הגירעון הממשלתי ממשיך להצטמצם - 9.3% ביחס לתוצר

גרעון יולי הסתכם בכ-800 מיליון שקל, כשהגירעון המצטבר בשנה האחרונה הסתכם בכ-44.4 מיליארד שקל; הוצאות הממשלה גדלו ב-10.4%, וההכנסות גדלו ב-29.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
איתן גרסטנפלד | (2)

מגמת הקיטון בגירעון נמשכת, כך עולה מדו"ח ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממסים לחודש יולי, אותו מפרסם החשב הכללי במשרד האוצר. על פי הדו"ח, הגירעון ביחס לתוצר ירד למספר חד ספרתי ועומד על כ-9.3%, זאת לעומת כ-10.1% בחודש הקודם. גרעון יולי הסתכם בכ-800 מיליון שקל, כשהגירעון המצטבר בשנה האחרונה הסתכם בכ-44.4 מיליארד שקל. 

מגמת הקיטון בגירעון נובעת בעיקרה מהמשך מגמת הגידול בהכנסות המדינה (גידול של 5.29%) לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות מתחילת השנה הסתכמו בכ-231.5 מיליארד שקל, נתון גבוה אף מההכנסות בתקופה המקבילה בשנת 2019 שעמדו על כ-203.3 מיליארד שקל. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גדי 08/08/2021 17:06
    הגב לתגובה זו
    עוד כמה חודשים נראה הפוך (הלוואי ואני טועה) כי הממשלה עדיין לא מפעילה מנועי צמיחה וממשיכה להתנכל לעסקים הקטנים שלא שורדים ואין חל"ת וחלופה מספיק טובה לחל"ת-עבודה למובטלים וכולי. כמו כן, קיימת בעיה אמתית של הפרעות כלכליות כתוצאה מהקורונה לשוק העבודה - בדודים וכולי, וחוסר הרחבה מוניטרית לתושבים כגון: מימון חינם לחיילים משוחררים ללמוד באקדמיה, הכפלת משכורת חיילים בסדיר, ועוד. צריך העדפה במכרזים לחברות ישראליות ולעודד צריכה מחברות ישראליות על חשבון היבוא. לשים מקלות בגלגלים ליבוא ע"י סובסידיות לחברות מקומיות וכולי. הממשלה פשוט טועה!
  • 1.
    יואב 08/08/2021 15:17
    הגב לתגובה זו
    פיו של ליברמן שונה ממעשיו. בפועל מה שקורה שכל העסקים הקטנים סובלים עדיין ממצוקה, כי לא מצליחים להחזיר חובות אחורה , רק ההתנהלות השוטפת התייצבה אבל לא מצליחים לסגור פערים אחורה, ועוד פעם הואריינט מחודש שעבר כבר משפיע לרעה על העסקים,וליברמן שולח את אנשי רשויות הממשלה לעקל חשבונות בנק ורכוש , ומעקלים לבתים.לא מאפשרים הסדרים , וגובים סכומים מופקעים על האיחורים בקורונה.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.