דוממים: כ-100 מעובדי ערוץ 10 הגיעו לטקס פרס סוקולוב - עם פיות חסומים
המאבק על עתידו של ערוץ 10, הגיע גם למרכז עינב בתל אביב. כ-100 עובדי הערוץ הגיעו היום ללוות את חברם, העיתונאי רביב דרוקר, אחד מזוכי פרס סוקולוב, וקיימו במקום מחאה שקטה, כשלפיהם מודבקים פלסטרים.
בין הבאים היו סמנכ"ל התוכן של ערוץ 10 קרני זיו, מנהל משאבי האנוש של הערוץ דוד אוחיון, והעיתונאים ברוך קרא, דורון הראל וסיוון כהן. אחד העובדים אמר לאייס: "מדובר על מחאה שקטה, כדי למחות על מצבו של הערוץ. לא ניתן להשתיק אותנו".
בפרס סוקולוב לתקשורת אלקטרונית זכו השנה דרוקר וכתב 'חדשות 2' חיים ריבלין, ובפרס סוקולוב לעיתונות הכתובה זכו יגאל סרנה מ'ידיעות אחרונות' ולצלמת העיתונות ורדי כהנא.
דרוקר: "מתקפה נחושה של השלטון שמובלת על ידי ראש הממשלה"
דרוקר אמר במהלך הטקס כי "הפרס הזה ניתן בעיצומה של אחת התקופות הקשות לתקשורת בישראל. שילוב של חולשה כלכלית של הרוב המכריע של כלי התקשורת עם מתקפה נחושה של השלטון, שמובלת על ידי ראש הממשלה ולשכתו ונועדה להחליש את התקשורת הביקורתית ולסרס אותה. רשות השידור, החינוכית, גלי צה"ל, ערוץ 10 ואפילו העיתונים, שמאוימים על ידי עיתון שנוצר בהשראת ראש הממשלה".
לדבריו, "מספיק להסתכל על זוכי פרס זה כדי להבין את התמונה. אחד מהזוכים, יגאל סרנה, כותב מחונן, פוטר השנה מעבודתו והוחזר רק בלחץ הקוראים. זוכה אחר, חיים ריבלין, נמצא בחברה שעומדת לעבור קיצוץ מכאיב ועל האיום הקיומי למקום עבודתי אדבר בהמשך. אגב, אחת מחברות ועדת הפרס פוטרה לא מזמן מעבודתה. הדבר העיקרי, שרציתי לומר, על רקע כל ההתרחשויות הללו הוא שהמתקפה הזאת היא לא צודקת, לא הגונה, אבל לא פחות חשוב - זה גם לא יעיל ולא יעבוד".
"הקהל הזה יודע שלפני האג'נדות ולפני שמאל - ימין וחילוניים חרדיים, אנחנו העיתונאים קודם כל מכורים לסיפורים, לחומר בלעדי טוב, אנחנו פרסמנו תחקירים קשים נגד אולמרט ושרון ומופז וספר נגד ברק ומי לא. אני לא משלה את עצמי שאצליח לשכנע את ראש הממשלה במשהו, אבל מר נתניהו, זה לא אישי. רק לפני 6 שנים כינה אותי אהוד אולמרט ברדיו 'כתב חצר של נתניהו' אחרי שפרסמתי תחקיר על ארוחת התרמה בעייתית עבור שרון בארה"ב. לא הייתי כתב חצר שלו, אבל נתניהו בהחלט העתיר עליי מילים טובות. אז הוא נהג לשבח אותי על עבודתי, על הגינותה, אני גם זוכר אותו מכה על חטא על יחסיו עם התקשורת בקדנציה הראשונה, אבל איכשהו המקום הזה, לשכת ראש הממשלה, מכניס אותו, כנראה, לסוג של מגננה בה הוא לא זוכר איך שתינו את הדם לאולמרט, לברק ואפילו לשרון, שאחרי האירוע המוחי שלו, מקורביו האשימו את ערוץ 10 על ידיעה שפרסם בעניין חקירותיו, שכביכול ציערה את ראש הממשלה. על שרון, נתניהו בטח יגיד, את שרון אתרגתם כי הוא נסוג מעזה. היו סממני אתרוג כלפי שרון באותה תקופה וזו הייתה טעות נוראית. הם ממש לא כללו את כל התקשורת הישראלית, היו לא מעטים שגם פרסמו עובדות על הקשר לכאורה בין חקירותיו הפליליות להתנתקות ובית ועוד יותר חשוב, נתניהו השכיל ללמוד הרבה משרון על כל מה שקשור לתחזוק קואליציה ופעילות פוליטית. למרבה הצער, הוא לא למד הרבה על יחסים עם תקשורת. שרון לא נכנס לתפקיד בעמדה אידיאלית מול התקשורת, בלשון המעטה והאינסטינקטים הטבעיים שלו היו עוד יותר לוחמניים מאלו של נתניהו, אבל הוא ולשכתו השכילו ב-5 שנים לבנות מערכות יחסים מאוד טובות עם הרבה מאוד כלי תקשורת, תוך שהוא מפתח יכולת לספוג הרבה מאוד ביקורת ולהבליג".
