מרגישים חלק מאירופה: הושג הסכם "שמיים פתוחים" בין ישראל לאיחוד האירופי
מדינת ישראל והאיחוד האירופי השלימו את המשא ומתן על הסכם תעופה מקיף במהלך סבב שיחות אחרון בתל-אביב שהסתיים היום (ה'). ההסכם יפתח בהדרגה וישלב את שני השווקים, יחזק את שיתוף הפעולה ויציע הזדמנויות חדשות לתעשייה, לרבות חברות תעופה, ולצרכנים. לאחר שמונה סבבי משא ומתן מאז דצמבר 2008, הסכימו שני הצדדים לפתח מרחב תעופה משותף בין ישראל לאיחוד האירופי שיהיה מושתת על כללים משותפים.
שר התחבורה ישראל כץ אמר לאחר החתימה על ההסכם כי "הסכם השמים הפתוחים נועד להביא לליברליזציה בקווי התעופה בין ישראל לאירופה שתאפשר להוזיל את מחירי הטיסה בין ישראל ואירופה ולפתוח יעדי טיסה חדשים בכל רחבי אירופה ללא הגבלה. אני רואה במזכר ההבנות שנחתם הישג גדול למדינת ישראל, שיאפשר לה להשתלב במרחב האווירי העולמי ולהגדיל את התיירות הנכנסת, וכתוצאה מכך תסייע לחוסנו של המשק ותיצור מקומות עבודה חדשים."
"הסכם התעופה המקיף שהושג בתל-אביב היום חשוב מאוד להמשך חיזוק קשרי הכלכלה, הסחר והתיירות הכוללים בין ישראל לאיחוד האירופי. ישראל היא שותפת מפתח של האיחוד האירופי, וההסכם יחזק את קשרי התעופה בין שני השותפים ויבסס רמה גבוהה של התקרבות רגולטורית", אמר סגן הנשיא הנציבות האירופית והנציב לענייני תחבורה, סים קאלאס.
כתוצאה מן ההסכם, יתאפשר לכול חברות התעופה באיחוד האירופי להפעיל טיסות ישירות מכול מקום באיחוד האירופי, וחברות תעופה ישראליות יוכלו מצדן להפעיל טיסות לשדות תעופה בכול רחבי האיחוד האירופי. שוק התחבורה האווירית של האיחוד האירופי וישראל ייפתח בהדרגה, במגמה להגיע עד תחילת עונת הקיץ של 2017 לפתיחה מלאה של השוק, ללא כול הגבלה על מספר הטיסות השבועיות בין ישראל לאיחוד האירופי.
על סמך הניסיון מהסכמים דומים שנחתמו עם מדינות שכנות אחרות של האיחוד האירופי, הפתיחה ההדרגתית של השוק צפויה לעודד מספר רב יותר של טיסות ישירות מישראל ליותר יעדים באירופה במחירים נמוכים מהיום, כמו גם להפחית את מחירי הטיסות לישראל עבור נוסעים אירופיים. יישומו ההדרגתי של ההסכם ייתן לחברות התעופה בשני הצדדים מספיק זמן כדי להתכונן לקראת תחרות גוברת.
במקביל לפתיחה ההדרגתית של השווקים, שואף ההסכם בנוסף לשלב את ישראל במרחב תעופה משותף רחב יותר עם האיחוד האירופי. ישראל תיישם דרישות וסטנדרטים רגולטוריים התואמים את כללי התעופה של האיחוד האירופי בתחומים כגון בטיחות תעופה, איכות סביבה, הגנת הצרכן, לרבות זכויות נוסעים, ניהול תעבורה אווירית, רגולציה כלכלית, סוגיות תחרות, והיבטים חברתיים. ההסכם יחליף הסכמי שירותי אוויר דו-צדדיים בין מדינות-חברות מן האיחוד האירופי ובין ישראל.
ההסכם יהיה צעד נוסף בכינון מרחב תעופה משותף רחב יותר בין האיחוד האירופי לשכנותיו. הסכמי תעופה מקיפים דומים עם מדינות שכנות כבר סוכמו עם מדינות מערב הבלקן, מרוקו, ירדן, גיאורגיה ומולדובה. משא ומתן עם אוקראינה ולבנון מתקיים בימים אלה, ומשא ומתן עם אזרבייג'ן ותוניסיה מתוכנן להתחיל בקרוב. בשנת 2010, עמד שוק התחבורה האווירית בין האיחוד האירופי וישראל על סך של 6.75 מיליון נוסעים. מדובר בגידול של 13.4% לעומת 2009.
האיחוד האירופי הוא שוק התעופה החשוב ביותר של ישראל, עם 57% מטיסות הנוסעים הבינלאומית לישראל וממנה החוצה. בדומה לכך, ישראל היא אחד משוקי התעופה החשובים ביותר עבור האיחוד האירופי במזרח התיכון, שוק בעל פוטנציאל גידול חזק. כיום, קיימים נתיבי טיסות נוסעים ישירים בין ישראל ו-16 מדינות חברות באיחוד האירופי (אוסטריה, איטליה, בולגריה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, הולנד, הונגריה, יוון, לטביה, ספרד, פולין, צרפת, קפריסין, רומניה, והרפובליקה הצ'כית).
שני הצדדים יתחילו עתה לפעול על פי הנהלים הפנימיים שלהם כדי לאפשר את החתימה על ההסכמים ואת כניסתם לתוקף.
- 1.אלעלניק 23/03/2012 16:27הגב לתגובה זויאלה.. שלב הבא, אאוטסורסינג של שירותי האויר והתחזוקה, טייסים מזרח אירופאים, פועלים סיניים שיתקנו את המטוסים, העיקר - יותר כסף לטייקונים! יש לנו עם שמשול לעדר כבשים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
