הכנסת אישרה: ראש הממשלה יוכל למחוק את חובות רשות השידור ל-2011
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית, את הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 25), על פיו יותר לראש הממשלה להפחית את מחויבות רשות השידור להשקיע בהפקות מקומיות לשנת 2011. הרשות אמורה הייתה להשקיע השנה כ-180 מיליון שקל, שהם 36% מתקציב הטלוויזיה שעומד על 490 מיליון, בהפקות חוץ מקוריות. הרשות השקיעה השנה 25 מיליון שקל, כך שמדובר במחיקה של יותר מ-150 מיליון שקל מחובותיה להפקות מקור.
ההצעה בה תמכו 35 ח"כים ו-18 התנגדו לה בקריאה שלישית, כוללת הוראות שונות הנוגעות הן לשינויים מבניים ברשות השידור כחלק מהרפורמה ברשות, והן הוראות אחרות הנוגעות לפעילותה של הרשות, והמתחייבות כתוצאה מהתפתחויות שחלו מאז חקיקת החוק. הדיונים בהצעה התקיימו במהלך השנה האחרונה בוועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת החינוך, התרבות והספורט.
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (הליכוד), הציג את ההצעה במליאה ואמר כי "הוועדה המשותפת הגיעה לשלב מתקדם בהכנתה של הצעת החוק, אך עדיין יש מספר נושאים שקיים צורך לתת עליהם את הדעת שהוועדה טרם הכריעה בעניינם. בנוסף יש להבטיח כי יעמדו המקורות הכספיים למימונה של הרפורמה. עם זאת, כדי לאפשר התקדמות בביצוע הרפורמה, החליטה הוועדה לפצל מהצעת החוק את הסעיף, שעניינו איסור העברת נכסים".
לדברי שאמה-הכהן, התיקון המוצע מבקש לקבוע כי משדרים, נכסי מקרקעין או נכסים אחרים שבבעלותה של הרשות שהשר הממונה על רשות השידור קבע בתקנות כי הם נכסים חיוניים לא יימכרו או יועברו אלא באישור השר הממונה על רשות השידור, כיום - ראש הממשלה נתניהו.
הצעה נוספת לתיקון החוק, שהתקבלה במליאה, הוגשה על ידי הח"כים זאב אלקין וציון פיניאן (הליכוד). לפי הצעתם, תוקן סעיף 44ג לחוק רשות השידור שעניינו 'הפקות מקומיות קנויות'. באופן זה, תוארך התקופה בה רשאי השר הממונה על רשות השידור להתיר לרשות השידור הפחתה בהיקף השידורים ובסכומי ההוצאה המפורטים באותו סעיף ובתוספת לחוק, כך שתקופה זו תוארך מ-31 בדצמבר 2011. שאמה-הכהן אמר על הוראה זו: "אינני מאושר מכך. הוועדה גם הייתה ערה לביקורת הקשה שנמתחה בדו"ח מבקר המדינה ל-2010 בעניין זה. למרות זאת, בנסיבות שנוצרו ברור שהיה על הוועדה לאשר את התיקון המוצע ולאפשר לשר הממונה להפחית את הדרישות החוקיות בנוגע לרכישת הפקות מקומיות לשנת 2011. הוועדה ערה לא רק למצבה הכספי הקשה של רשות השידור אלא גם לאי יכולתה של הרשות לעמוד בשלב זה בדרישות החוק בכל הנוגע להפקות מקומיות קנויות".
הוועדה לא דנה בחובות ערוץ 10, לאחר שוועדת הכנסת קבעה מוקדם יותר כי הבקשה של ח"כ איתן כבל בנושא נחשבת לנושא חדש שלא קשור לחוק רשות השידור.
יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, הגיב לדברי שאמה-הכהן ואמר "עוד מעט לא יהיו לו שידורי ערוץ 10 ורשות השידור, הייתי שר התקשורת ואני מכיר את הבלגנים של ערוץ 10 ונזפתי בהם אבל אנחנו הולכים וכורתים את כל ענפי השידור במדינה. לא מובן לי מה הממשלה רוצה. אם הממשלה רוצה לעשות רפורמה היא צריכה להשקיע. בלי שהממשלה תיתן את חלקה, אין רפורמה. בדיוק כמו שעשינו עם אל-על. אלא אם הממשלה אומרת - במקום שנהרוג אותם, ניתן להם למות לבד".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
