שר תחבורה ישן / טור אישי

לראשונה מזה זמן רב, שר התחבורה ממשיך לקדנציה נוספת, מה שיאפשר לו להמשיך ולקדם את היוזמות שהחל
דני פרומצ'נקו | (1)

משמאל: שר התחבורה ישראל כץ ופרופסור ירון זליכהממשלה חדשה הושבעה במזל טוב וישראל כץ ממשיך בתפקידו כשר התחבורה. דבר כזה אירע במשרד זה רק פעם אחת בעבר, כשחיים קורפו משל במשרד שבע שנים וארבעה חודשים רצופים (1981-1988). משה כרמל אמנם החזיק בתפקיד שר התחבורה בשנות ה-50' וה-60' של המאה הקודמת חודשיים יותר מקורפו – אבל לא ברציפות. כל יתר שרי התחבורה התחלפו במהירות גבוהה, אפילו מופרזת, וזו עובדה די מפתיעה בהתחשב בכך שבמשרד התחבורה יש הרבה תקציבים, כיבודים, "ג'ובים" והשפעה. למה החלופה הגבוהה? אין לי ספק שהג'ובים הרבים במשרד סללו בפני השרים את דרכם הלאה לתפקידים קורצים יותר. די בכך שאזכיר כי שלושה מבין שרי התחבורה סיימו את דרכם הציבורית כנשיאי מדינת ישראל (עזר וייצמן, שמעון פרס ומשה קצב).

אחת הבעיות בתחלופה המהירה היא חוסר ניסיון של שר בתפקיד הדורש ידע מערכתי מגוון בתחומי תחבורת יבשה, תעופה וים. מאידך, גם תקופה ארוכה במשרד לא מבטיחה שרים ששולטים בחומר, אפילו בנושאים הנוגעים בחיי אדם. כך למשל, קורפו זכור לוותיקי הקוראים והכותבים ב'אוטו', כמי שענה בצורה חובבנית להפליא לעורך באותם ימים שהעז לשאול אותו מדוע לא חלה חובת חגירה של חגורות בטיחות גם בעיר. הוא ענה במילים (אני מצטט מזיכרון) "אין צורך, גם אני נוהג ויודע שבמהירות עירונית די לתת קונטרה עם ידיים על ההגה".
 
 

אבל בעוד שלקורפו אנחנו זוכרים את האמרה האומללה ההיא, שדי מסמלת את הבנתו ודרך פעילותו במשרד, הרי שישראל כץ הוא שר מסוג אחר לגמרי. הקדנציה הראשונה שלו הצטיינה בפעילות מואצת. כץ החל ברפורמות חיוניות לענף – נתן תנופה לתכנון ובניית תשתיות, יזם וביצע רפורמה בתחבורה הציבורית, דחף לפיתוח הרכבת, הקים את ועדת זליכה להקטנת הריכוזיות בענף הרכב (ועדה שאיני מסכים עם מרבית מסקנותיה, אך יש ביניהן גם מסקנות חשובות שעשויות לשכלל את שוק הרכב בישראל), ובשלהי כהונתו אף יזם את העלאת המהירות המותרת בחלק מהכבישים. עדיין לא ברור אלו מהיוזמות של כץ תצלחנה – אבל ברור כשמש שעצם הישארותו במשרד, עצם העובדה שזו הפעם הראשונה לאחר עשרות שנים ששר ממשיך לקדם את היוזמות של עצמו, תעשה רק טוב למשרד. ואנחנו מקווים שגם לנו, הנהגים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלון 11/04/2013 15:32
    הגב לתגובה זו
    הוא משרת אך ורק את הועדים שקידמו אותו בפריימריז
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.