סיווג הכנסה שנצמחה לעמותה שלא במסגרת מטרותיה הרשמיות

עו"ד, רו"ח עמיחי ניצן צדקיהו

עמותה המפעילה מוסד לימודי מחזיקה אולם בקומת קרקע, שאותו היא מעוניינת להשכיר לחברי הקהילה בלבד כאולם אירועים, רוב התשלום לעמותה הוא בעבור כיסוי הוצאות חשמל, מיזוג, ניקיון, תיקונים. השאלה: כיצד עליה להגדיר את ההכנסות לצורך סיווג זה?
עו"ד לילך דניאל |

שאלה:

------------

עמותה המפעילה מוסד לימודי מחזיקה אולם בקומת קרקע, שאותו היא מעוניינת להשכיר לחברי הקהילה בלבד כאולם אירועים, כדי לעזור לחברי הקהילה בהורדת העלויות (קיים פרוטוקול עם קריטריונים הקובעים מי יכול לשכור את האולם). מחיר השכירות של האולם הנגבה על ידי העמותה הוא בשיעור 50% ממחיר השוק המקובל להשכרת אולם. העמותה אינה מספקת שירותי אוכל וכדומה, אלא רק מעמידה את האולם לרשות השוכרים. רוב התשלום לעמותה הוא בעבור כיסוי הוצאות חשמל, מיזוג, ניקיון, תיקונים, החזקה ובלאי של האולם והריהוט.

השאלה: העמותה מעוניינת לרשום את ההכנסות הללו כהכנסות שאינן עסקיות. כיצד עליה להגדיר את ההכנסות לצורך סיווג זה?

תשובה:

------------

ככלל, על עמותה לפעול על פי התקנון שלה. לא די בכך שכל חברי העמותה החליטו על הסדרת עניין בדרך מסוימת, וחובה לבדוק כי העניין תואם את תקנון העמותה. כמו כן, על העמותה לנצל את נכסיה, כספיה, נכסיה, המוניטין שלה וכדומה לצורך קידום מטרותיה הרשומות, והיא אינה רשאית לבצע פעולות שאינן במסגרת מטרותיה הרשמיות אף אם מדובר בפעולות חשובות. עמותה המעוניינת להוסיף, לגרוע או לשנות מטרות הקרובות למטרותיה הקיימות, תבצע זאת על ידי כינוס האסיפה הכללית והעברת ההחלטה לבחינת רשם העמותות. שרק לאחר רישום המטרות הן תיכנסנה לתוקף. בכל הנוגע למטרות שאינן קרובות למטרות הקיימות, על העמותה לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לאשרן. נוסיף עוד כי על פי סעיף 1 לחוק העמותות, התש"ם-1980, המטרה העיקרית של העמותה אינה יכולה להיות עשיית רווחים.

על שימוש העמותה באולם של המוסד הלימודי לעמוד בתנאים לעיל, כאשר ההכנסות מהשכרת האולם ישמשו את פעילותה במסגרת מטרותיה.

סיווג ההכנסה מהשכרת האולם ייבחן על פי הכללים שנקבעו בפסיקה לסיווגה של פעילות כפעילות עסקית (פסק הדין בשערייך ירושלים, ע"א 767/87). בין השאר יש לוודא כי מטרת העיסוק אינה לשם השגת רווחים אף אם בפועל ייווצרו רווחים, כגון פעילות על בסיס התנדבותי, מחירים נמוכים ממחירי השוק, איסור חלוקת רווחים, ייעוד הכספים למימוש מטרות העמותה, קיומו של גירעון תפעולי, וכן כי מהות הפעילות מצביעה על כך שהיא אינה עסקית כמקובל ואינה מתחרה בעסקים אחרים באותו התחום, ואין חשש כי תיווצר פגיעה לא מוצדקת בהכנסות האוצר.

במקרים כאלה הנטייה היא שלא לראות בפעילות זו פעילות עסקית, והעמותה תדווח עליה לא כהכנסה מעסק אלא כהכנסה מהשכרה. ככל שהעמותה היא מוסד ציבורי כהגדרתו סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, אזי ההכנסה מהשכרת האולם פטורה ממס הכנסה אם לא תסווג כפעילות מעסק. באותה מידה תיחשב הפעילות כפעילות ללא כוונת רווח לצורכי מע"מ.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: