פריסת מס שבח לבעלי נכס מקרקעין או ליורשיו על פי סעיף 48א לחוק מסמ"ק

להלן שני מקרים:

1. אדם היה בעלים של נכס. הוא מכר אותו וילדיו קיבלו את התמורה ושילמו את מס השבח (אותו אדם נפטר זמן קצר לאחר מכן).

2. הבעלים של הנכס הוריש את הנכס לילדיו והם מכרו אותו ושילמו את מס השבח.

השאלה:

1. האם את הפריסה אחורה של מס השבח יש לעשות לבעלים של הנכס או ליורשיו (בנוגע לשני המקרים)?

2. האם את הפריסה של מס השבח עושים למי ששילם אותו וקיבל את התמורה ממכירת הנכס (ללא קשר לבעלים של הנכס בתקופת המכירה)?

עו"ד אורית קוך משיבה:

פריסה של מס השבח נעשית מכוח סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") הקובע כי "המוכר רשאי לבקש כי המס על השבח הריאלי יחושב כאילו נבע השבח בחלקים שנתיים שווים...".

"המוכר" הוא מי שהיה בעל הזכות במקרקעין ביום המכירה. לפיכך, במקרה הראשון המתואר, "המוכר" הוא האב, שכן בעת המכירה הוא היה בעל הנכס והוא שביצע את המכירה. לפיכך, פריסת המס תחושב על בסיס הכנסותיו של האב בארבע השנים האחרונות (או על בסיס תקופת בעלותו בנכס - הקצרה מבין השתיים). במקרה השני המתואר נפטר האב לפני ביצוע המכירה, ומשכך ילדיו הם "המוכר".

תקופת הפריסה הקבועה בחוק היא ארבע שנות המס האחרונות או תקופת הבעלות בנכס, לפי הקצרה שבהן. "תקופת הבעלות בנכס" מוגדרת כ"תקופה שתחילתה בתחילת שנת המס שלאחר שנת המס שבה הגיעה הזכות במקרקעין לידי המוכר וסיומה בתום שנת המס שבה יצאה הזכות במקרקעין מידיו".

פרשנות רשות המסים למונח "תקופת הבעלות בנכס" היא שהכוונה לתקופת הבעלות בפועל בידי אותו המוכר, גם אם לצורכי קביעת "יום הרכישה" נכנס המוכר לנעלי הבעלים הקודם (כמו במקרה של ירושה או מתנה). לפיכך, במקרה השני המתואר -תקופת הפריסה תהיה רק לתקופה שמתחילה בתחילת שנת המס שלאחר שנת המס שבה נפטר המוריש, שכן רק אז "הגיעה הזכות במקרקעין לידי המוכר".

המשיבה - ממשרד זיו שרון ושות', עורכי דין

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אישרו פטור לבעלי קרקע שיבנו תוך 3 שנים? (ל"ת)
    מה עם החוק החדש 12/01/2012 18:10
    הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).