אביחי שניר
אביחי שניר

מה הקשר בין פקקים ובין מחירי הדירות, ולמה הממשלה לא ממהרת להוריד את המסים על הרכבים?

לולאה אינסופית: פקקים מגדילים ביקוש לדירות באזור המרכז (אף אחד לא אוהב פקקים) - ביקוש לדירות מעלה מחירים - העלאת מחירים מוציאה אנשים למקומות מרוחקים יותר - אנשים במקומות מרוחקים עומדים יותר בפקקים - פקקים מגדילים ביקוש לדירות באזור המרכז.... 
אביחי שניר | (5)
נושאים בכתבה מפת הפקקים רכב

כבר שנים שהעובדים בישראל מרבים להתלונן על הפקקים, ויש להם סיבות טובות. לפי נתונים של בנק ישראל זמן הנסיעה הממוצע של מי שעובד מחוץ לעיר מגוריו גדל בעשר השנים האחרונות מ-30 דקות ל-40. הבדיקה היתה רגע לפני שהחלו בעבודות הרכבת הקלה. אני מניח שבפועל, הזמן התארך. 

במקביל, מחירי הדיור דוחפים חלק גדול יותר מהאוכלוסייה לגור במקומות שמרוחקים ממקום העבודה שלהם, מה שיוצר מעגל אכזרי: ככל שמספר האנשים שגרים בריחוק ממקום העבודה שלהם עולה, גדל מספר האנשים שנוסעים על הכביש. הגידול במספר האנשים שנוסעים על הכביש גורם להחמרה בפקקים, הפקקים גורמים לאנשים להיות מוכנים לשלם יותר עבור מגורים במקום שקרוב לעבודה, הנכונות לשלם דוחפת את מחירי הדירות במרכז כלפי מעלה, העלייה במחירים מאלצת אנשים לגור רחוק יותר, וחוזר חלילה.

לפחות בינתיים, אני לא רואה איך זה הולך להשתנות. כי יש דבר אחד נכון שאמר שר התחבורה הקודם שלנו, ישראל כ"ץ: ישראל סובלת מהזנחה בתחום התחבורה שנמשכת כבר למעלה מ-100 שנים. כשאירופה כבר הייתה מכוסה ברשת של מסילות רכבת, ישראל הייתה בשליטה של האימפריה התורכית שבנתה באזורנו פחות או יותר כלום. למזלנו, אחר כך היו פה אנגלים, והם דווקא כן ידעו לבנות. בלעדיהם המצב היה ממש חמור, כי מה שישראל כ"ץ שכח להגיד זה שההזנחה בתחום התחבורה היא לא משהו שקרה רק בתקופה התורכית. היא נמשכת גם בזמננו.

כי כדי להבין איזה עדיפות נותנת המדינה לתחבורה, צריך להסתכל על האחוז מהתקציב שמופנה לתשתיות תחבורה. אם בודקים, רואים שמאז ראשית שנות ה-1990, הנתון הזה נשאר פחות או יותר קבוע, בערך אחוז מהתוצר. הממשלה היחידה שהשקיעה קצת יותר הייתה זאת של רבין, אבל זה היה לפני יותר מ-20 שנים.  

והאמת היא, שלממשלות אין עניין לשנות את ההשקעה בתחבורה. כי לפחות בטווח הקצר, ככל שהעומסים בכבישים יותר כבדים, המצב של הממשלה יותר טוב. ההכנסות ממיסים ואגרות על רכב ודלק מהוות לפחות 10% מהכנסות המדינה ממיסים. ובטווח הקצר, כל ניסיון שיצמצם את ההכנסות האלו ייתקל במכשול חזק. דוגמא אחת היא החלטת הממשלה מ-2009 להקטין את המיסים על רכבים היברידיים. ההחלטה ההיא נעשתה מתוך שיקול שלפיו איכות הסביבה חשובה יותר מהצורך של משרד האוצר בהכנסות ממיסים. אבל ברגע שהתברר שהקלת המיסוי על רכבים היברידיים מובילה לירידה בהכנסות ממיסים, הממשלה החליטה לשנות מדיניות.

החל מינואר 2020 המס על רכבים חשמליים והיברידיים החל לעלות, ועד 2024 הוא יהיה 83%, בדיוק כמו המס על רכבים "רגילים". כי מה לעשות: איכות הסביבה היא שיקול של טווח ארוך, ומחסור בהכנסות זאת בעיה מיידית.

אז מי שרוצה לדעת מתי הממשלה באמת מתכוונת לנסות להתמודד עם הבעיות של העומסים בכבישים, צריך לדעת שזה לא יקרה לפני שהממשלה תבנה תוכנית הכנסות שבה מקטינים מאוד את התלות בהכנסות מרכבים ומדלק, ומגדילים במקום את המיסים על דברים אחרים. אבל אל תצפו שזה יקרה בקרוב.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

פוליטית, קל מאוד להמשיך להטיל מס קיים, וקשה מאוד להטיל מס על משהו אחר. כדי להבין עד כמה יהיה קשה לממשלה להקטין את ההכנסות ממיסוי על רכבים ודלק, כדאי לזכור שאם הממשלה תחליט לחתוך את המיסים על רכב ודלק בחצי, נניח, יהיה צורך להעלות את המע"מ ב-4%, או את מס הכנסה ב-6% – 7%. אתם יכולים לתאר את הכותרות בעיתון אם איזושהי ממשלה תנסה לעשות את זה.

אז בשורה התחתונה, עד שלא תהיה פה קטסטרופה, אל תחכו שהממשלה תפעל ברצינות כדי לצמצם את בעיית הפקקים. אבל יש פתרונות אחרים שאפשר לקדם גם בלי לחכות לממשלה, ואלו לא תוכניות מהסוג של מס גודש או להפוך נתיב קיים לנתיב לתחבורה ציבורית. אבל על זה, במאמר הבא.

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    פטריוט 01/02/2020 09:41
    הגב לתגובה זו
    השמאל נילחם במדינה ע"י יצירת פייק פקקים......השמאל נוסע הלוך ושוב כדי להעמיס את הנתיבים!!!! מי שימני ייסע בנתיב הימני בלבד. ארגוני השמאל והפרקליטות ייסעו בצידיי הדרך. ובא לציון גואל
  • 3.
    שמאי 28/01/2020 15:41
    הגב לתגובה זו
    כדי ליהנות ממה שיש לעיר להציע. אפשר יהיה לגור ברמת גן או חולון ולהגיע ב 7 דקות ישר לעבודה או למרכזי הבילוי, וגם בלי לבזבז כסף על דלק או זמן על חניה.
  • אבל זה יעלה את המחירים,במעטפת ראשונה לת"א (ל"ת)
    אבל 29/01/2020 08:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דירה =קורת גג 28/01/2020 15:31
    הגב לתגובה זו
    דירה =קורת גג,היא צורך בסיסי של האדם
  • 1.
    תל-אביבית 28/01/2020 11:43
    הגב לתגובה זו
    בשרשור המתואר יוצא כי אוכלוסייה שאין ידה משגת לנד"לן בת"א עוברת כמתואר אל הפריפריה. כך נוצר השבר החברתי בין מרכז לפריפריה אשר מוליד דינמיקה נוספת והיא ניוון כלכלי כתוצאה מהעדפת משקיעים את מרכז הארץ. ישראל 2020 הכול הפוך..
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.