הרב אליעזר ברלנד תחקיר חדשות 13
צילום: מסך: חדשות 13

עבירות מס של מאות מיליוני שקלים: הרב ברלנד נעצר הלילה עם חסידיו

נעצרו בחשד לעבירות עושק, קבלת דבר במרמה ועבירות מס; על פי החשד פעלו תוך ניצול ציני ואכזרי של מאות אזרחים ובני משפחותיהם ודרשו מהם עשרות אלפי שקלים בעבור ברכות ומרפא; שני שוטרים נפצעו בעת המעצר
ערן סוקול | (7)
נושאים בכתבה אליעזר ברלנד

במסגרת פרשה הכוללת מאות קורבנות, בכללם נכים שהובטח להם כי יקומו על הרגליים, וחולים שניתנו להם סוכריות מנטוס כ"תרופות פלא" ולאחר חודשים של חקירה, הובילו למבצע מעצרים לילי בישיבת "שובו בנים", במסגרתו נעצרו ראש הישיבה הרב אליעזר ברלנד, אשתו וחמישה גובי כספים מרכזיים בארגון. במהלך המעצרים יודו אבנים לעבר כוחות המשטרה - שני שוטרים נפצעו.

דוברות המשטרה - מחוז ירושלים, מדווחת הבוקר כי בתום חקירה סמויה, פשטו בשעות הבוקר המוקדמות כוחות המשטרה על בתיהם של 6 חשודים, שנעצרו בחשד לעבירות עושק, קבלת דבר במרמה ועבירות מס.

על פי הדיווח, במהלך החודשים האחרונים מנהלת משטרת ישראל חקירה סמויה בחשד לעבירות עושק, קבלת דבר במרמה ועבירות מס חמורות שבוצעו עפ"י החשד לאורך מספר שנים ע"י החשודים.

עם התקדמות החקירה, הצליחו החוקרים לפענח את דפוס הפעולה של החשודים, שמתנהלים עפ"י החשד באופן הררכי, בו לכל אחד מהם תפקיד מוגדר, והכל תחת חסותו ושימוש בשמו של החשוד המרכזי בשנות ה-80 לחייו (הרב ברלנד - ע.ס).

החקירה התמקדה בשני מישורים עיקריים: המישור הפלילי, איסוף ראיות ועדויות נגד החשודים, שפעלו עפ"י החשד תוך ניצול ציני ואכזרי של מאות אזרחים ובני משפחותיהם, שהיו ככל הנראה בשעתם הקשה ביותר, ודרשו מהם עשרות אלפי שקלים בעבור ברכות ומרפא.

המישור הכלכלי, בו הצליחו חוקרי המשטרה בשיתוף עם פקיד שומה חקירות ירושלים ברשות המיסים והמוסד לביטוח הלאומי, לחשוף תשתית לביצוע מגוון עבירות של הלבנת הון, השמטת הכנסות ועבירות מס בשווי מאות מיליוני שקלים, שעפ"י החשד הלבינו החשודים באמצעות שימוש בעשרות חשבונות בנק ששימשו להם כפלטפורמה.

מדוברות המשטרה נמסר כי מדובר בחקירה מורכבת ומסועפת, שהגיעה כאמור הבוקר לשלב הגלוי עם מעצרם של החשודים (שנות 20-80, ירושלים). במהלך המעצרים החלו מפרי סדר ליידות אבנים וחפצים לעבר השוטרים בניסיון למנוע את המעצרים, וכתוצאה מכך נפצעו שני שוטרים. 

קיראו עוד ב"בארץ"

"אנו מתכוונים לפעול בכלל האמצעים העומדים לרשותנו, על מנת להגיע לזהויותיהם של הפורעים ולהביאם לדין בגין מעשיהם. אנו קוראים לכל אדם שחש כי נפגע מדפוס פעולה דומה או מי מהחשודים לפנות בהקדם לתחנת המשטרה ולמסור עדותו", נמסר מהמשטרה.

בהמשך היום יובאו החשודים לדיון בעניינם בבית משפט השלום בירושלים.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    א 09/02/2020 21:50
    הגב לתגובה זו
    למה כשזה רב זה כל כך מפריע לכם שאנשים מוכנים לתרום בתקווה לישועה, אבל בכל מקום אחר תקפצו על המציאה לשלם פחות בלי חשבונית.ולכל הטמבלים שחייבים לקשר כל דבר לביביאתם צודקים! חייבים לתת את המדינה לשמאלני אמיתי כמו לפיד!!! הוא יוביל את המדינה לאושר אמיתי.חבורה של מסכנים אין לכם מה לעשות חוץ מלחפש על מי להגיב כל היום.מרחם על החיים המאוד עצובים וחבסרי תוכן שלכם... כאילו זה החיים שלכם? להגיב על רבנים וביבי ולמות חסרי כל? גם מעניין שכולכם מכירים את הרב ברלנד? מה זה היכירות אישית שאתם יודעים שזה עושק?
  • 6.
    צביצ 09/02/2020 17:16
    הגב לתגובה זו
    רמאים ומכשפים קיימים כי יש קהל חסר השכלה שמאמין בהם ובהבטחות הקסומות. אותו דבר עוש מושחתיהו ראש הממשלה שמבטיח הבטחות קסם שאינו יכויל ואינו מתכוון ליישם. ביטחות, סיפוח, חיסול הטרור ועוד מילים ריקות מתוכן. מי שמאעשר קיום החינול הדתי ונותן את השלטון לחראדים אשם כמו הרב ברלד ימח שמו.
  • 5.
    שרון 09/02/2020 15:50
    הגב לתגובה זו
    רק הוא מעלים? קוסמטיקאיות, מובילים, שיפוצניקים, מוסכניקים ועוד כולם מעלימים מס.
  • 4.
    מתניה 09/02/2020 15:12
    הגב לתגובה זו
    יש אנשים שרק להם קורים ניסיםונפלאות.
  • 3.
    לילי 09/02/2020 14:15
    הגב לתגובה זו
    כל המדינה יודעת על הפשעים והמשטרה סוף סוף פועלת . אחרי שאדם אחד נעשק צריך לעצור פושע. לא אחרי שמאות נעשקו .
  • 2.
    קובי 09/02/2020 14:04
    הגב לתגובה זו
    לא רב ולא נעליים. מזלו שפנחס לא באיזור
  • 1.
    טוב 09/02/2020 13:35
    הגב לתגובה זו
    טחנות הצדק אכן טוחנות לאט לאט......יש זמן....ועוד זמן.
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.