תרחיש האימים: "מלחמה עם אירן תפגע בתשתיות, תוביל לקריסת אלפי עסקים וצפויה לעלות למשק 167 מיליארד שקל"

ב-BDI מנתחים את הנזקים כתוצאה מהתפתחות מלחמה בעקבות תקיפת מתקני הגרעין באירן. "תכלול גם את אזור המרכז ותוביל לנזק ישיר של 47 מיליארד שקלים"
מערכת Bizportal | (30)

167 מיליארד שקלים. זה הנזק הישיר והעקיף הצפוי לעלות למשק הישראלי במידה ותתפתח מלחמה עם אירן, כך מעריכה היום (ב') חברת המידע העסקי BDI. הנזק הישיר צפוי לעמוד על 47 מיליארד שקל, כאשר קריסת עסקים שונים תוביל לאובדן תוצר של 24 מיליארד כל שנה ב-5 השנים הקרובות.

המלחמה הפסיכולוגית שהתפתחה בשבועות האחרונים בין ישראל לאירן בדמות הדיבורים על תקיפת מתקני הגרעין של הרפובליקה האסלאמית, הובילו לאיומיים מצד אירן על תגובת נגד הרסנית ואף השמדה של ישראל.

בנסיון לאמוד את ההשלכות של מלחמה עם אירן ב-BDI ערכו השוואה לנזקים שנגרמו למשק בהמשך למלחמת לבנון השנייה שכללה 32 ימי לחימה. באותה עת, עלות הפגיעה במשק עקב המלחמה הסתכמה ב-0.5% מהתוצר (אובדן צמיחה). בנוסף העלות הישירה הסתכמה בכ-8 מיליארד שקל בגין: פגיעה ברכוש אזרחי, פגיעה בתשתיות ומימון העלות הישירה של הלחימה (חידוש מלאי תחמושת, דלק וכד). דהינו, 0.5% + 1.3% מהתוצר, המהווים יחדיו פגיעה של 1.8% (בשנת 2006 התמ"ג הסתכם ב-633 מיליארד שקל).

"אם תתרחש מלחמה באותו סדר גודל, זמן, ובאותם הנזקים אזי אפשר לצפות פגיעה של כ-16 מיליארד שקל. עם זאת, עיקר הפגיעה במלחמת לבנון השנייה התרחשה באזור הצפון בה מיוצר רק כ-20% מהתוצר של ישראל. סביר להניח שאם תתרחש מלחמה היא תכלול גם את אזור המרכז, אזור בו מיוצר כ-70% מהתמ"ג של ישראל", כותבים כלכלני BDI.

בשנת 2011 התמ"ג הסתכם בכ-870 מיליארד שקל עלות מלחמה כזאת מוערכת בפי 3 ויותר מהמעלות המלחמה הקודמת, כ-47 מיליארד שקל. בחברת המחקר מדגישים כי סכום זה אינו סוף פסוק, שכן הערכה זו משקפת רק את הנזק הישיר למשק. קיימים נזקים קשים לאמידה כגון אבדן לקוחות בחו"ל והתמוטטות עסקים (בעיקר קטנים) אשר הפגיעה בהם עלולה להיות פרמננטית.

