לפיד על חוק המרכולים: "יגרום לחילול שבת המוני"
יו"ר מפלגת 'יש עתיד' התייחס היום לחוק המרכולים וטען כי מדובר בכניעה לחרדים. לדבריו, "מי שייפגע יותר מכל, היא השבת הישראלית. כמו שחוק החמץ גרם לזה שאנשים התחילו לעשות בפסח מנגלים עם פיתות ובגטים. כך הדבר היחיד שהחוק הזה יגרום זה חילול שבת המוני. כי כפייה חרדית אף פעם לא עובדת. תמיד יש לה השפעה הפוכה".
"אני אוהב את השבת. כל מי שנמצא פה מרגיש כמוני. יש לי שולחן שבת וארוחת שבת. יכול להיות שהם שונים משולחן השבת של דרעי או גפני. אז מה? אני לא כופה עליהם את השבת שלי, הם לא יכפו עלי את השבת שלהם", אמר בישיבת הסיעה והוסיף כי "זה החטא הראשון. החטא השני, הוא זה שהם משניאים את היהדות על המוני בית ישראל. במקום יהדות שמקרבת בינינו, הם הופכים אותה למה שמפריד בינינו וקורע אותנו לגזרים. במקום שהיהדות תהיה הבסיס המשותף שלנו, הם הופכים אותה לסלע המחלוקת".
- 5.לפיד, זאב בעור כבש (ל"ת)מושיקו 02/01/2018 07:45הגב לתגובה זו
- 4.שמחה 01/01/2018 20:58הגב לתגובה זוואתה גם האחרון שתטיף על משניאי היהדות ועל פילוג,
- 3.שט 01/01/2018 20:01הגב לתגובה זוכדי שיודח מהשלטון. הצעת חוק המרכולים עשויה להכשל היום ןאם בבי ידיח את ליברמן אנו הולכים לבחירות\ מוקדמות.
- 2.יהודי 01/01/2018 15:57הגב לתגובה זולכן הצעד הבא בחקיקה של הממשלה שלנו (ולא שלהם) צריך להיות ב"ה מאסר למחללי שבת בפרהסיה ובכוונה. בהתחלה לא יבינו, אבל אחר כך יברכו אותנו
- 1.יצחק 01/01/2018 14:42הגב לתגובה זואוי ואבוי כמה שלפיד דואג שלא יהה חילול שבת
- שט 01/01/2018 20:04הגב לתגובה זושמגן על החילונים מכפיה דתית.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
