תקציב של 20 מיליארד שקל לתחבורה - רק 1.5% לטובת נוסעי הרכבת

העברות תקציביות בהיקף של 21.43 מיליארד שקל ינותבו בעיקר למימון הסכם הפעלה חדש בין המדינה לאגד, העברה למתאם הפעולות בשטחים נדחתה

מורן ישעיהו |

ועדת הכספים אישרה היום (ד') העברות ושינויים בתקציבי משרדי וגופי ממשלה בהיקף של 21 מיליארד ו-431 מיליון שקל. מרבית הסכום שאושר, כ-20.35 מיליארד שקל, נועד לתקציב משרד התחבורה. למעלה ממיליארד שקל המיועדים לצרכים אחרים מגיעים מקיזוז של 8% מעודפי תקציבי המשרדים השונים בתקציב 2017.

תקציב משרד התחבורה: מימון הסכם בין המדינה ואגד

תקציב משרד התחבורה ישמש ברובו המכריע, 19 מיליארד שקל, להתחייבויות עתידיות. 500 מיליון שקל לצד הרשאה להתחייבויות עתידיות בסך 16 מיליארד שקל נועדו לממן שלושה צעדים: (1) הסכם הפעלה חדש בין המדינה לאגד למשך 14 שנה במסגרתו תהפוך אגד מקואופרטיב לחברה, יוכנס משקיע אסטרטגי בהיקף של 50%, קווי החברה יוצאו לתחרות ועוד, (2) מימון שיפור תנאי שכר נהגי האוטובוס בכלל הענף נוכח מצוקת כוח האדם בתחום, (3) למימון שיפוי מפעילי התחבורה הציבורית בגין עליית מחירי הדלק (כ-20% במחירי הסולר ביחס ל-2016).

300 מיליון שקל (1.5% מסך התקציב) יוקצו לרכישת מנה שישית של קרונות נוסעים על ידי רכבת ישראל נוכח גידול נוסעים מעבר לצפוי, תשלומי מקדמות לציוד חדיש לספקי הקרונועים ותוספת תקציבית עבור פרויקטי הפיתוח של רכבת ישראל וחברת נתיבי ישראל.

550 מיליון שקל ו-3 מיליארד שקל בהרשאה להתחייבויות עתידיות נועדו עבור פיתוח וקידום מערך הרכבות הקלות בגוש דן, בהתאם לקצב ההתקדמות ולשינויים בשיטות הביצוע.

מפוני עמונה: 20 מיליון שקל יוקצו להקמת היישוב עמיחי

למרות התנגדות מצד חברי האופוזיציה, אושרו מענקים בהיקף 37 מיליון שקל לרשויות המקומיות ביו"ש, מהם 20 מיליון שקל יוקצו עבור הקמת היישוב עמיחי בהתאם להחלטת הממשלה להקמת יישוב למפוני עמונה, 15 מיליון שקל עבור מפוני שכונת נתיב האבות בהתאם להחלטת הממשלה. 2 מיליון שקל לוועד המקומי בחברון בהתאם להסכם קואליציוני עם ח"כ בצלאל סמוטריץ'.

העברת כ-8 מיליון שקל למתאם הפעולות בשטחים נדחתה ברוב קולות של חברי האופוזיציה בוועדה. התקציב נועד לצרכי לוגיסטיקה במטה הראשי של המנהל האזרחי, לתשלום לעובדים, לתשלומים לפורשים ולפנסיונרים, להגדלת ההקצבה למנהל לצרכי פיתוח שמורות הטבע והגנים הלאומים שבתחומו, עבור תוספת כוח אדם למנהלת תיאום הפעולות בשטחים ולצורך הרחבת שעות הפעילות במעבר אלנבי. 

מענק הבירה: העברה של 368 מיליון שקל לפיתוח ירושלים

כ-950 מיליון שקל יועברו לצרכים הבאים: תגבור מענקי האיזון לרשויות המקומיות (450 מיליון שקל), תגבור תקציב הקרן לצמצום פערים (כ-6 מיליון שקל), מענק הבירה – התמיכה הממשלתית בתקציבי השוטף והפיתוח של ירושלים (כ-368 מיליון שקל), תקצוב פיתוח לעיריית ירושלים, מענקים לרשויות עוטף עזה (כ-24 מיליון שקל), תמיכה בארגונים ללא מטרות רווח המסייעים לחללים מתוקף הסכם קואליציוני עם יו"ר ועדת הכספים (כמיליון שקל) ומימון הסכם הבראה לעיריית בת ים (כ-26 מיליון שקל).

קיראו עוד ב"בארץ"

תקציב משרד רה"מ: פיתוח המגזר הערבי ומוסדות ציבור בפריפריה

תקציב משרד רה"מ יגדל ב-13 מיליון שקל כאשר 3 מיליון שקל מהתקציב מיועדים לפיתוח המגזר הערבי עפ"י סיכום תקציבי פוליטי עם ח"כ אחמד טיבי ו-10 מיליון שקל מיועדים לתכנית פיתוח מוסדות ציבור בפריפריה על פי הסכם קואליציוני עם ח"כ מיקי זוהר.

מענקי מחקר ופיתוח לרשות החדשנות

משרד הכלכלה ורשות החדשנות ייהנו מהעברה של כ-143 מיליון שקל כאשר עיקר התקציב מיועד עבור מענקי מחקר ופיתוח מוקדמים ברשות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו. 


הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."