גם תשלום שכר לפי קיבולת, צריך להיעשות לפי חוק שכר מינימום
העובדות
---------------
ליליה וולצ'ק (להלן: "העובדת") הועסקה בש.אלברט עבודות ציבוריות, שירותי ניקיון, אחזקה ופיקוח בע"מ (להלן: "המעסיקה"), העוסקת במתן שירותי ניקיון ואחזקה, בעבודות ניקיון במספר מוסדות שונים.
העובדת החלה לעבוד במעסיקה ביום 1.3.2001 ועד לסיום עבודתה, שלגבי מועדה הצדדים חלוקים.
לטענת העובדת, תקופת המחלה בשלהי העסקתה (מסוף אוגוסט 2005 עד חודש נובמבר 2005), נכללת בתקופת העבודה, עת הגישה את התפטרותה ביום 21.11.2005.
המעסיקה טענה, כי יחסי העבודה הסתיימו כבר ביום 30.8.2005, עובר לתקופת המחלה כאמור, בעת שהודיעה העובדת על היעדרותה.
במהלך תקופת העבודה, העובדת שובצה לעבודות ניקיון במספר מקומות. שכר העובדת שולם לה מידי חודש וחושב על בסיס "גלובאלי" לפי ביצוע עבודות הניקיון, ללא פיקוח על שעות עבודתה בפועל, וללא מעקב מסודר המתעד את שעות עבודתה בפנקס שעות עבודה או בדרך אחרת. כמו כן, לא נערך חוזה עבודה כתוב בין הצדדים המגדיר את תנאי עבודתה של העובדת במעסיקה, ומעולם לא נמסרה לעובדת הודעה כתובה על תנאי העסקתה.
אלברט שושנה והדסה שושנה הם בעלי מניות במעסיקה ומנהליה (להלן: "המנהלים").
העובדת תבעה בביה"ד האזורי לעבודה תשלומים שונים המגיעים לה בגין תקופת עבודתה במעסיקה וסיומה: הפרשי שכר מינימום, פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, פדיון בגין אי הפרשת מעביד לקופת גמל, דמי חג, דמי מחלה, ימי אבל, החזר הוצאות נסיעה, שכר עבודה, הפרשי דמי הבראה, ופיצויי הלנת שכר.
הערעור נסב אודות פסיקת ביה"ד האזורי ביחס לרכיבי תביעתה.
פסק הדין
--------------
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור בחלקו ופסק, כי כדי להוכיח את תביעתה להפרשי שכר מינימום, על העובדת להוכיח מה היה השכר שקיבלה בפועל ומה היו שעות עבודתה בפועל או מה היה היקף משרתה במהלך חודשי עבודתה, ולפיו יש לחשב את השכר המגיע לה. לעניין השכר ששולם, תלושי השכר משקפים את הסכומים שקיבלה העובדת בפועל. היקף משרתה של העובדת נקבע לפי חומר הראיות ונטל ההוכחה, שהוטל על המעסיקה, נוכח מחדלה באי רישום מסודר של שעות העבודה, בעניין זה.
ביה"ד הארצי קבע, כי המעסיקה לא עמדה בנטל זה וקיבל את גרסת העובדת לגבי שעות עבודתה וחישב את היקף המשרה בתקופות השונות.
צו ההרחבה בענף הניקיון והתחזוקה משנת 1979 חל על הצדדים, ולכן יש לראות משרה מלאה כמשרה בת 43 שעות שבועיות.
ביה"ד קבע, כי העובדת עבדה 4 תקופות שונות, החל מיום 1.3.01 ועד ליום 21.11.05, מתוכן 3 תקופות במשרה חלקית ואחת במשרה מלאה. על בסיס קביעתו זו חישב את הפרשי שכר מינימום להם זכאית העובדת, לאחר שעמד על תכלית תשלום שכר מינימום. ביה"ד ציין בהקשר זה, כי תכלית חוק שכר מינימום מחייבת מסקנה כי גם תשלום שכר לפי קיבולת, צריך להיעשות לפי חוק זה ולכן גם מעסיק הבוחר להעסיק עובד לפי "שכר גלובאלי", מחויב לבצע תחשיב של השכר לפי שעות העבודה בפועל, כך ששכרו השעתי, היומי, או החודשי, לפי העניין, של אותו עובד, לא יפחת משכר המינימום לפי החוק.
לעניין יתר הזכויות הנתבעות נפסק, כי העובדת זכאית לפדיון חופשה בניכוי הסכום שקיבלה כנגד ניצול חופשה בפועל; לדמי מחלה מסוף חודש 8/05 ועד להתפטרות ביום 21.11.05, שכן זו הייתה חלק מתקופת העבודה; לדמי חגים על בסיס 9 ימי חג בכל שנה ולפי היקף המשרה; לפיצוי בגין אי הפרשות מעביד לקופת גמל לפי שכר המינימום הראוי על יסוד היקפי המשרה; לתשלום בגין ימי אבל; לתשלום שכר חודש 10/02, אף שהעובדת לא עבדה בחודש זה, מאחר שהמעסיקה לא התמודדה עם טענת העובדת כי לא סופקה לה עבודה בחודש זה; להשלמת פדיון דמי הבראה; להחזר הוצאות נסיעה חלקי; עוד נפסק, כי העובדת אינה זכאית לפיצויי הלנה בשל תשלומי שכר באיחור, בשל תשלום דמי מחלה באיחור ובגין הפרשי שכר מינימום; העובדת אינה זכאית לפיצויי פיטורים בהעדר הוכחה כי התפטרה בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים בנוסף נקבע, כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את הרמת מסך ההתאגדות והטלת אחריות אישית על בעלי מניות המעסיקה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
