הפנינג מוטורי בים המלח: מלכוד 22 / טור אישי

הקרנבל המוטורי בים המלח הציע אקשן מוטורי בשפע – והרבה בלגאן
ניצן אביבי |

אני לא מקנא במארגני מרוצים בארץ הקודש בימים אלו. לא שפעם זה היה עניין לאנשים שפויים, עם סדר עדיפויות נורמלי ובלי נטייה קשה למזוכיזם, אבל החוק המוטורי עוד סיבך את העניינים. היכן שפעם מארגנים היו נוקטים בשיטת ה"יהיה בסדר" בכל הנוגע לסיכונים ומארגנים תחרות ראלי או עבירות, היום הם מחויבים לביטוח, אישורים, גדרות ושאר בירוקרטיות. המשמעות? אין היום שום ענף שיכול להצדיק אירוע משלו מבחינה כלכלית. לא אם רוצים לשמור את דמי ההשתתפות בתחום הסביר. הפתרון היחיד? לנסות ולקבץ יחד כמה ענפי ספורט מוטורי. ההיגיון פשוט – כך מחלקים את עלות הביטוח, האבטחה ושאר הלוגיסטיקות – ומדובר בעלויות של מאות אלפי שקלים –  על יותר משתתפים. על הדרך גם מייצרים אירוע מגוון יותר שמציע לצופים יותר אקשן – ומושכים עוד קהל (שמשלם כסף, ומוריד עוד עלויות מהמתחרים).

 
פתרון מושלם – כמעט. הבעיה היא שארגון של 7 ענפי ספורט מוטורי שונים (ראלי רייד, ראלי, אופנועי ספורט, אופנועי סופרמוטו, קארט, דריפטים ודראג – וזה מבלי לספור קטגוריות) באותו אירוע היא ג'אגלינג לא פשוט בכלל. וכשזה מצטרף למארגנים – מיקי יוחאי וחברת קרוס קאנטרי – שאומנם די וותיקים בתחום, אבל קרנבלים כאלו עדיין חדשים להם, התוצאה היא בלגאן כמו זה שקרה ביום הראשון של הקרנבל המוטורי בים המלח.
 
 
 
יאמר כבר בהתחלה – לא כל העיכובים היו באחריות המארגנים. גם הספורטאים המוטוריים לא התרגלו עדיין – לא כולם, בכל אופן – לעידן החוק המוסדר. היו בהם כאלו שלא קלטו עדיין שלא מדובר במפגש חברים בקצב ה"סבבה", אלא באירוע שאמור לתקתק לפי לו"ז מסודר.
זה התחיל כבר בשלב ההרשמה, עם מתחרים שדחו את ההרשמה, משום מה, עד לרגע האחרי-אחרון, והמשיך עם מתחרים שלא התייצבו בזמן לאירועים השונים. איחורים אלו, יחד עם תקלות טכניות ואירועים בלתי צפויים –  או לפחות כאלו שלא נערכו אליהם – יצרו איחור מתגלגל ששיבש לחלוטין את הלו"ז ביום הראשון. הוסיפו לזה בעיות אבטחה שאפשרו פריצת קהל אל מתחם הפיטס, ואפשר להבין מדוע מתחרים רבים סיימו את היום הראשון עם טעם רע בפה.
 
 
 
אבל יאמר לזכות מיקי וקרוס קאנטרי, שהם הפיקו לקחים במהירות ויישמו אותם בהצלחה ביום השני. לא שהכל היה מושלם ביום הזה – מסלול העפר שיועד לקטגוריות הראלי רייד והראלי הפך להיות בלתי עביר, מה ששלח את מתחרי הראלי רייד הביתה וחצי תאוותם בידם ואת הסוברואידים למקצה ניחומים על האספלט, וגם הלו"ז עדיין לא תקתק חלק לגמרי (גמר הדריפטים נסחב כמעט עד לחשכה) – אבל העסק עבד כבר יותר טוב. הזרימה בין המקצים השונים הייתה טובה יותר, התקלות היו מועטות יותר, והקהל נוהל בצורה טובה יותר. וחשוב לציין – הקהל ביום הזה נהנה, אפילו מאוד, אם לשפוט לפי כמה צופים שתחקרתי. והיו, אגב, הרבה צופים – המארגנים מדווחים על כ-10,000, אבל גם אם מדובר בהגזמה כמקובל, אין ספק שמדובר באלפים, ולא בודדים. וכשנזכרים שמדובר באירוע שנערך באי-שם, הרחק הרחק ממרכז הארץ, וכרטיס כניסה עלה סכום לא מבוטל, אפשר להבין את גודל ההישג. רק חשבו על היציעים הריקים ברוב משחקי הכדורגל והכדורסל בארץ...
 
 
 
אז אפשר להסתכל על חצי הכוס הריקה – על המקצים שהתבטלו, על השיבושים בלו"ז, על השליטה הלקויה בקהל ביום הראשון. אפשר להבין את הקשיים – בעיקר את העובדה שהאילוצים השונים דוחפים את המארגנים למצב בלתי אפשרי (כן, לארגן 7 ענפים שונים לתוך אירוע 1 זה בלתי אפשרי במצב הנוכחי). ואפשר להסתכל על חצי הכוס המלאה – הקהל שנהנה, השיפור ביום השני, והכי חשוב: העובדה שנראה שעניין הספורט המוטורי תופס תנופה, למרות הקשיים והבירוקרטיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.