מנכ"ל ישראייר: "הסכם שמיים פתוחים - אליבי לסגירת פעילותנו"

כך נאמר היום בוועדת הכספים אשר קראה לבחון שוב את הסוגיה. שאמה הכהן: "יש הטוענים שההסכם יביא לקריסת חברות התעופה הישראליות, והממשלה חייבת להחליט האם המחיר תואם את התועלות"
לירן סהר | (9)

ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום דיון במדיניות השמיים הפתוחים בתעופה, על רקע הכוונה לחתום על הסכם התעופה החדש עם האיחוד האירופי שנועד להביא להפחתת מחירי כרטיסי הטיסה.

בתום הדיון קרא היו"ר כרמל שאמה-הכהן למשרד התחבורה ולממשלה לעצור את ההתקדמות לקראת ההסכם, עד להצגת מחקר כלכלי מפורט על השפעות המהלך.

בפתח הדיון אמר היו"ר שאמה-הכהן כי להחלטה על פתיחת השמיים יש השלכות תחבורתיות, תיירותיות, צרכניות וכלכליות: "המושג נשמע חיובי וקוסם, עם הבטחה להורדת מחירים שוועדת הכלכלה מקדמת כמעט תמיד, אבל אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה המחיר. יש הטוענים שההסכם יביא לקריסת חברות התעופה הישראליות, והממשלה חייבת להחליט האם המחיר תואם את התועלות. בראשי מהדהדים המשפט שאמר מנכ"ל אל-על, לפיו אין לו ספק שהחברות הישראליות לא יוכלו להתקיים לאורך זמן לאחר חתימת ההסכם", אמר היו"ר.

ממלא מקום מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, אמר כי "עוד מ-2006 כל הדוחות והחלטות הממשלה מעידים שחתימה על הסכם עם האיחוד האירופי תפיק למשק תועלות כלכליות רבות. מדובר בפריצת דרך משמעותית והיסטורית למדינת ישראל. כל ההיבטים נבחנים וניקח אחריות גם בנושא החשש מקריסתה של חברת תעופה ישראלית".

גיורא רום, מנהל רשות התעופה האזרחית, הסביר כי ההסכם יאפשר להגדיל את מספר החברות שיטוסו לישראל וממנה ואת מספר הטיסות. לדבריו, "הניסיון בעולם מלמד שליברליזציה בתעופה מגדילה את כמות הנוסעים ומורידה את מחיר הטיסה בשליש בממוצע. ההסכם אליו הגענו ירד לפרטי פרטים, כדי להגן על האינטרסים של המדינה. היישום יהיה הדרגתי במשך 5 שנים ויהיה מנגנון שיבחן לאחר שנתיים את ההשפעות על ענף התעופה ויאפשר להקפיא את ההסכם. חברות התעופה הישראליות צריכות להתאים את עצמן למצב החדש, ולהסתכל עליו כהזדמנות ולא כאיום."

מנכ"ל ישראייר, דוד קמיניץ, התייחס לדברי רום שאמר כי חברות התעופה צריכות להתאים עצמן למצב החדש: "לא כל המנכ"לים של חברות התעופה כושלים, ישראייר קיימת 15 שנה ומעולם לא הרוויחה, המלצתי לבעלי המניות להפסיק להזרים כסף לחברה אם ייחתם הסכם שמים פתוחים. חתימה על הסכם שמים פתוחים היא אליבי לישראייר לסגור את הפעילות."

מנגדף סגן ראש מנהל השיווק במשרד התיירות, פיני שני, אמר כי "המשרד והשר בעד ההסכם וסבורים שהוא יביא לגידול תנועת התיירים ולהעסקת עוד עשרות אלפי עובדים בענף התיירות. כל 100 אלף תיירים נוספים שווים 4,000 מקומות עבודה". עו"ד אשר גורן מרשות ההגבלים העסקים הוסיף: "הרשות סבורה שההסכם יוביל להורדת תעריפי הטיסות. המדיניות של מניעת תחרות כדי להגן על עסק מקומי פשטה את הרגל. מניעת תחרות פוגעת בצרכנים."

