מחיר המכוניות לא ירד ב-20%, אלא יעלה / טור אישי

אתמול אישרה הממשלה רפורמה בענף הרכב שלטענת שר התחבורה תוזיל את מחירי הרכב החדש לצרכן בכ-20% לפחות. דני פרומצ'נקו בטוח שמחיר המכוניות לא ירד ב-20% וגם לא בחצי מזה
דני פרומצ'נקו |

שר התחבורה הודיעה אתמול (יום א'), שהוא עומד להוזיל את מחיר המכוניות החדשות בכ-20% (עשרים אחוזים!) במהלך השנה הקרובה. הוא גם מסביר כמה זה כביכול פשוט. הוא יסיר את החסמים מעל היבוא המקביל, יאפשר לסוחרי ייבוא אישי לקבל מעמד חוקי כיבואנים זעירים, לייבא עד 20 מכוניות בשנה, וכך התחרות תגבר והמחיר ירד. אבל אני, מה לעשות, בכלל לא בטוח. בעצם, אני בטוח שמחיר המכוניות לא ירד ב-20% וגם לא בחצי מזה – ואסביר גם למה.

 
אני מניח, אולי בתמימות, ששר התחבורה לא ייתן יד ללגיטימציה של גניבת מיסים ממשרד האוצר (מכיסנו בעצם), לכן מן הסתם מחיר המכוניות לצורכי מס לא יוכל להיקבע על פי חשבונית כזו או אחרת שינפק אותו סוחר זעיר בחו"ל ליבואן זעיר בישראל. זה לא כל כך פשוט מבחינה בינלאומית ובכל זאת, על מנת להיות הוגנים, המיסוי לדגמים זהים באבזור זהה, חייב להיות אחד ליבואן הסדיר מול היבואן הזעיר. אם זה לא יהיה ככה, ההנחה לציבור תגיע מהנחת מס, שתמומן על ידי הציבור, ותשמן את כיסיהם של יבואנים זעירים, שלא אתפלא אם ביניהם נמצא לא מעט אנשים עם קשרים פוליטיים "נכונים". מכיוון שהדעת אינה סובלת שהשר הישן-חדש ייתן ידו לתופעה לא הוגנת, שלא לכתוב נלוזה שכזו, בעיקר בתקופה של גזירות – נוריד אותה מהשולחן. אבל, אם הממשלה לא תתרום את חלקה (ע"י הוזלת המס שמהווה כ-50% ממחיר המכונית לצרכן), הרי שכל 20% ההוזלה אמורים לרדת מרווחיהם של היבואנים. האם זה אפשרי?
 
הצצה למאזניה הפומביים של חברת דלק רכב (החייבת כחברה ציבורית בפרסום מאזניה) מגלה הכנסה ממכירת מכוניות של למעלה מ- 3 מיליארד שקל בשנה. הרווח הגולמי ממכירת מכוניות עמד על כ-300 מיליון שקל בשנה. זהו רווח גבוה ומכובד לכל הדעות (אם כי שימו לב שמדובר ברווח גולמי, לא רווח נקי!), עכשיו בואו נבדוק את החשבון – לפי הצהרתו של שר התחבורה, חברה זו אמורה לקצץ 20% ממחיר המכירה של מכוניותיה. משמע קיצוץ של מעל ל-600 מיליון שקל בהכנסות – מה שמעביר את החברה להפסד שנתי גולמי של 300 מליון שקל בשנה... וכל זה רק בגלל ה"נשיפות בעורף" של היבואנים הזעירים. נראה לכם הגיוני? ברור שלא.
 
אפילו אם נתעלם מהעובדה שאין סיכוי שיבואן זעיר, שקונה את המכוניות במחיר גבוה יותר מהיבואן הרשמי (ככה זה בכלכלה – מי שקונה יותר, ועם פחות גורמים מתווכים, משלם פחות...), יצליח למכור אותן ב-20% פחות מהיבואן הרשמי – הבעיה היא בכמויות. חשבו כמה יבואנים זעירים צריך כדי להחליף את דלק מוטורס, על 30 ומשהו אלף המכוניות שהיא מוכרת בשנה...
 
נכון, היבואניות של מכוניות המאסה אכן מרוויחות הרבה כסף. הן גם באמת נותנות בחלק מהמקרים הנחות מופלגות לחברות הליסינג ולמועדוני לקוחות. אבל זה נובע בעיקר מתחרות עזה בין יבואניות הרכב – לא מהעדר תחרות! אפילו הוועדה של משרד התחבורה אישרה שיש תחרות בשוק הרכב החדש, והמחירים סבירים ביחס לרמת המיסוי. אז נכון שזו דרך טובה לקנות את אהדת ה"אזרח הקטן" – אבל הדרך להורדת מחירים של 20%, בלי להוריד מיסים, היא לא סתם ארוכה – היא בירח! לפחות לגבי מחיר המכוניות העממיות. במכירת מכוניות יוקרה, רווחי היבואניות גבוהים יותר, הכמויות קטנות יותר, וליבואנים הזעירים באמת יכולה להיות משמעות. אבל זה לא מה שיסייע לגברת ריקי כהן מחדרה לרכוש את המשפחתומטית שלה...
 
ומה עומד לקרות עם המיסוי? על זה צריך לראיין את שר האוצר ולא את שר התחבורה, כי את גובה המיסוי קובע מר לפיד ולא מר כץ. והאוצר, לפי מיטב ידיעתנו, לא מתכנן הורדות מיסים, אלא רק העלאות – עוד אחוז למע"מ (שיעלה את מחיר המכוניות כולן), מס 'מכוניות יוקרה' ושינוי במס הירוק (שייקר, כנראה, את המכוניות הקטנות).
 
אז בבקשה, אדוני שר התחבורה, לפני תקופה קצרה מאוד חלקתי לך מכאן שבחים על שחזרת לכסא אותו איישת במשך קדנציה שלמה, אל תקלקל את זה עם הצהרות שגם אתה יודע שלא ניתן לקיימן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.