מאזדה CX-5 הנעה כפולה: מבחן דרכים

האם שווה להשקיע עוד 10% במחיר כדי לקבל 100% יותר הנעה?
ניצן אביבי |

מאזדה CX-5

את מאזדה CX-5 כבר פגשנו למבחן הדרכים ולמבחן דרכים השוואתי לפני למעלה מחצי שנה, אז הוא ניצח עם גרסת ההנעה הקדמית שלו. אולם הפעם יצאנו לבדוק האם גרסת ההנעה הכפולה מעניקה ערך מוסף אמיתי בשטח או בכלל, כזה שיניח את דעתו של מי שבכל זאת רוצה מדי פעם לרדת אל השבילים שמעבר לאספלט.
 

אז מה כוללת החבילה? קיבלנו למבחן את גרסת הביניים – לקצ'רי – אותה רמת גימור שנבחנה גם בפעם הקודמת. מבפנים אין לנהג שום דרך לדעת כי הוא נוהג בגרסה כפולת ההנעה דווקא, והתא מקבל את אותן תשבוחות על המרחב ואיכות הבנייה והחומרים, ואותה ביקורת על השחור ששולט בו. נתוני היצרן מספרים על הבדל קטן במשקל, שגורר הבדלים זניחים בביצועים ובצריכת הדלק – מה שנתמך על ידי התחושות, ונתוני מחשב הדרך, במציאות.

אז הרכב נראה כמעט בדיוק אותו דבר מבפנים ומבחוץ ("כמעט" כי בכל זאת יש כיתוב AWD מתחת לתג ה-CX-5 מאחור) – אז מה השתנה? מה מצדיק תוספת של 17,000 שקלים למחיר לעומת גרסת ההנעה הקדמית המקבילה? כנראה שאין ברירה, ונצטרך לנהוג הרבה ורחוק כדי לברר.
 
 

בנסיעה עירונית היה נדמה לנו שהרכב מעט נוקשה יותר משזכרנו, אולם מדובר לכל היותר בהבדל דק ולא משהו מהותי. מערכת השמע התחברה בעזרת השן הכחולה לטלפון והחלה לנגן מעצמה את האלבומים האהובים עליי בעוד הקילומטרים צפונה נבלעים תחת הגלגלים. וטוב שכך, כי בלי המוזיקה קל להבחין במחסור בבידוד מרעשי כביש – זה עוד נסבל על אספלט איכותי, אבל על אספלט ישן, כמו שמשוח על רבות מגבעות הצפון, זה רועש מדי.

מתחיל בפיתולי האספלט המוכרים של הגלבוע. בירידה קשה להבחין בהבדלים כלשהם לעומת הזכור לי מגרסת ההנעה הקדמית – וזה לא דבר רע, הרי התנהגות הכביש המשובחת היתה אחד היתרונות הבולטים של המאזדה במבחן ההשוואתי. בעלייה, בעיקר בפניות ההדוקות, אפשר להרגיש את התערבות הסרן האחורי בחגיגה, מה שמאפשר לחזור לגז מהר יותר וחזק יותר ביציאה מהפניה. אבל האמת היא שאם ההבדל הזה מהותי עבורכם, אתם כנראה לא בכיוון הנכון – קחו את 192,000 השקלים שלכם לכיוון של מגאן ספורט או משהו בסגנון...
 
 

אז נטשנו את האספלט וירדנו לשבילים. היכן שרכב פנאי אמור להצדיק את תוספת המחיר לעומת מיניוואנים מרווחים יותר. אלא שה-CX-5 לא נהנה מנתוני פתיחה טובים בשטח – הצמיגים נמוכי החתך והמתלים שמכוילים לתת ריסון בכבישים מפותלים לא כל כך מסתדרים עם סוג המהמורות שפוגשים בשביל, ומייצרים איכות נסיעה בינונית ומטה. מרווח הגחון אומנם סביר בהחלט, אבל האף השלוח קדימה מצמצם את זווית הגישה לערך מערער ביטחון ודורש זהירות בגישה לשיפועים. הוסיפו לזה מהלך מתלים מוגבל מאוד – גם ביחס למקובל בקטגוריה – ומערכת בקרת משיכה שלא מצליחה להתמודד עם שילוב של הצלבה ועלייה, וקיבלתם רכב שמתבלבל כל פעם שמתקילים אותו במשהו מאתגר יותר משביל שטוח. נכון, יכולת השטח בהחלט משתפרת בזכות השתתפות הסרן האחורי במאמץ ההנעה, אולם אם אתם מתכננים ברצינות לרדת מדי פעם לשבילים ולטייל – יש בשוק כלים שיעשו את העבודה בצורה טובה בהרבה.

אם עדיין לא הבנתם, התשובה לשאלה שבראש הכתבה היא "לא". ההנעה הכפולה לא מצליחה להפוך את ה-CX-5 של מאזדה לרכב טיולים מוצלח או רב יכולת, וגם יכולת הכביש זוכה רק לרווח צנוע. ולדעתנו, אין בכך די כדי להצדיק פער של 17,000 שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.