תגובות לכתבה(30):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 24.
    ופצצת אטום תמחוק את החוב - נכון שאני צודק (ל"ת)
    משה ראשל"צ 20/08/2012 12:47
    הגב לתגובה זו
  • 23.
    תרחיש האימים הוא שלאירן יש נשק גרעיני (ל"ת)
    גד 20/08/2012 12:23
    הגב לתגובה זו
  • 22.
    כל הזמן חדשות רעות -תתבישו (ל"ת)
    יוסי 20/08/2012 12:16
    הגב לתגובה זו
  • gg 20/08/2012 12:34
    הגב לתגובה זו
    ולא אובייקטיבים אף פעם במשך 4 השנים האחרונות לא ראיתי שבוע לפני פקיעה שאין בו חדשות איימה אבל נראה שהפעם החארות האלה יקבלו את החזוק עד הסוף
  • 21.
    בנטוב 20/08/2012 12:15
    הגב לתגובה זו
    יותר לדעת שלאירנים יהיה נשק גרעיני ועוד יותר מפחיד לחשוב שיצליחו לארגן פצצות מלוכלכות בגרעין וניראה כמה כסף יעלה לנו להיתגונן ובמיקרים של פיגועים בפצצות מלוכלכות כמה יעלה לנו אין סוף למחשבות ולדאגות בבקשה שכולם יסתמו את הפיות ותנו לממשלה לטפל בסוגיה המדאיגה אתם יכולים ליסמוך על הדרג המדיני והביטחוני שיגיעו לתוצאות המיתבקשות ובאחריות די לברברת אנחנו יורים לעצמנו ברגליים ובראש
  • 20.
    יליד הארץ 20/08/2012 12:11
    הגב לתגובה זו
    ואם זנ תואם לאידיאווגיה ,או או בואו נראה להם . איך אמר פרעה "ונוספו גם המה על אויבינו"....
  • 19.
    המאמר בליל שטויות 20/08/2012 12:08
    הגב לתגובה זו
    במהלך המלחמה תרד הפעילות הכלכלית בכ 20% אולם הכל יתפרץ חזרה בסוף המלחמה כך שההשפעה על הכלכלה תהיה קטנה יחסית
  • "בסוף המלחמה" נראה לך שזה יסתיים בזמן קצר? (ל"ת)
    אלי 20/08/2012 15:09
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    א.ג 20/08/2012 12:06
    הגב לתגובה זו
    ומה יהי הנזק מפצצה גרעינית מלוכלכת.....עשרות אל הרוגים...גוש דן מנוטרל לעשרות שנים.......
  • 17.
    אבי 20/08/2012 12:05
    הגב לתגובה זו
    יני בד"כ למה לפרסם כתבה שטותית כזו?
  • 16.
    ehudhl 20/08/2012 12:04
    הגב לתגובה זו
    הזוי. בצפון קוריאה משלמים יותר למען חרדות המנהיג. חוץ מזה כך ביבי קוטל את המחאה כי למשמע הסיסמא 'סכנה קיומית כולם מתיישרים ושותקים. בחיל ורעדה. לא חשוב שזה בכלל לא מתאים לנתונים.
  • 15.
    אבי 20/08/2012 12:00
    הגב לתגובה זו
    יודעים איפה ייפלו הפצצות ,כמה יפלו,כמה יהרגו.. ממש מרשים.. שהעיתונות עושה ע"מ למנוע תקיפה..
  • 14.
    די מספחק לחפור בנושא אירן נמאסתם ..... (ל"ת)
    מוטי 20/08/2012 11:58
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    יצחק 20/08/2012 11:57
    הגב לתגובה זו
    שקר גדול צריך לתקוף בכול הכוח והעוצמה אחר כך יהיה הרבה נפט
  • 12.
    הברבור 20/08/2012 11:56
    הגב לתגובה זו
    שהייתם אומרים את זה גם על סוריה אם הייתם יודעים לפני... מי שילם לכם על הכתבה, נוחי או החזיר?
  • 11.
    קוקי 20/08/2012 11:53
    הגב לתגובה זו
    ישראל לא מסוגלת לבצע את העבודה,זו האמת,וחבל.
  • 10.
    רון 20/08/2012 11:52
    הגב לתגובה זו
    המשפט כשכלנב נובח -אינו נושך,תופס כאן חד משמעי. אהיה מודאד כשיפסיקו לדבר על איראן.כול עוד מדברים אז לא עושים.
