לשחרר עובד ולהרוויח
כמה אנרגיה, כסף ותשומת לב משקיעים ארגונים בקליטת עובד חדש, וכמובן שיש הגיון בכל אלה,שכן ככל שתהליך הקליטה יהיה מהיר יותר התפוקות מהעובד החדש יהיו מהירות ואיכותיות יותר.
אך מה לגבי עובדים שעוזבים?
תתפלאו לדעת כמה מעטים הארגונים אשר משקיעים גם בעובדים שעוזבים, אם היו מבינים כמה נזק יכולים לגרום עובדים שעוזבים, ואם היו מודעים לתועלות העצומות שיכולים להעניק דווקא העוזבים, אין ספק שארגונים רבים היו פועלים אחרת.
דווקא היום, כשמצב המשק מאלץ ארגונים רבים לפטר ולצמצם, זה הזמן לזכור שחשוב למזער את הנזק שעשוי להיגרם מעובדים שעוזבים, שניתן לפטר בצורה הגונה ואנושית, ושהתנהגות שכזו יכולה לשרת את הארגון.
מצב המשק אינו מזהיר, וזו הסיבה שארגונים רבים ממתינים לחגים שיחלפו על מנת לקצץ במצבת העובדים ובעלויות השכר. יש העושים זאת באמצעות פיטורין והקטנת המצבת, לעיתים באמצעות החלפת עובדים יקרים בזולים יותר, יש המקצצים שכר ועוד.
אם גם אתה אמור להיות זה אשר מוציא את הרעיון לפועל, עליך לדעת, שגם אתה יכול להוביל מהלך זה באופן קצת אחר, אשר ישרת את הארגון בצורה מיטבית, ויכבד גם אותך כמוציא אל הפועל את הגזירה הקשה הזו.
האם נעצרת לחשוב מה ההבדלים בין עובדים שעוזבים למועזבים? מה ניתן להרוויח מעובד שעוזב? וכיצד ניתן לנהל תהליך של עזיבת עובד בדרך שתועיל לארגון ולך.
מה ניתן להפיק מעובד שעוזב?
1. מידע עובד שעוזב לא חושש לשתף ולחשוף מידע. לעיתים מידע זה לעולם לא היה מגיע אליך או נחסם באמצעות המנהל שאליו הוא כפוף. מידע שבעזרתו אתה יכול לגלות בעיות שהוסתרו, טויחו או כאלה שהעובדים הנשארים חוששים לשתף אותך.
עובד אשר מרגיש שאין לו יותר מה להפסיד מצד אחד, ומצד שני הוא זוכה להתייחסות אוהדת ואכפתית מצידך עשוי לחשוף בפניך מידע רב ערך.
2. חפיפה עובד אשר זוכה ליחס הוגן, ישתדל לרצות את המעסיק ולהעביר מידע ולחפוף בצורה איכותית ומקיפה את המחליף שלו. ככל שיזכה ליחס טוב יותר כך עולה הסיכוי שישתדל מעל ומעבר להעביר את כל המידע החשוב אשר ברשותו בתקופת החפיפה ואף בתקופה לאחר שיעזוב באופן רשמי. המשמעות של חפיפה איכותית וקיצור זמן החניכה של המחליף עשויה להיות בעלת ערך רב.
3. אוירה טובה בקרב הנשארים כשעובד עוזב באווירה טובה ויודעים זאת גם העובדים הנשארים, אזי מתחזקת התחושה של האכפתיות של המעסיק כלפי עובדיו, ותחושת המחויבות ההדדית מתחזקת גם מצדם של העובדים. כשהעובדים מרגישים שיש מישהו שדואג להם אזי ההערכה והשייכות כלפי הארגון ומנהליו גדולה הרבה יותר.
4. ערך הארגון עולה בקרב מחפשי עבודה ארגון אשר דואג לעובדיו גם בדרך בה הוא נפרד מהם משגר למשק ממליצים על הארגון. ארגונים שכאלה זוכים לפניות של אנשים איכותיים אשר מעדיפים להיות מועסקים בארגון שכזה יותר מארגונים אחרים. ארגון שכזה לא יתמודד עם בעיית גיוס של תפקידים מבוקשים, שכן גם במשרות מבוקשות מאוד במשק יעדיפו המועמדים את המשרות המוצעות בארגון הגון שכזה על פני ארגונים אחרים, גם אם הם בעלי מוצרים נחשקים יותר/ בעלי טכנולוגיה חדישה יותר/ פועלים בשווקים נחשקים יותר וכיו"ב. לארגון הוגן אשר דואג לעובדיו ועוזביו יש ערך רב בעיני מחפשי עבודה.