שאמה-הכהן סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה שמעה את עמדת כל הצדדים, בדיון בו השתתפו חברי כנסת רבים. "בהתחשב בפרנסת עשרות אלפי משפחות שמעסיקות חברות התעופה באופן ישיר ועקיף, בביטחון תעופתי למדינת ישראל גם בעיתות חירום, ותמיכה בעקרון השמיים הפתוחים והגברת התחרות אבל לא בשמיים פתוחים שנקיים ממטוסים כחול-לבן - ועדת הכלכלה קוראת לממשלה ולמשרד התחבורה לעצור את התקדמות הסכם השמיים הפתוחים, עד להצגת מחקר כלכלי מפורט שיוכיח את היתרונות והתועלות של ההסכם לצד הסיכונים והמחירים שישלמו חברות התעופה והכלכלה הישראלית", סיכם היו"ר. הסיכום התקבל פה אחד בוועדה, ובעדו הצביעו היו"ר וחברי הכנסת וקנין, עמאר, אילטוב, יואל חסון וישראל חסון.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    א" מ מפ" ת 05/05/2012 12:58
    הגב לתגובה זו
    נציגי הנשיא פנו לאחר מכן לחברת התעופה אייר קנדה, שהציעה הצעה נמוכה באופן משמעותי מאל-על. גם מלשכת הנשיא הבינו שאל על יקרה יותר, אז מה אתם רוצים מיתר האזרחים ? זאת בתשובה גם למאיר ה" מנומס" מהתגובה הקודמת.
  • 6.
    א" מ מפ" ת 05/05/2012 12:51
    הגב לתגובה זו
    נציגי הנשיא פנו לאחר מכן לחברת התעופה אייר קנדה, שהציעה הצעה נמוכה באופן משמעותי מאל-על. גם מלשכת הנשיא הבינו שאל על יקרה יותר, אז מה אתם רוצים מיתר האזרחים ?
  • 5.
    א' ' מ מפ' ' ת 02/05/2012 22:28
    הגב לתגובה זו
    למה האזרחים צריכים לתמוך בחברות לא יעילות ולא ריווחיות?! רוב חברי הכנסת לא דואגים לכלל הציבור אלא לקבוצות לחץ כמו חברת חשמל וכדומה וחבל. ככה כלל הציבור תמיד משלם יותר וכן ישראל היא אחת המדינות הכי יקרות בעולם מבחינת יוקר המחיה. מישהו בכלכליסט הגיב על כתבה דומה כדלהלן: כל 100,000 תיירים מביאים 4000 מקומות עבודה לישראל מגיעים כל שנה 3.5 מיליון תיירים. כמה אנשים עובדים באלעל? 2000 עובדים זמניים 4000 קבועים (על 37 מטוסים). ארקיע מחזיקה רק 8 מטוסים (נניח 500 עובדים) וישראיר עוד 6 מטוסים (כ-350 עובדים). מבחינה מוסרית, אין לעובדים של שלוש חברות התעופה זכות גבוהה יותר לפרנסה מאשר ליתר העובדים במדינה, בדגש על מגזר התיירות. המסקנה שלי היא שההכנעות לסקטורליות פה היא הפסד לציבור הנוסעים כולו (עפ' ' י רש' ' ת נוסעים דרך נתב' ' ג 12 מליון איש בשנה) ולעובדים במשק כולו, לטובת אותם 7000 עובדים של חברות התעופה הישראליות שמפחדות כל כך מתחרות. ומה כבר יקרה? התחרות תפיל את כולם? איך באירופה מצליחות עשרות חברות להתחרות אחת בשניה בלי לפשוט יד לממשלות להגנות וסובסידיות? אני לא חושב שקצת התייעלות ומודרניזציה תזיק להם, בכלל לא תזיק. בהצלחה לשאמה אלכהן
  • אדיוט- מאיפה הבטחון שלך שיבואו מאות אלפי תייר (ל"ת)
    מאיר 03/05/2012 10:16
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אחד שמבין 02/05/2012 17:07
    הגב לתגובה זו
    הנה אנו עדים לעוד בירוקרטיה על בירוקרטיה, ולעוד וועדה שמפקחת על וועדה אחרת.. עם כל הכבוד לאל-על לישראייר ולארקיע, ויש המון כבוד לחברות תעופה ישראליות והלוואי וימשיכו להתקיים, הרגולציה שוב מכה ותוקעת יתד בלב הצרכנים. אל-על צריכה להתייעל, (וכך שאר החברות) ולהוזיל מחירים, ולא תהייה לה שום בעיה להתמודד עם שמיים פתוחים או סגורים. אין לנו הישראלים בעיה לשלם כמה דולרים יותר על כרטיס טיסה בתנאי שחברות אלה ימשיכו להתקיים, אבל לקרוא בפליאה שמנכ" ל ישראייר אומר ש-15 שנה (!!!!) החברה לא מרוויחה אז משהו פה באמת דפוק. במקום לקחת 3 מיליון בשנה לא כולל מניות ואופציות, תתחיל לייעל את החברה שלך, אח" כ תבכה על שמיים פתוחים-סגורים. הצרכן הוא שייקבע לבסוף איפה לקנות את כרטיס הטיסה שלו.
  • מאיר 03/05/2012 10:13
    הגב לתגובה זו
    לדפוק פרנסה של עשרות אלפי משפחות שחיות מהתעופה הישראלית עבור הסיכוי הקטן שיבואו עוד תיירים . הרי אם יהיה פיגוע אחד- אף אחד לא יבוא גם אם כרטיס הטיסה יעלה שקל . השנאה העצמית שכם מעבירה אתכם על דעתכם
  • 3.
    הממשלה שומרת על מחירים גבוהים בכל התחומים (ל"ת)
    ככ 02/05/2012 16:38
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אין פטריוטיות 02/05/2012 15:46
    הגב לתגובה זו
    בעולם של היום פטריוטיות לא מספיקה, צריך ליישר קו עם העולם ומספיק להתבכיין שקדי
  • 1.
    מוטי 02/05/2012 15:44
    הגב לתגובה זו
    אתם ואל על גנבים בני גנבים וולא יופי למה מה שאני אממן לך משכורות עתק???
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.