מבוטח שחויב בדמי ביטוח כעובד עצמאי הוכר כמבוטח לעניין פגיעה בעבודה אף שלא נרשם במועד
בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעתו של יצחק חג'אג' וקבע כי אף שהמבוטח לא נרשם במועד כעובד עצמאי, הרי בנסיבות המקרה יש לראותו כעובד עצמאי לעניין פגיעה בעבודה.
ביום 9.7.2012 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 2416-06-11) את תביעתו של יצחק חג'אג' (להלן: "המבוטח") וקבע כי אף שהמבוטח לא נרשם במועד כעובד עצמאי, הרי בנסיבות המקרה יש לראותו כעובד עצמאי לעניין פגיעה בעבודה. בסיס חוקי סעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), מתנה זכאות עצמאי לגמלאות בשל פגיעה בעבודה בכך שבעת הפגיעה היה המבוטח רשום במוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כ"עובד עצמאי", או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם. תקנות הביטוח הלאומי קובעות מצבים שבהם ייחשב מבוטח לרשום. רקע עובדתי ביום 31.5.2010 הגיש המבוטח למל"ל תביעה לתשלום דמי פגיעה, כיוון שלטענתו נפגע במסגרת עבודתו כעצמאי. המל"ל דחה את תביעתו על פי סעיף 77(א) לחוק, מאחר שלא פנה למל"ל להירשם כעובד עצמאי לפני הפגיעה. מוצגת להלן השתלשלות האירועים על פי פסק הדין: ביום 22.12.2009 התקבלה במל"ל שומת מס הכנסה לשנת 2008 שממנה עלה כי למבוטח היו הכנסות חייבות כעצמאי בסך 22,851 ש"ח, וכשכיר בסך 79,513 ש"ח. ביום 27.1.2010 שלח המל"ל למבוטח מכתב לבירור מעמדו, לרבות פירוט מקורות ההכנסה והיקף שעות העבודה. במכתב הובהר כי המבוטח אינו מבוטח לענף נפגעי עבודה כעובד עצמאי בתקופה האמורה. בהיעדר תגובת המבוטח, שלח המל"ל למבוטח ביום 6.4.2010 פנקס תשלומי דמי ביטוח כעצמאי ומכתב שבו פורט חישוב דמי הביטוח אשר עליו לשלם. ביום 19.4.2010 נפגע המבוטח בתאונה במסגרת עיסוקו. ביום 17.6.2010 נתקבל במל"ל דוח רב שנתי שבו דיווח המבוטח כי החל מיום 1.7.2008 הוא עובד כעצמאי בהיקף של 20 שעות שבועיות (ובשל כך עונה על הגדרת "עובד עצמאי" בחוק). באותו יום שילם המבוטח שלושה תשלומים על חשבון חובו, וביום 22.6.2010 ערך הסדר תשלומים על יתרת החוב. הדיון בבית הדין נסב סביב השאלה אם הודעת המל"ל מיום 6.4.2010 היא בבחינת רישום. דיון והכרעה אין שאלה שטכנית לא בוצע רישום. בית הדין בוחן את התכלית הביטוחית של ענף נפגעי עבודה. לדעת בית הדין "מטרת העל" של החוק היא ליצור מצב שבו רוב האוכלוסייה מבוטח וזכאי לגמלה. המל"ל עצמו סיווג את המבוטח כעצמאי בטרם הפגיעה, ואף שלח לו הודעה ופנקס מקדמות כעצמאי. כתוצאה ממהלך זה סבר המבוטח שהוא רשום כעובד עצמאי, ולכן המל"ל צריך לבחון את תביעתו להכרה בפגיעה הנטענת כפגיעה בעבודה. בשונה מעמדת המל"ל, קובע בית הדין כי ייתכן מעמד של מבוטח כעובד עצמאי גם ללא הרישום הטכני המחויב בחוק. בכל אופן ולמרות קבלת התביעה בבית הדין וקביעת מעמד המבוטח כעובד עצמאי, מורה בית הדין למל"ל לבחון את חישוב הגמלאות בעקבות התאונה בעבודה תוך התחשבות בהוראות סעיף 366 לחוק, השולל תשלום גמלאות באופן חלקי או מלא ממבוטח שקיים לו חוב בדמי ביטוח למל"ל העולה על תקופות מסוימות. מהמל"ל נמסר כי הוא בוחן עתה ביסודיות את פסק הדין, לרבות השלכותיו, ובהתאם ישקול אם לערער לבית הדין הארצי או לחלופין לאמץ את החלטת בית הדין גם במקרים אחרים. בשולי הדברים נעיר כי המל"ל נענה לבקשת המייצגים המקושרים לקובץ ייצוג לקוחות, ובעת רישום מיוצג חדש המל"ל מאפשר למייצג רישום מיידי של המבוטח כעובד עצמאי עוד טרם התקבל ייפוי הכוח החתום במשרדי המל"ל.
הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט) www.artzi-hiba.co.il
