פנצ'ר / טור אישי
בערב החג קיבלתי טלפון מקרובת משפחה. "היה לי פנצ'ר, ובפנצ'ריה אומרים לי שהצמיגים שלי כבר גמורים וצריך להחליף אותם. הוא מציע לי צמיג ב-350 שקל. מה אתה אומר?".
"איזה צמיג הוא מציע לך?". "לא יודעת. קח, דבר איתו אתה".
"שלום, איזה צמיג אתה רוצה להרכיב לדודה שלי?" אני שואל את הבחור שמקבל את הטלפון, והוא עונה לי שם של איזה דגם שקר כלשהו, מהסוג שקונים מסין לפי משקל, ולא ראויים אפילו לשמש כצמיגים ששורפים בהפגנות. "דלג. מה עוד יש לך להציע?". הבחור נשמע קצת מופתע מהנחרצות אבל עונה מיד "יש לי גם קונטיננטל, ב-420 שקל".
כאן הבנתי שיש לנו בעיה רצינית. א. כי קונטיננטל היא חברה גרמנית, שאין לה בכלל מפעל ביפן. ב. כי היה נראה שהבחור בכלל לא מודע לזה שלכל חברה יש כמה דגמי צמיגים, שנבדלים אחד מהשני.
"לא. אני מתכוון איזה דגם צמיג של קונטיננטל. מה כתוב על הדופן", אני לא מרפה. אני שומע אותו צועק לאחד העובדים לבדוק מה כתוב על הצמיג וחוזר אלי אחרי דקה או שתיים "זה דגם קונטקט!" הוא מצהיר בנימת ניצחון "תוצרת פורטוגל". בשלב הזה הרמתי ידיים. הרי כל הצמיגים של קונטיננטל כוללים את המילה קונטקט בשמם – אקו-קונטקט, פרמיום-קונטקט, ספורט-קונטקט... אבל אם הבחור – מנהל עסק לממכר צמיגים, לא סתם איזה מוכר אקראי – לא יודע דברים בסיסיים כאלו, איך אפשר לסמוך עליו בשאר התחומים? אמרתי לבעלת הרכב פשוט לתקן את התקר ולברוח משם כל עוד נפשה בה. אחרי זה כבר נדאג לשלוח אותה לעסק קצת יותר מקצועי – שקרוב לוודאי גם יהיה זול יותר.
הדרך היחידה לגשת לזה היא מהצד השני. מצד הביקוש – לתת לכם, קוראי "אוטו", את המידע שיאפשר לכם לשכנע גם את אחרון הדודים ש"נוהגים לאט, אז אנחנו לא צריכים צמיג מרוץ" שאסור להתפשר על צמיגים. דרככם להפיץ את האור בנושא הגומי השחור. לגרום לזה שאנשים יבינו שחסכון של 100-50 שקל על צמיג, שמשרת אותם 3-4 שנים, פשוט לא שווה את מרחק העצירה הגדול יותר, את יכולת התמרון הנמוכה יותר ואת הסכנה לאובדן אחיזה בכביש רטוב. וזה לפני עניינים כמו צריכת דלק, נוחות ושקט.
לכן החלטתי שהכתבה על צמיגי גודייר החדשים (ראו קישור למעלה) היא יריית הפתיחה לסדרת כתבות בנושא צמיגים, שתבהיר גם לאחרון הספקנים מדוע חייבים להשקיע קצת מחשבה בבחירת הצמיגים, ולא לבחור את המוצר הראשון שמנסים לדחוף לכם. ואם נצליח במשימה הזו, של העלאת רמת הצמיגים שנועלות מכוניות ישראל, אני בטוח שנראה את התוצאות גם על הכבישים ובטבלאות ההרוגים והפצועים.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
