ניהול: על עובדי קבלן ותרבות ארגונית

מאמר מאת שוקי שטאובר
עו"ד לילך דניאל |

קו ברור קישר בין הדיון הציבורי על תנאי העסקתם של עובדי הקבלן ובין הכנס השנתי של איגוד היועצים הארגוניים, איפ"א, שדן בתחילת החודש במושג המשמעות בחיים ובעולם העבודה. פרופסור שאול שאשא, מנהל בית החולים בנהריה, התייחס בהרצאתו בכנס לסוגיה זו, כאשר הציג את הסיבות להצלחתו המתמשכת בניהול המוסד הרפואי.

"השתדלנו מאד להימנע מהעסקתם של עובדי קבלן", סיפר שאשא, "משום שהבנו כי קשה מאד ליצור אצלם משמעות בעבודה. משמעות כזו היא תנאי חשוב ליצירת הנעה בעבודה, ליצירת תחושת שיתוף והזדהות". שאשא הביא דוגמה מתקופת החירום במלחמת לבנון: "בעוד שבבתי חולים אחרים, שהעסיקו עובדי שמירה באמצעות קבלנים, רבים מהעובדים לא התייצבו לעבודה, הרי שבבית החולים בנהריה (אשר יש לזכור כי הוא בית החולים הקרוב ביותר לחזית הצפון, בית חולים שגם ספג פגיעה ישירה ש.ש.) התייצבו כל עובדי השמירה לעבודה, כולם כאחד."

שאשא גם הבחין בין עובדי קבלן ובין עובדים במיקור חוץ. לשיטתו יש מקום לנקוט בדרך העסקה כזו רק כאשר הארגון מבקש לרכוש שירותים שהוא אינו יודע לבצעם בעצמו; לדוגמה, שירותי מיחשוב או בינוי. "לעומת זאת", אמר שאשא, "אנחנו כן יודעים לנקות או להכין אוכל. לשם כך לא צריך עובדי קבלן".

תרבות של בריחה מאחריות

העסקה של עובדי קבלן לאורך זמן היא כשל ניהולי. במקרים רבים מתרצים אותה מנהלים כדרך ליצירת גמישות ניהולית המאפשרת גם לחסוך כסף. לעומתם, אנו סבורים כי בראש וראשונה זו דרך לחמוק מאחריות ניהולית. שהרי אחד מתפקידיו העיקריים של המנהל (יש הטוענים, בהם גם מנהלים רבים, שהוא החשוב ביותר) היא ניהול איכותי של עובדיו: התאמתם לתפקיד, הכשרתם, פיתוחם והנעתם. על ידי העסקה של עובדי קבלן מחלחל לארגון ועובדיו מסר ניהולי ברור: "אנו מעדיפים שמישהו אחר יעשה את משימת הניהול המורכבת והחשובה הזו".

תרבות של חוסר יושר ושקיפות

מהי אותה גמישות ניהולית שכה מרבים להביאה כסיבה עיקרית להעסקה מתמשכת של עובדי קבלן? זו היכולת לעקוף את מערך הזכויות של העובדים, זכויות שהוקנו בחקיקה ובהסכמים קיבוציים. עקיפת הזכויות ההסכמיות מתאפשרת משום שעובדים אלו אינם מאורגנים ולכן ההסכמים הקבוציים אינם חלים עליהם; ואילו עקיפת הזכויות החוקיות שלהם מתאפשרת בגלל פיקוח לקוי המדינה מתקשה לפקח על יישום חוקי העבודה, ואילו ארגוני העובדים לא טורחים לעסוק בכך משום שעובדי הקבלן, כאמור, אינם מאוגדים בהם.

מכאן מחלחל המסר העקיף לעובדי הארגון: אנו המנהלים מנצלים אפשרות ליהנות על חשבונם של עובדים חלשים, תוצאה של עיוותים בשוק העבודה, רק משום שאנו יכולים. מעבר לכשל המוסרי גם הארגון לא באמת נהנה מכך לאורך זמן, כי המחיר בטווח הארוך הוא גבוה. הרי בתרבות ארגונית כזו קשה לצפות מעובדי הארגון כי ינקטו גישה אחרת, נאמנה ואוהדת, כלפי הארגון בו הם מועסקים. זה לא עובד כך, אי אפשר לדבר בשני קולות. או שאתה הגון או שאתה תחמן.

אז במה הועילה השביתה?

ההסכם שנחתם עם ההסתדרות אינו פותר את הבעיה העיקרית שיוצרת העסקת עובדי הקבלן, שאלת המעמד שלהם בארגון. עיקרו תוספת שכר לחלק מעובדי הקבלן תוך הותרת מעמדם על כנו. להסתדרות ולעומד בראשה, עופר עיני, הייתה הזדמנות פז להוביל לשינוי מערכתי. זה לא קרה. בהסכם לא עוגנה מחויבות לשינוי מהותי במעמדם של עובדי הקבלן. חבל, עם כזו רוח גבית מהציבור בהחלט אפשר היה להשיג יותר, הרבה יותר.

[פורסם גם בוואלה! עסקים]

(*) המידע באדיבות "נטו+" - כתב העת לעבודה ולניהול משאבי אנוש מבית "חשבים-HPS"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.