  • לידיעתך ברק ונתניהו לא מדברים על אירן בזמן האחרון (ל"ת)
    דני 20/08/2012 15:15
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    לדעתי הנזק יהיה 142 מליארד (ל"ת)
    חברת נדמה לי 20/08/2012 11:52
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    gg 20/08/2012 11:49
    הגב לתגובה זו
    אולי יפלו קצת יותר טילים אבל לא מאיראן אלא משכנינו שבאדיבות אולמרט וציפפי ליבני התחמשו והתאבזרו בטילים משוכללים יותר וזה כל הסיפר התרחיש המוצג בכתבה לא לוקח בחשבון אפשרות שכל העניין יגמר תוך שבועיים ואת זה הם עושים כי הם מדברים מהפוזיצייה הכל למנוע עלייה בשער המעוף לפני שהוא בורח להם מהיידיים אני מתערב על כך שאילו האווירה בעולם לא היית חיובית ורצופת עליות לא היינו רואים בכלל את הכתבה הזו
  • לא מדויק, היכולות הטיליות של חבורת אירן גבוהות לאין (ל"ת)
    שיעור לעומת מלהמ"פ. 20/08/2012 15:06
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מרק 20/08/2012 11:48
    הגב לתגובה זו
    כי אם לא נתקוף ואירן תגיע לפצצה נצטרך לחשב את עלותו של המפעל הציוני כולו. ואגב , גם אם האמריקאנים יהיו אלו שיתקפו , אנחנו נספוג בדיוק את אותו הנזק. אז אם ברציו מדובר , כלומר מספרים , אני בעד התקיפה וכמה שיותר מהר.
  • 6.
    yud 20/08/2012 11:47
    הגב לתגובה זו
    מאיפה הגאונים האלה יודעים לצפות כל כך מדויק מה בדיוק הם צפו עד עכשיו שהתממש
  • 5.
    yvgeny82 20/08/2012 11:47
    הגב לתגובה זו
    אז המשק הישראלי יספוג נזק מאות מיליאדים נגיד 300,000,000,000 מיליארד זה נזק ולטווח ארוך ישראל אולי תושמד לחלוטין אז הנזק שאתם כותבים הוא מינורי לא קיים אפשר להגיד. וגם תחזיות שלכם שגויות. גם לגבי מלחמת לבנון השנייה מאז מלחמת לבנון השנייה לא היה כמעט ירי מלבנון ובוודאי לא מאז יציאה מלבנון. את הנזק שהאיום הזה עשה על הצפון אתם כמובן לא מחשיבים. ברור למי אכפת מזה שמאז מלחמת לבנון השנייה צפון הארץ משגשג.
  • כדי להיות ריאלי צריך לכפול את הסכום שאתה מציע בהסתברות (ל"ת)
    שזה יקרה. 20/08/2012 15:04
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קליפ 20/08/2012 11:46
    הגב לתגובה זו
    פליטים(פורצי גבול,מסתננים)כבשו את הפריפרייה הבדואים שולטים בנגב בזכות הפשע(שוטרים חזקים רק במצלמות מהירות) ישראלים ערבים(מיליוני מוסלמים)שולטים בגליל,י-ם,יפו... יהודים---לכו מכאן!זו לא ארצכם(צועק התקשורת והשמאל הקיצוני)
  • 3.
    דוד 20/08/2012 11:44
    הגב לתגובה זו
    יש יותר מדי נעלמים מכדי שאפשר יהיה להעריך את סכום הנזק. ממש לא רציני.
  • 2.
    לא יכול להיות, אני ספרתי 169 מיליארד, תספרו שוב!! (ל"ת)
    YAK 20/08/2012 11:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא נורא! יעלו את המס על הבורסה ל 80% וזה יסתדר (ל"ת)
    בשנת 2050 20/08/2012 11:39
    הגב לתגובה זו
  • הסכנה מוחשית ומיידית 20/08/2012 15:13
    הגב לתגובה זו
    מישהו אחר כמו חבורת מתאבדים "עלומה" שיכניסו לישראל את הפצצה.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.