מידרוג: ל-38 רשויות מקומיות יכולת החזר אשראי בינונית נמוכה
סך ההלוואות לטווח ארוך בקרב הרשויות המקומיות עומד כיום על כ-14 מיליארד שקל, כך עולה מניתוח של חברת דירוג האשראי מידרוג.
מהניתוח עולה כי מתוך היקף חובות כולל של כ-14 מיליארד שקל מרביתו מדורג ברמה גבוהה של יכולת החזר דירוג של 199 רשויות דורג ברמת 3A ומעלה כולל 4 רשויות מקומיות שדורגו בדירוג מושלם Aaa.
עם זאת, 38 רשויות מקומיות קיבלו דירוג נמוך יותר של Baa1 ו-Baa2. המשמעות היא שיכולת החזר האשראי של רשויות אלו היא בינונית-נמוכה אך טרם מוגדרת כספקולטיבית.
הלוות הגדולות ביותר הינן העיריות תל-אביב (1.4 מיליארד שקל), ירושלים (1.3 מיליארד שקל) וחיפה (1.1 מיליארד שקל), כלומר היו אחראיות על 27% מסך כול עומס המלוות בכלל הרשויות בשנת 2010.
כארבע רשויות מקומיות הנפיקו אג"ח מוניציפלי: עיריית רמלה, כ- 140 מיליון שקל, צמוד למדד בריבית 5.9%, בנובמבר 2005; רעננה, כ- 150 מיליון שקל צמוד למדד בריבית 5.35%, ביולי 2006; יהוד-נווה מונוסון, כ- 100 מיליון שקל, צמוד למדד בריבית 5.8%, באוגוסט 2006; ואילת, כ- 80 מיליון שקל צמוד מדד בריבית 5.7%, באוקטובר 2006.
עומס המלוות לתושב הינו 3,459 שקל בתל-אביב, 1,647 שקל בירושלים ו- 4,222 שקל בחיפה, לעומת ממוצע ארצי של 1,854 שקל. מהנתונים עולה מסקנה כי מספר התושבים ברשות מקומית, על אף חשיבותו בהיבט בסיס תשלומי ארנונה יציב, אינו יכול לשמש משתנה יחיד בבחינת איתנותה הפיננסית של רשות מקומית.
אחת המסקנות העיקריות מהסקירה היא שהשחקנים המרכזיים בשוק האשראי לרשויות מקומיות, נכון להיום, הינם הבנקים שמחזיקים שליטה כמעט מוחלטת בתחום. הרשויות המקומיות הינן לקוחות רווחיים לבנקים הן מבחינת יכולת ההחזר והן מבחינת הקצאות ההון הנדרשות במתן אשראי לחובות של רשויות מקומיות. כ-90% מחובות הרשויות נמצא בידי הבנקים דקסיה המתמחה בסוג חוב שכזה, בנק הפועלים ובנק לאומי. לשוק ההון לעומת זאת, תפקיד חלקי מאוד עם אגרות חוב בודדות בהיקף של מיליוני שקלים בלבד.
מתודולוגיית הדירוג של רשויות מקומיות נבחנת באופן השוואתי-יחסי. כלומר, מצבה של הרשות המדורגת יחסית לרשויות אחרות בנוסף ליכולת ההחזר. הגורם הראשון והמשמעותי בבחינת הדירוג הוא איתנות כלכלת הרשות המקומית, בהיבטי גודל וצמיחה, סוג הכלכלה ויציבותה, פרופיל סוציו-אקונומי ומאפייני אוכלוסייה.
בנוסף, כמו בחברה עסקית, נבחן גם מצבה הפיננסי של הרשות, בהיבטי עודפי מזומנים או גירעונות, תלות בתקבולים מהמדינה ויציבות התקבולים. עוד שיקולים שנעשים בדירוג כוללים את טיב הניהול של הרשות כפי שעולה מרמת המתאם בין תקציב הרשות לביצועים בפועל, אופני מימון מדיניות פיננסית ושקיפות.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
