TV

נתניהו מסכם 3 שנים: הפיץ סרטון המציג את פעולות הממשלה

לרגל שלוש שנים לכהונת הממשלה כינס ראש הממשלה מסיבת עיתונאים בה הציג את השגי הממשלה בשלוש השנים האחרונות
מערכת Bizportal | (11)

ראש הממשלה בנימין נתניהו ערך היום (ג') מסיבת עיתונאים מיוחדת לרגל תחילתה של השנה הרביעית לכהונת הממשלה בראשותו. "הממשלה הזאת הייתה יציבה. המדינה הייתה יציבה ואני חושב שהדבר הזה הוא ייחודי מול סערות הזמן. אני חושב שצריך להסתכל מה קרה בשלוש השנים האחרונות - מה קרה בישראל ובעולם", כך פתח נתניהו את נאומו.

על מנת להציג מה עשתה הממשלה בראשות נתניהו בשלוש שנים האחרונות הפיץ היום משרד רה"מ סרטון אנימציה לכבוד מסיבת העיתונאים. בסרטון מספרים על תוספות השכר שאישרה הממשלה להורים עובדים עובדים; חוק חינוך חינם מגיל 3 ועל הגדר החדשה שמוקמת כיום בגבול עם מצרים. במשרד ראש הממשלה מתגאים בכיפת ברזל שלפני פחות מחודש הצליחה להגן חלקית על יישובי הדרום.

כמו כן, ע"פ הסרטון שיעור האבטלה בישראל הינו 5.4%, זאת למרות שבשבוע שעבר פרסמה הלמ"ס תיקון שלפיו שיעור האבטלה בישראל הוא 6.5%. אך כנראה הסרטון הופק טרם הודעת הלמ"ס.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    ניהול כושל=הפסד כספי=העם הפראייר משלם=מחאה!!! (ל"ת)
    מוסד ציבורי ופרטי 04/04/2012 13:13
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    עושים מיליארדים ע" ח העם הפראייר=מחאה=חרם צרכן (ל"ת)
    בנק,אוצר,ממשלה גנבים 04/04/2012 13:12
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ינאל 04/04/2012 00:40
    הגב לתגובה זו
    לא יעזור לך ביבי בחירות הבאות אתה והליצנים שלך עפים הביתה נמאסתם!
  • 6.
    אי 04/04/2012 00:17
    הגב לתגובה זו
    הבן אדם חי בסרט ומתפרנס ממצגות וחי על סקרים ונראה טוב בעתון של ביבי ישראל היום אבל זה מגיע לעם טיפש שבוחר בו
  • 5.
    צדקיהו 03/04/2012 22:33
    הגב לתגובה זו
    ביבי העלה את המיסים בכל תחומי החיים! דיור (קרקע) חשמל ארנונה מים דלק וליסינג עלו בעשרות אחוזים,מס על רווחים בורסה עלה ל25% גזלת את משקיעי הגז ב85% העלת את המעמ ל17% (מזון ביגוד) זה לא מקרה שהיתה מחאה אדירה בקיץ זה לא מקרה ששחקת את מעמד הביניים שזוג צעיר לא יכול לקנות דירה שרב האוכלוסיה לא יכולה להחזיק רכב רב האוכלוסיה לא יכולה לחמם את הבית שקר שרב האוכלוסיה מתקלחים פחות שבמדד העוני (גיני) אנחנו המדינה הגרועה במערב שבתוצר אנחנו מהגרועים ממדינות המערב שבחינוך במבחני השוואה אנחנו מהגרועים בעולם ביבי נכשלת אתה ופישר הרסתם את הכלכלה
  • קבל תיקון ידידי " הרסת את המדינה " (ל"ת)
    אבי 04/04/2012 01:20
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רפי 03/04/2012 21:58
    הגב לתגובה זו
    הדבר היחידי שאתה עושה נכון זה לשקר ולזגזג ואת זה אומרים בראש חוצות
  • 3.
    ראל052000 03/04/2012 20:13
    הגב לתגובה זו
    זה תרגיל ביביהו ידוע מעלה מחירים בטרוף לקראת הבחירות מוריד כאילו רגיש................
  • אתה מגעיל (ל"ת)
    בוריס 03/04/2012 21:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הטבה לגיל 3 בדיחה 03/04/2012 18:22
    הגב לתגובה זו
    וגם לא כולם נהנים מהטבה הזאת רק כאלה שיש להם הרבה כסף להם הוא בעצם נתן יותר לשאר כלום. וכרגיל דפק את המסכנים עוד יותר את הזקנים והאלמנות
  • 1.
    בושה וחרפה! 03/04/2012 18:21
    הגב לתגובה זו
    מדיניות שמטרתה לשחד את קבוצת המחאה לא תעזר פה. העם לא טיפש. שיחד את קבוצת המחאה על חשבון אחרים גם קבוצת המחאה בסופו של יום תשלם יותר. כל גרוש שיחסכו ישלמו 25% כך שהוא נתן ביד אחת ולקח ב2 ידיים. וזה על חשבון אלמנות או אנשים שאין להם פנסיה הכסף שלהם מושקע בבנק והם חיים מזה אז מהם הוא לקח. העם לא טיפש . ביבי חי בללה לנד. כרגיל מנותק מהעם.
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.