בית הדין הארצי לעבודה הפך את קביעת בית הדין האזורי לעבודה וקבע בפס"ד תקדימי: חוק שעות עבודה ומנוחה לא עוד אופנה חולפת

במסגרת אכיפה יזומה שביצע מחוז צפון במינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה, הוגש כתב אישום בגין אי מתן מנוחה שבועית לעובדת שאינה יהודייה, זאת, לאחר שהעובדת הועסקה במשך שבעה ימים רצופים. בערעור לבית הדין הארצי נטען כי בפסיקת בית הדין הארצי נקבע בעבר כי שבוע העבודה מתחיל ביום ראשון ומסתיים ביום שבת, וכי הפרשנות התכליתית מחייבת מתן יום מנוחה קבוע גם לעובד שאינו יהודי, שאם לא כן התוצאה בפועל תהיה מפלה. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי עובד 'לא יהודי' חייב לבחור את יום המנוחה השבועי ולא יהא רשאי להחליף בין ימי מנוחה שבועיים. חוזר משרד הכלכלה

במסגרת ערעור שהוגש על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, שהחליט לזכות את חברת זיכיון אופנת רנואר בע"מ ומנהלה, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי יש לקבל את ערעור המדינה וכי החלטת בית הדין האזורי לעבודה מחטיאה את תכלית החקיקה. לפיכך, קבע בית הדין הארצי לעבודה - בפסק דין תקדימי כנגד 'רנואר' - כי עובד 'לא יהודי' חייב לבחור את יום המנוחה השבועי ולא יהא רשאי להחליף בין ימי מנוחה שבועיים

משמעות ההחלטה:

1. מעסיקים אינם רשאים להפלות עובד שאינו יהודי במסגרת יישום חוק שעות עבודה ומנוחה

2. עובד שאינו יהודי יהא חייב לבחור יום מנוחה שבועי קבוע ואינו רשאי 'לשחק' ולהחליף בין ימי מנוחה שבועיים

בית הדין הארצי לעבודה קבע, בפסק דין תקדימי, כי עובד שאינו יהודי מחויב לבחור יום מנוחה שבועי קבוע, ואינו רשאי לשנות את ימי המנוחה השבועיים. בכך, קיבל בית הדין הארצי את ערעור המדינה, ביטל את החלטת בית הדין האזורי בחיפה, שזיכה זכיין של רשת "רנואר" מעבירה של העסקת עובדת ביום המנוחה השבועי.

במסגרת אכיפה יזומה שביצע מחוז צפון במינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה, עלו חשדות לעבירות על חוק שעות עבודה ומנוחה. אחד החשדות הביא להגשת כתב אישום בגין אי מתן מנוחה שבועית לעובדת שאינה יהודייה, בחנות רנואר שבמרכז "ביג" בכרמיאל. זאת, לאחר שהעובדת הועסקה במשך שבעה ימים רצופים. בהמשך לגיבוש הראיות בתיק הגיש משרד הכלכלה כתב אישום על אי מתן מנוחה שבועית כדין.

בסיום פרשת התביעה החליט בית הדין האזורי לעבודה (השופטת דלית גילה), לקבל את טענת הנאשמים לפיה "אין להשיב לאשמה" ולזכותם, בקובעה כי למי שאינו יהודי זכות בחירה ביום מנוחה שבועי מתוך 3 ימים מוגדרים בשבוע - שישי, שבת וראשון, אולם אין חובה לבחור יום קבוע ויום המנוחה יכול להיות יום מנוחה משתנה.

בהחלטתה זו, נתן בית הדין האזורי לעבודה חשיבות לרצון העובדת. כמו כן, נקבע בפסק דינה של השופטת דלית גילה כי לא הוגדר בחוק מהו "שבוע" ולא צוין בחוק במפורש כי יש לתת לעובדת שאינוה יהודיה - יום מנוחה קבוע. דגש מיוחד נתנה השופטת גילה לכך שיום המנוחה לא נכפה על העובדת, אלא היא הסכימה לו. לפיכך, פסקה השופטת כי יש להקל עם הנאשם וזיכתה את הנאשמים.

בערעור לבית הדין הארצי, בו יוצגה המדינה ע"י עו"ד דרורה נחמני-רוט מפרקליטות המדינה ועו"ד גלי לוי, התובעת הראשית במשרד הכלכלה, נטען כי בפסיקת בית הדין הארצי נקבע בעבר כי שבוע העבודה מתחיל ביום ראשון ומסתיים ביום שבת, וכי תכלית החקיקה אינה מתיישבת עם פסיקת בית הדין האזורי. עוד נטען, כי הפרשנות התכליתית מחייבת מתן יום מנוחה קבוע גם לעובד שאינו יהודי, שאם לא כן התוצאה בפועל תהיה מפלה.

בית הדין הארצי (סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה והשופטות רונית רוזנפלד ואביטל רימון-קפלן) הציע לצדדים שהחלטת בית הדין האזורי תבוטל, וההליך יסתיים בכך שהנאשמים ישלמו קנס מינהלי. מעבר להסכמת הצדדים, בית הדין מצא לנכון להבהיר את הנורמה שבחוק, וקבע כי לעובד הלא יהודי נתונה זכות לבחור יום מנוחה שבועי מבין הימים שישי, שבת או ראשון, אולם זו מחייבת בחירה של יום מנוחה קבוע.

עוד נקבע, כי הפרשנות לה טענו הנאשמים ולפיה נתונה לעובד הלא יהודי אפשרות לשנות מדי פעם את בחירתו במהלך תקופת עבודתו, אינה מתיישבת עם לשון החוק - הקובע כי יש לאפשר מנוחה שבועית לעובד בתוך פרק זמן של שבעה ימים - ומחטיאה את תכלית החקיקה, לאור העובדה שביכולתה להביא למצב בו פרק הזמן עד ליום המנוחה השבועי עולה על שבעה ימים.

עו"ד גלי לוי, התובעת הראשית במשרד הכלכלה, מברכת על החלטת בית הדין הארצי: "במסגרת פסיקת בית הדין הארצי נקבע כי עמדת המדינה - לפיה רק בחירה ביום מנוחה קבוע על ידי עובד שאינו יהודי תענה על תכלית החקיקה - מוצדקת. ההחלטה העקרונית המנחה של בית הדין הארצי הינה החלטה חשובה שממשיכה את הקו שנקט בית הדין הארצי במקרים קודמים לפיה גם כאשר המדובר בדין פלילי לא ניתן ליישם פרשנות מקילה עם הנאשם אשר אינה מתיישבת עם המטרות והאינטרסים שמבקש החוק להשיג. בהיקשר הנוכחי, פסיקת האזורי יצרה מצב של יישום החקיקה באופן שאינו שוויוני כלפי מי שאינו יהודי והפרשנות שניתנה לא מתיישבת עם הפרשנות התכליתית המתבקשת".

*מצ"ב לנוחותכם החלטת בית הדין האזורי ופסיקת בית הדין הארצי לעבודה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.