מרגישים חלק מאירופה: הושג הסכם "שמיים פתוחים" בין ישראל לאיחוד האירופי
מדינת ישראל והאיחוד האירופי השלימו את המשא ומתן על הסכם תעופה מקיף במהלך סבב שיחות אחרון בתל-אביב שהסתיים היום (ה'). ההסכם יפתח בהדרגה וישלב את שני השווקים, יחזק את שיתוף הפעולה ויציע הזדמנויות חדשות לתעשייה, לרבות חברות תעופה, ולצרכנים. לאחר שמונה סבבי משא ומתן מאז דצמבר 2008, הסכימו שני הצדדים לפתח מרחב תעופה משותף בין ישראל לאיחוד האירופי שיהיה מושתת על כללים משותפים.
שר התחבורה ישראל כץ אמר לאחר החתימה על ההסכם כי "הסכם השמים הפתוחים נועד להביא לליברליזציה בקווי התעופה בין ישראל לאירופה שתאפשר להוזיל את מחירי הטיסה בין ישראל ואירופה ולפתוח יעדי טיסה חדשים בכל רחבי אירופה ללא הגבלה. אני רואה במזכר ההבנות שנחתם הישג גדול למדינת ישראל, שיאפשר לה להשתלב במרחב האווירי העולמי ולהגדיל את התיירות הנכנסת, וכתוצאה מכך תסייע לחוסנו של המשק ותיצור מקומות עבודה חדשים."
"הסכם התעופה המקיף שהושג בתל-אביב היום חשוב מאוד להמשך חיזוק קשרי הכלכלה, הסחר והתיירות הכוללים בין ישראל לאיחוד האירופי. ישראל היא שותפת מפתח של האיחוד האירופי, וההסכם יחזק את קשרי התעופה בין שני השותפים ויבסס רמה גבוהה של התקרבות רגולטורית", אמר סגן הנשיא הנציבות האירופית והנציב לענייני תחבורה, סים קאלאס.
כתוצאה מן ההסכם, יתאפשר לכול חברות התעופה באיחוד האירופי להפעיל טיסות ישירות מכול מקום באיחוד האירופי, וחברות תעופה ישראליות יוכלו מצדן להפעיל טיסות לשדות תעופה בכול רחבי האיחוד האירופי. שוק התחבורה האווירית של האיחוד האירופי וישראל ייפתח בהדרגה, במגמה להגיע עד תחילת עונת הקיץ של 2017 לפתיחה מלאה של השוק, ללא כול הגבלה על מספר הטיסות השבועיות בין ישראל לאיחוד האירופי.
על סמך הניסיון מהסכמים דומים שנחתמו עם מדינות שכנות אחרות של האיחוד האירופי, הפתיחה ההדרגתית של השוק צפויה לעודד מספר רב יותר של טיסות ישירות מישראל ליותר יעדים באירופה במחירים נמוכים מהיום, כמו גם להפחית את מחירי הטיסות לישראל עבור נוסעים אירופיים. יישומו ההדרגתי של ההסכם ייתן לחברות התעופה בשני הצדדים מספיק זמן כדי להתכונן לקראת תחרות גוברת.
במקביל לפתיחה ההדרגתית של השווקים, שואף ההסכם בנוסף לשלב את ישראל במרחב תעופה משותף רחב יותר עם האיחוד האירופי. ישראל תיישם דרישות וסטנדרטים רגולטוריים התואמים את כללי התעופה של האיחוד האירופי בתחומים כגון בטיחות תעופה, איכות סביבה, הגנת הצרכן, לרבות זכויות נוסעים, ניהול תעבורה אווירית, רגולציה כלכלית, סוגיות תחרות, והיבטים חברתיים. ההסכם יחליף הסכמי שירותי אוויר דו-צדדיים בין מדינות-חברות מן האיחוד האירופי ובין ישראל.
ההסכם יהיה צעד נוסף בכינון מרחב תעופה משותף רחב יותר בין האיחוד האירופי לשכנותיו. הסכמי תעופה מקיפים דומים עם מדינות שכנות כבר סוכמו עם מדינות מערב הבלקן, מרוקו, ירדן, גיאורגיה ומולדובה. משא ומתן עם אוקראינה ולבנון מתקיים בימים אלה, ומשא ומתן עם אזרבייג'ן ותוניסיה מתוכנן להתחיל בקרוב. בשנת 2010, עמד שוק התחבורה האווירית בין האיחוד האירופי וישראל על סך של 6.75 מיליון נוסעים. מדובר בגידול של 13.4% לעומת 2009.
האיחוד האירופי הוא שוק התעופה החשוב ביותר של ישראל, עם 57% מטיסות הנוסעים הבינלאומית לישראל וממנה החוצה. בדומה לכך, ישראל היא אחד משוקי התעופה החשובים ביותר עבור האיחוד האירופי במזרח התיכון, שוק בעל פוטנציאל גידול חזק. כיום, קיימים נתיבי טיסות נוסעים ישירים בין ישראל ו-16 מדינות חברות באיחוד האירופי (אוסטריה, איטליה, בולגריה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, הולנד, הונגריה, יוון, לטביה, ספרד, פולין, צרפת, קפריסין, רומניה, והרפובליקה הצ'כית).
שני הצדדים יתחילו עתה לפעול על פי הנהלים הפנימיים שלהם כדי לאפשר את החתימה על ההסכמים ואת כניסתם לתוקף.
- 1.אלעלניק 23/03/2012 16:27הגב לתגובה זויאלה.. שלב הבא, אאוטסורסינג של שירותי האויר והתחזוקה, טייסים מזרח אירופאים, פועלים סיניים שיתקנו את המטוסים, העיקר - יותר כסף לטייקונים! יש לנו עם שמשול לעדר כבשים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