דרוקר סיפר כי "שלי יחימוביץ הזכירה לי לא מזמן איך את מה שקרן נויבך עוברת עכשיו, היא עברה בקדנציה הראשונה של נתניהו. זה לא עבד עם יחימוביץ, זה לא עבד עכשיו עם אותה הקלטה של שר התקשורת שלא הושמעה משום מה כמה חודשים וזה לא יעבוד עם הניסיון הזה להשתיק חלק מכלי התקשורת וחלק מהאנשים שיושבים פה. כל מה שזה יעשה, זה יפעל כבומרנג נגד מי שמוביל את המתקפה הזאת.
סיפור נוסף שסיפר דרוקר בפני הנוכחים: "שעתיים-שלוש לפני ששידרנו את ביבי טורס, הייתה אצלנו התלבטות. אני לא יודע אם אתם זוכרים, אבל באותו יום הייתה מתיחות ביטחונית ונפל איזה טיל, ביבי טורס אפילו לא פתח את החדשות. חשבנו אולי לדחות את השידור בשבוע, כדי לתת למתיחות הביטחונית את מלוא תשומת הלב. הלכתי למנכ"ל הערוץ ורשבסקי ושאלתי אותו מה דעתו לדחות. הוא נתן בי מבט מיוסר ואמר משהו כמו - אני לא אעמוד בעוד שבוע כזה של לחצים, חייבים לשדר.
מה אני רוצה לומר? אני לא יודע עד הסוף איך ולמה, אבל יש ל'חדשות 10' איזה דנא מיוחד, שנדיר מאוד למצוא בכלי תקשורת אחרים. דנא של חופש, של חוסר התערבות, של חוסר מקום לשיקולים זרים, זה נובע קצת מהאנשים שעומדים בראש הגוף הזה, קצת מזהות האנשים המשדרים, אולי משהו באיך שהגוף הזה נבנה, מזהות בעלי המניות שלו, לא יודע בדיוק. רק יודע שאסור בשום פנים ואופן לתת למקום הזה להיסגר. וכל השרים הבכירים, שלוחשים בחדרי חדרים, שנעשה פה מעשה נבלה, שזה הכול בא מלמעלה, כל האנשים האלה צריכים לצאת מהאוף דה רקורד, להשמיע קול עכשיו לפני שיהיה מאוחר מדי ולעצור את הפשע הזה שמתנהל מול עינינו".
ואיפה ברנע?

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
ההטבה תינתן גם ללקוחות הבנק על משכנתאות חדשות והלוואות צרכניות החל מ-1 באוקטובר; המהלך מצטרף להוזלת ריבית על המינוס, פיקדון אוטומטי וריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל
החל מ-1 באוקטובר, בנק לאומי לאומי -0.51% יוצא במהלך חדש שנועד להקל על לווים - הנחה של רבע אחוז במסלול הפריים. המשמעות היא שלקוחות שמעבירים משכורת לבנק ומחזיקים משכנתא או הלוואה צמודת פריים, ישלמו ריבית נמוכה יותר, בלי צורך לפנות, לבקש או להתמקח.
אם ריבית הפריים במשק עומדת למשל על 6%, הרי שבלאומי היא תחושב ללקוחות הזכאים כ-5.75% בלבד. זה נשמע אולי קטן, אבל כשמדובר במשכנתאות של מאות אלפי שקלים, מדובר בחיסכון חודשי ממשי.המהלך הזה מצטרף לשורה של צעדים נוספים שבנק לאומי הציג לאחרונה כדי לנסות לשדר ללקוחות מסר ברור, אנחנו רוצים שתישארו אצלנו. הבנק הודיע על ריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל - כלומר, גם אם הכסף נשאר בעו"ש, הוא עובד בשבילכם.
בנוסף, תינתן הוזלה של אחוז אחד בריבית על המינוס, לצד השקת 'פיקדון אוטומטי' שמעביר עודפי יתרה לעבודה יומית ללא צורך בפעולה של הלקוח. עבור לווים קיימים ההטבה תיכנס אוטומטית, ועבור מי שמתכנן לקחת הלוואה או משכנתא במסלול פריים - מדובר בהטבה שתופעל מיידית.
חשוב להבין שהמהלך לא משנה את ריבית הפריים הרשמית במשק (שממשיכה להיקבע על ידי בנק ישראל), אלא מעניק ללקוחות לאומי הנחה נקודתית, מעין "פריים מינוס 0.25". מי שמחזיק חצי מיליון שקל במסלול פריים לתקופה של 25 שנה יכול לחסוך בערך 75 שקל בחודש - ובמיליון שקל מדובר כבר על כ-150 שקל בחודש. לאורך השנים זה מצטבר לסכומים של עשרות אלפי שקלים.
- ההתאוששות בהיקף המשכנתאות נמשכת: זינוק של 55% בספטמבר לעומת אשתקד
- דווקא בגלל מבצעי הקבלנים, הזינוק במשכנתאות צריך להדאיג אותנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק מקווים שזה יספיק כדי להקדים מהלכים של המתחרים, ולהחזיר מעט אוויר לנוטלי המשכנתאות אחרי שנה לא פשוטה של ריביות גבוהות ושוק דיור תקוע.