מינויים חדשים ברשות השידור: יאיר קורן ינהל את רשת ב' - במקום מוטי אמיר

כפי שפורסם באייס, קורן היה הפייבוריט של יוני בן מנחם ומיקי מירו. משה מורד ינהל את 88FM במקום יובל גנור. לא נבחרו מנהלים לערוץ 1 ולרשת ג'
אלכסנדר כץ | (4)

יאיר קורן מונה למנהל רשת ב' של קול ישראל במקומו של מוטי אמיר. כל החליטה היום (יום א') ועדת המכרזים של רשות השידור בראשות אמיר גילת.

קורן ששימש ב-4 השנים האחרונות כמנהל חדר החדשות של רשת ב', היה המועמד של מנכ"ל הרשות יוני בן מנחם, ושל מנהל קול ישראל מיקי מירו, כפי שפורסם לראשונה באייס. קורן, שעובד כ-21 שנה בחדר החדשות של קול ישראל מתוכן 11 שנים כעורך אחראי ובשנים האחרונות כאמור כמנהל, החליף בתפקיד את מוטי אמיר.

כזכור, בתחילת אוקטובר הודיע בן-מנחם כי כהונתם של 5 מנהלי רשתות קול ישראל לא תוארך, ובמידה וירצו להמשיך, יאלצו להתמודד במכרז לתפקיד. החמישה - אמיר, מנהלת רשת א' צגה מלקו, מנהל רשת ג' נועם גילאור, מנהל FM88 יובל גנור, ומנהל הרדיו לעולים רק"ע, שמואל בן צבי - מונו לפרק זמן של 3 שנים באוקטובר 2008, עם אופציה להארכה ב-3 שנים נוספות, במידה והנהלת הרשות תהיה מעוניינת בכך.

ועדת המכרזים גם מינתה את משה מורד למנהל 88FM, במקומו של יובל גנור. גורמים ברשות מעריכים כי גנור שוקל לסיים את דרכו ברשות השידור.

לתפקיד מנהל רשת ג' לא נבחר איש מהמועמדים, והתפקיד יוצא למכרז פנימי/חיצוני. ועדת המכרזים גם החליטה לא לבחור באף מועמד לתפקיד מנהל ערוץ 1, וגילת ימליץ למליאת הרשות להקים ועדת איתור לתפקיד. עד כה שמו של משה נסטלבאום, שבינתיים מונה לממלא מקום מנהל חטיבת החדשות של ערוץ 1, נחשב לבעל הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות בתפקיד היוקרתי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    את מי זה מעניין ? קשקוש בלבוש (ל"ת)
    26/12/2011 20:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בושה וחרפה! (ל"ת)
    גביש 26/12/2011 12:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלמה 26/12/2011 07:11
    הגב לתגובה זו
    מדוע ממנים עובדים למנהלים שהם בעוד כמה שנים פורשים לפנסיה? האם זהו החידוש הרענן שהובטח לנו מעל כל "עץ רענן"? חבל,חשבנו שיש עתיד למקום!!!!!
  • 1.
    דנה 25/12/2011 21:38
    הגב לתגובה זו
    איפה מדב הרוח המרענן שהובטח לנו? למה לא לקדם לתפקידי ניהול חבר'ה צעירים ומוכשרים אלא רק בני 50 פלוס???
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

חנן פרידמן לאומי
צילום: דוברות הכנסת, יחצ

לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%

ההטבה תינתן גם ללקוחות הבנק על משכנתאות חדשות והלוואות צרכניות החל מ-1 באוקטובר; המהלך מצטרף להוזלת ריבית על המינוס, פיקדון אוטומטי וריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל



צלי אהרון |

החל מ-1 באוקטובר, בנק לאומי לאומי -0.51%   יוצא במהלך חדש שנועד להקל על לווים - הנחה של רבע אחוז במסלול הפריים. המשמעות היא שלקוחות שמעבירים משכורת לבנק ומחזיקים משכנתא או הלוואה צמודת פריים, ישלמו ריבית נמוכה יותר, בלי צורך לפנות, לבקש או להתמקח. 

אם ריבית הפריים במשק עומדת למשל על 6%, הרי שבלאומי היא תחושב ללקוחות הזכאים כ-5.75% בלבד. זה נשמע אולי קטן, אבל כשמדובר במשכנתאות של מאות אלפי שקלים, מדובר בחיסכון חודשי ממשי.המהלך הזה מצטרף לשורה של צעדים נוספים שבנק לאומי הציג לאחרונה כדי לנסות לשדר ללקוחות מסר ברור, אנחנו רוצים שתישארו אצלנו. הבנק הודיע על ריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל - כלומר, גם אם הכסף נשאר בעו"ש, הוא עובד בשבילכם. 

בנוסף, תינתן הוזלה של אחוז אחד בריבית על המינוס, לצד השקת 'פיקדון אוטומטי' שמעביר עודפי יתרה לעבודה יומית ללא צורך בפעולה של הלקוח. עבור לווים קיימים ההטבה תיכנס אוטומטית, ועבור מי שמתכנן לקחת הלוואה או משכנתא במסלול פריים - מדובר בהטבה שתופעל מיידית. 

חשוב להבין שהמהלך לא משנה את ריבית הפריים הרשמית במשק (שממשיכה להיקבע על ידי בנק ישראל), אלא מעניק ללקוחות לאומי הנחה נקודתית, מעין "פריים מינוס 0.25". מי שמחזיק חצי מיליון שקל במסלול פריים לתקופה של 25 שנה יכול לחסוך בערך 75 שקל בחודש - ובמיליון שקל מדובר כבר על כ-150 שקל בחודש. לאורך השנים זה מצטבר לסכומים של עשרות אלפי שקלים. 

בבנק מקווים שזה יספיק כדי להקדים מהלכים של המתחרים, ולהחזיר מעט אוויר לנוטלי המשכנתאות אחרי שנה לא פשוטה של ריביות גבוהות ושוק דיור תקוע.


למה המהלך מגיע דווקא עכשיו?