שאלה:

------------

מעוסק נגנבו כספים. האם אפשר להכיר בהם כהוצאה לצורכי מס, ומהן האסמכתאות שיש להציג לצורך אימות והוכחה לגניבה?

תשובה:

------------

לא תמיד תוכר גניבה כהוצאה. המבחן הראשוני לבחינתה של הוצאה הם המבחנים הקבועים בסעיף 17 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") כלהלן: ההוצאה מותרת ואינה אסורה בניכוי או מותרת בניכוי מוגבל, היא הוצאה כולה בייצור הכנסה בשנת המס הרלוונטית ולשם ייצור הכנסה בלבד.

ככל שהגניבה בוצעה על ידי גורמים חיצוניים לעסק (כלומר לא על ידי עובדים, זוטרים או בכירים ומנהלים, ועל חשיבות ההבחנה ראו להלן בהמשך התשובה), הרי היא תוכר כהוצאה.

המבחן להיותה של גניבה הוצאה המותרת בניכוי מכוח סעיף 17 לפקודה תלויה במהות הגניבה ובפרטיה, כמו גם בזהות מבצעה.

ההלכה הפסוקה בעניין מושתתת על ההלכה שנקבעה בע"א 475/68 רחוב פינסקר 42 בע"מ נ' פקיד השומה ת"א 4 (פד"א ב, 98), שם נסמך בית המשפט העליון על הלכה אנגלית בעניין courtis שקבעה כלהלן:

"אני מסכים... שכשיש לך עסק, שבמהלכו עליך להעסיק זוטרים, ועקב רשלנותם או אי יושרם כמה תקבולים של העסק אינם מוצאים דרכם לקופה... הרי לך הוצאה קשורה וכרוכה במסחר, פשוטה כמשמעה. אך לא זה היה המקרה כאן. אדון זה היה מנהל החברה, והכול בידו, וכל הידוע לנו הוא שבספרי החברה הקיימים נמצאים כספים שעברו דרכם אל תוך הכיס שלו. איני רואה כל ראיה שהיה זה הפסד במהלך המסחר. לפי פשוטם של הדברים, היו כאן נכסים של החברה, כספים שהגיעו לחברה, והמנהל השתלט עליהם ושלח בהם את ידו. נראה לי כי מה שקרה הוא שמעל בתקבולי החברה מחוץ לגדר המסחר בהיותו מנהל במשרד ובהיותו במצב שיכול היה לעשות כרצונו". [ההדגשה כאן ולהלן אינה במקור - ג"ר].

כבוד השופט ויתקון סיכם את ההלכה בפסק הדין פינסקר כדלקמן:

"...העולה מהקובץ הוא שהפסדים כאלה עשויים להיות מותרים, כאשר שליחים ומשמשים זוטרים שלחו ידם בכספים שנצטוו לגבות מלקוחות. אך הטעם להתרת ההוצאה הוא, בכל המקרים, שצורה זו של גביית כספים מלקוחות והסכנה הכרוכה בכך שפה ושם ישלח שליח כזה את ידו בכספי שולחו, הן תופעות רגילות ואופייניות של המסחר. בנוהג שבעולם הוא שברוב עסקי מסחר המנוהלים בצורה כזאת קורים הפסדים מסוג זה, ולכן זוקפים אותם לחשבון-הרווח-והפסד. אך כשמקור ההכנסה הוא השכרת בית, והממונה לגבות את דמי השכירות פטור מכל פיקוח וביקורת במשך ארבע שנים ובמשך כל התקופה ניתן בידו לעשות בכספי שולחו כבשלו, והוא משלשל את רוב הכספים לכיסו ובורח לחוץ לארץ - נראה לי כי בנסיבות כאלו אין לראות באבידה הוצאה שנוצרה בייצור אותה הכנסה. מבחן ה'אינצידנטליות' הוא, כידוע, מבחן שאין לו שיעור, אך נדמה לי שכאן הקשר רחוק מדי."

הנושא נבחן אף בעמ"ה 170/71 אקספרס תורס בע"מ נ' פ"ש ת"א (פד"א ה', 27), שם נדונה שאלת הכרה בהוצאה בגין כספים שהפקידו לקוחות המערערת בידיה כמקדמות ונגנבו מעסקה, והיא נדרשה לשפות הלקוחות.

בית המשפט קבע כי אובדן סחורות או מזומנים של עסק מסחרי כתוצאה מפריצה הוא סיכון מסיכוני המסחר אשר אינו שונה מסיכונים אחרים האורבים לנישום בדרכו ליצירת הכנסתו, וכי הוא כרוך בעיסוק ואינו מרוחק מדי ממנו, ולכן יש להכיר בתוצאותיו כהוצאה שהוצאה כולה בייצור הכנסה ולשם כך בלבד.

כלומר, ההוצאה תוכר כפוף לכך שמדובר בפעילות אינצידנטלית בייצור ההכנסה אשר הגניבה היא תוצאה שלה או נובעת ממנה, ומדרך ניהול העסק המחייבת העסקת עובדים אשר מטבע הדברים עלולים לשלוח ידם לקופת העסק ולגנוב סחורות או כספים.

יצוין כי לדעתנו ההבחנה בין עובד זוטר לבכיר לצורך ההכרה בהוצאה - אבד עליה הקלח עם שינוי הזמנים והנסיבות. לצערנו, המציאות המרה שבה עובדים אשר זכו לאמון ופעלו במשרות בכירות שולחים ידם בקופת העסק - הפכה לנפוצה במקומותינו, ואין לאפשר הימנעות מהכרה בהוצאה אף עת מדובר בעובד שאינו זוטר. בעניין זה טרם ניתנה הלכה מחייבת.

לסיכום המקובץ נאמר כי ההכרעה בשאלה תתבצע על בסיס העובדות הספציפיות בכל מקרה ומקרה. גניבה במישור ההוני לא תוכר כהוצאה במישור הפירותי, וגניבה על ידי גורם חיצוני או עובד זוטר תוכר כהוצאה - ובלבד שמדובר בחלק מפעילות העסק במסגרת ייצור ההכנסה.

השאלה לעניין האסמכתאות שנדרש להמציא תלויה בשאלת מהות הגניבה ונסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ולא ניתן להתייחס לכך מבלי לרדת לפרטי הגניבה הספציפית. יובהר כי ככל שקיימות ראיות חיצוניות באשר לעצם הגניבה, לזהות מבצע הגניבה ולהיקפה - כך ייטב מצבו של הנישום בהיבט הראייתי להוכחת הנטען על ידו ולהכרה בהוצאה כהוצאה מותרת בניכוי, וכן להיקף ההוצאה הנטען על ידו. לעניין אסמכתאות הרינו להפנותכם לעקרונות שנקבעו בחוזר מ"ה 2/2012, היכול לשמש מקור להבנת עמדת רשות המסים לאסמכתאות הנדרשות לתפיסתה.

יובהר כי בהיעדר נתונים או מידע ועובדות פרטניות באשר לגניבה, למהותה ולזהות ה"גנב" - קשה לקבוע מסמרות בנוגע למצב דברים בסוגיה הספציפית.

המשיב - ממשרד רוטמן עורכי דין

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן