קיה ריו 1.4 ידנית: מבחן דרכים

דוושה אחת יותר ו-19,000 שקל פחות. זה הדיל שמציעה גרסת ה-1.4 הידנית של הקיה ריו. דיל-קרוקודיל?
ניצן אביבי |

קיה ריו סדאן 1.4 ידנית

קיה ריו לא חדשה במחוזותינו, וכבר ביקרה אצלנו בעבר. גרסת הסדאן שלה אפילו ניצחה את המבחן ההשוואתי מול האחות לבית יונדאי, ה-i25, והדודנית משברולט, הסוניק. את הניצחון היא קטפה אז למרות מנוע קטן יותר, ובזכות איכות עדיפה ותחושה בוגרת יותר. לא הרבה השתנה מאז – מושב הנהג עדיין קשיח מדי, וכך גם הפלסטיקה. מאחור יש מספיק מקום, אבל המושב מעט נמוך מדי. המתלים נוקשים אבל לא מתרסקים על מהמורות... Same same. ההבדל היחיד לעומת המכונית שהתארחה אצלנו במבחן ההוא הוא שהפעם מדובר ברמת האבזור הבסיסית – אין בקרת אקלים, גג שמש, חישוקים קלים או דיבורית מובנית. אה, כן – והיא גם ידנית.
 

כי זו הסיבה עבורה התכנסנו שוב – היבואנית אירגנה לריו סדאן הידנית מחיר אטרקטיבי, והתחילה לשווק אותה גם לציבור הרחב ולא רק למוניות. בניגוד לגרסת ההאצ'בק הידנית, כאן המנוע הוא בדיוק אותו מנוע 1.4 ליטר עם 109 כ"ס שמוצע בגרסה האוטומטית, ולתיבה הידנית 6 הילוכים. תמורת הנכונות להחליף לבד הילוכים, תזכו להשאיר בחשבון הבנק שלכם לא פחות מ-19,000 שקלים במעמד הקנייה. לא רע. ומכיוון שמכל הבחינות האחרות זה בדיוק אותה קיה ריו שאנו מכירים, אדלג הפעם ברשותכם היישר למערכת ההנעה.
 
 

תיבת ההילוכים מציעה, כאמור, שישה יחסי העברה. מהלך הידית מעט ארוך מדי, ונמצא על הגבול שבין "מוצק" לקשה מדי, אבל אין בעיה "לדפדף" בין ההילוכים. ראש ידית ההילוכים נעים לאחיזה, כך שגם יום עתיר החלפות לא ישאיר אתכם עם יד משוייפת. דוושת המצמד מעט כבדה, ובעלת מהלך ארוך מדי, אולם נקודת השילוב ברורה דיה והשילוב הדרגתי, ואין שום בעיה לצאת מהמקום בצורה מבוקרת – גם בעלייה, בזכות מערכת שמשאירה את הבלמים נעולים לעוד שנייה או שתיים. ההילוכים עצמם מחולקים היטב, ומאפשרים להשאיר את המנוע בתוך התחום החזק שלו אם ממהרים. אם לא ממהרים, אפשר בהחלט להישאר מתחת ל-4,000 סל"ד, שם הוא גם שקט למדי. מהצד השני, אין התחזקות משמעותית בכח כשמטפסים במעלה הסל"ד, ולמרות שהמנוע מייצר שם צליל גרוני נעים למדי, היה חסר לנו קצת פלפל.

ההילוך השישי חוסך כ-500 סל"ד בשיוט, כך ש-100 קמ"ש מתקבלים בערך ב-2700 סל"ד. לא מאוד נמוך, אבל המנוע מרגיש משמעותית פחות עסוק בשישי מאשר בחמישי. במהירויות האלו בולט מאוד רעש הגלגלים החזק (לגבי רעשי רוח קשה לחוות דעה, לאור מזג האוויר בימי המבחן). חבל, כי מלבד זאת הריו היא שייטת נעימה למדי על הכביש המהיר, עם יציבות טובה גם ברוחות צד פראיות או מפגש בשלוליות במהירות גבוהה. החסכון בסל"ד השיוט חוסך לא רק רעש, אלא גם כסף – 15 קילומטר ניפק לנו כל ליטר בנזין בימי המבחן, כשבקטעי שיוט רגועים הצלחנו להפיק מהרכב 18 ק"מ לליטר. מכובד.
 
 

ורגע לפני הסיכום – תא המטען. הוא נראה גדול בהרבה מ-389 הליטרים המוצהרים, אבל פתח הטעינה שלו מעט צר מדי.

אז מה היה לנו – תת-משפחתית שהייתה טובה מספיק כדי לנצח את המבחן מול האחיות מקוריאה. גילוח משמעותי מתג המחיר (מבלי להתפשר על המנוע), ותיבה ידנית שמשפרת את הביצועים וחוסכת דלק – לנו זה נשמע כמו דיל עדיף משמעותית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.