ישנם כמה סוגי עובדים שעוזבים ולכל סוג שכזה אפיונים מיוחדים:
- עובדים מפוטרים עקב שיקולי הכדאיות של הארגון.
- עובדים המפוטרים עקב חוסר שביעות רצון מתפקודם.
- עובדים שעוזבים מרצונם למרות אי רצונם של המעסיקים.
המפוטרים משיקולים ארגוניים
בדרך כלל האוכלוסייה אשר זוכה לאמפטיה של המעסיק היא קבוצת העובדים המפוטרים על לא עוול בכפם, ובדרך כלל בגין שיקולים כלכליים/ אסטרטגיים.
טיפול מלווה ואכפתי של קבוצת עובדים אלה עשויה לייצר מחויבות גדולה יותר בקרב העובדים הנשארים ולהעלות את ערך הארגון בקרב מחפשי העבודה.
המפוטרים עקב חוסר שביעות הארגון מתפקודם
ארגונים רבים מתייחסים לעובדים המועזבים עקב חוסר שביעות רצון מתפקודם כנגיף, שעליהם להרחיק במהרה, והיחס אליהם הוא אדיש במקרה הטוב, ומינימאלי ומטה במקרה השכיח. יתכן שמדובר בעובד טוב, אך לא מתאים ותהליך מיוני לקוי הוא זה שהיה אחראי לקליטת עובד, שאינו מתאים. יתכן שזה נבע מכימיה גרועה בינו לבין המנהל או צוות העובדים, ויתכן שבמקום אחר ובתפקיד אחר ניתן היה להפיק ממנו תוצרים טובים הרבה יותר.
הטראומה הנגרמת לעובד שכזה היא גדולה מאוד, שכן עליו להסביר מדוע פוטר קודם כל לעצמו, לסביבתו הקרובה ובהמשך למעסיקים פוטנציאלים, שאליהם יגיע כשיציע עצמו לעבודה אחרת.
אם תכבדו אותו ותאפשרו לו לצאת בכבוד הרי שהצלתם נפש בעולם.
אם תזכרו שקליטה לא מוצלחת אינה רק אחריותו הבלעדית של העובד, אזי גם אתם לוקחים אחריות על הכישלון, ומין הראוי שתעזרו לו בדרכו החדשה.
מפוטר אשר מרגיש, שאינו זוכה ליחס ראוי עשוי לעשות נזק בלתי הפיך או קשה לארגון במידע שמוסר, בדברים שהורס ובמידע שמשמיד וכדאי לכל מעסיק זכור זאת.
לעומת זאת, מפוטר אשר מרגיש, שהוא זוכה לעזרה מהמעסיק, יהיה סוכן טוב ועשוי אף לשווק את הארגון בקרב מחפשי עבודה אחרים, והכי חשוב תחושת ההוקרה שלו כלפי המעסיק תמנע ממנו להזיק למקום עבודתו.
מעסיקים רבים נוטים להעריך את העובד באמצעות המידע אשר מועבר מהמנהל הישיר שלו, ולעיתים מידע זה מעוות/ לא מדויק/ מוטה באינטרסים וכוי"ב. שיחה עם העובד עשויה לתת למעסיק מידע רב, שאולי לא היה מתגלה בדרך אחרת. מידע, אשר עשוי לעיתים לשנות את ההחלטה לפטרו.
עובדים שעוזבים מרצונם למרות אי רצונם של המעסיקים
מעסיקים רבים עסוקים בתחושת האכזבה מעובדים אלה, ומנסים לאיים עליהם על מנת להשאירם בארגון, ואם זה לא עולה בידם הם מתייחסים אליהם בצורה מכפישה, כמו היו אומרים "אם לא אכפת לך מאתנו גם לנו לא אכפת ממך". מעסיקים רבים מתעלמים מהעובדה שלעובד אין אפשרויות קידום בתפקיד, או אין אפשרות של קידום בשכר או אין אפשרות להתחשב בצרכיו המיוחדים וכיו"ב. המעסיק מאמץ את 'פאסון' ה'נפגע' ומיד גם את 'פאסון' ה'פוגע בחזרה וכמה שיותר חזק'.
