ביהמ"ש קבע: השיקולים בשחרורו של שושן ברבי - "ראויים ומאוזנים"

עתירה מנהלית שהגיש היועמ"ש נגד ועדת השחרורים שהחליטה לשחרר את העבריין ברבי מהכלא לטובת תוכנית טיפולית לגמילה מסמים - נדחתה בטענה כי הפעם "ייתכן ועשה ברבי חשבון נפש"
רון פז, חשבים | (4)

שלוש נשים נדרסו אמש (מוצ"ש) למוות בנתניה בתאונת פגע וברח. החשוד המרכזי בדריסה, העבריין הנתנייתי שושן ברבי, טרם נתפס.

לברבי עבר פלילי עשיר מגיל צעיר מאוד, שכלל כמה מאסרים. לפני שנתיים, בעודו מרצה עונש מאסר של 8 חודשים, החליטה ועדת השחרורים, לאחר שהתלבטה לא מעט, על שחרורו על תנאי. הוועדה לא התעלמה מהרשעותיו הקודמות של המשיב, אך במקרה זה העדיפה את הפנייתו לתוכנית טיפולית של הגב' לובלסקי וצירפה לכך גם השתלבות במחלקת הרווחה של עיריית נתניה ביחידה לנפגעי סמים והתמכרויות, לאחר תום תקופת התנאי.

ביהמ"ש דחה את עתירת היועמ"ש נגד השחרור וקבע כי "ועדת השחרורים לא שללה אפשרות לדחות את עתירת ברבי לשחרור על תנאי ולהשאיר אותו מאחורי סורג ובריח ל-72 יום, אך העדיפה, ובצדק, את ההשתלבות הראשונה של המשיב בתוכנית טיפולית במסגרת שחרור על תנאי, שכן חרף העובדה שריצה מאסרים קודמים לא מעטים לא זכה בעבר לשחרור על תנאי, ומשכך לא ניתנה לו הזדמנות להוכיח כי מעבר לעובדה שהתנהגותו בכלא תקינה ובדיקות השתן נקיות מסמים, הוא גם מוכן להשתלב בתוכנית טיפולית על מנת למנוע מסוכנותו בעתיד ועל מנת למנוע, כך יש לקוות, את חזרתו למעגל הפשע".

ב"כ היועמ"ש טען כי גיליון ההרשעות הקודמות של ברבי מלמד כי אין לו יראה מהדין שכן הוא חוזר ומבצע עבירות מאז היותו נער, ומאסריו הקודמים לא הרתיעו אותו מלעבור את העבירות בגינן הוא מרצה את עונש המאסר; ברבי חזר וביצע עבירות למרות היותו בפיקוח קצין מבחן, הגמילה שעבר לא צלחה והרצון להשתקם לא היה רצון אמיתי.

ביהמ"ש קבע כי "יתכן וכך היו פני הדברים עד למאסרו הנוכחי של ברבי, אך במהלך מאסרו הנוכחי ייתכן ועשה חשבון נפש אשר הביאו אותו להירתם לתוכנית טיפולית של הגב' לובלסקי, אשר יש לקוות כי יעמוד בה יחד עם יצירת קשר עם גורמי הרווחה בעיריית נתניה בתום תקופת התנאי, יסייעו לו שלא לחזור לעולם הפשע.

"לאור כל האמור לעיל, אין בעובדה שוועדת השחרורים התלבטה בטרם הגיעה להחלטתה כדי ללמד על כך שהשיקולים שלה לא היו השיקולים הראויים ושלא איזנה באופן נכון ביניהם. עיון בהחלטת הוועדה מלמד שהיא שקלה את כל השיקולים, איזנה נכון בין השיקולים ולא נפל בהחלטה כל פגם מהפגמים המצדיקים התערבות שיפוטית בהחלטה של רשות מינהלית".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אילן 03/07/2020 10:22
    הגב לתגובה זו
    אסור לנבלה כזה לראות אור יום . הקורבן הבא כבר בדרך ביום שחרורו!!!!!
  • 3.
    יעקב 19/07/2019 22:43
    הגב לתגובה זו
    הכרתי אותו בתוך הכלא. בן אדם הכי זבל שפגשתי בחיים שלי. בן אדם שקרן .רמאי. אלים מאוד. מניפולטור גדול יודע לקנות אנשים. אפילו היה ביחסים אדוקים מאוד עם מפקד הכלא רימונים אוחיון. היה נותן לו הטבות מפליגות והשד יודע למה. כל ההמלצות שלו היו מפוברקות על ידי מפקד הכלא. ביזיון אחד שלם הבן אדם הזה.
  • 2.
    הדבר היחידי שמאוזן אלה גופות הנרצחות (ל"ת)
    עידית 19/08/2012 13:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מקס פאואר 19/08/2012 13:22
    הגב לתגובה זו
    לפי כל הגיון מקומו של הפושע חלאת המין האנושי בכלא לכל ימי חייו, השופט חס על הפושע ובז לחיי החפים מפשע, שופטים הזויים.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.