חשוב שתזכרו, שרוב בני האדם אינם הרפתקנים מטבעם, ואם צורכיהם החשובים היו מסופקים במקום עבודתם, יתכן שהם לא היו מחפשים עבודה אחרת. יתכן שאתם לא הייתם ערים לצורכיהם, או שלא הייתם אכפתיים כלפיהם, ואולי לא יכולתם במסגרת האפשרויות שלכם לספק את צורכיהם.
גם במקרה הזה אל תסירו אחריות, ותזכרו שיחס גרוע לעובד שמעוניין לעזוב עשוי לפגוע בכם בכל המשורים שהזכרתי לעיל נזק ממשי לארגון, חפיפה לקויה, מועבר מסר בעייתי לעובדים הנשארים וכמובן שיוצא למשק שגריר שישמיץ את הארגון ואותך באופן אישי (העולם הוא עגול ואין לדעת מתי זה יפגע בך).
עובדים אשר מעוניינים לעזוב הם מקור מידע נהדר. לעיתים הבעיה נעוצה בארגון עצמו /במנהל הישיר/ בפוליטיקה ארגונית/ תרבות ארגונית וכיו"ב. המודעות לבעיה, שלא היו מודעים לה, עשויה למנוע עזיבת עובדים טובים נוספים, לשפר את הנושאים הטעונים טיפול ולזכות לעובדים מרוצים, מאושרים אשר רתומים יותר לארגון ומטרותיו.
כיצד ניתן ללוות עובד שעוזב/ מועזב
1. יחס של כבוד ואכפתיות.
2. לתת לעובד את המגיע לו ולהימנע מנוקשות מיותרת.
3. למועזב - לעזור בתהליך של חיפוש עבודה- יצירת קורות חיים פותחי דלתות, שיפור ראיון עבודה, מידע על דרכים אפקטיביות למציאת עבודה, הכרות עם רשתות חברתיות ותרומתן לתהליך של מציאת עבודה, ניהול אנרגיות בתהליך של מציאת עבודה ועוד.
4. המלצות אל תקמצו בהמלצות. ציידו אותו במכתב המלצה וחשוב שתדעו להגיד עליו דברים טובים, ובכל אחד ישנם דברים טובים לומר עליו (נוציא מהכלל את הקרימינלים), ולהציג אותם באור אמיתי אך לא עוין. אל תשכחו שגם אם הוא פוטר בגין חוסר שביעות רצון מתפקודו, יתכן שבמקום אחר הוא יצליח להביא לידי ביטוי את כישוריו ויתאים למעסיק ולארגון אחרים.
גם עובדים שעוזבים נדרשים לעיתים להמלצות, שכן עדיין לא מצאו עבודה, או שהכניסה לעבודה חדשה מותנית בהמלצת מעסיק אחרון או שכעבור זמן מה הוא שוב נמצא במעגל של חיפוש עבודה.
ארגונים רבים נמצאים כיום לפני תהליך של פיטורי עובדים, ומנגד ישנם עובדים רבים אשר בוחרים לעזוב ולשפר את התפקיד והארגון בהם הם עובדים.
חשוב להתייחס בכובד ראש לנושא של עזיבת עובד, ולנהל את תהליך העזיבה באופן אשר יקטין את הפגיעה בארגון.
גם אתם, כאנשים אשר מנהלים את התהליך, יכולים לעזור לאנשים בדרכם החדשה, ולזכות בתחושה שניהלתם מהלך קשה בצורה אנושית והגונה, שתיצבר לזכותכם.
רוב המועסקים במשק, וגם אתם, יכולים למצוא עצמכם בתהליך של עזיבת ארגון, התייחסו אל העוזבים בדיוק כפי שהייתם רוצים שיתייחסו אליכם.
הכותבת - יועצת תעסוקה המתמחה בליווי מחפשי עבודה באופן פרטני ובקבוצות. בעלת תואר שני בניהול משאבי אנוש. עבדה במשך שנים רבות בתפקידי ניהול במשאבי אנוש בחברות גדולות במשק וליוותה תהליכי פרישה ופיטורין, לצד קליטות עובדים בהיקפים רחבים. באתר שהקימה, לייעוץ מקצועי במציאת עבודה, ניתן למצוא כתבות, מאמרים, סרטונים ומדריך למחפש עבודה. וכל המידע שם ניתן בחינם לכל דורש - www.nirit4job.co.il
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
