הציבור בלחץ: פידיונות של 100 מיליון שקל ביום בשבוע שהמעו"ף ירד 0.17% בלבד
קרנות הנאמנות המסורתיות רשמו עוד שבוע קשה של פידיונות ברקע לירידות שערים קלות בלבד במדדים. ראלי סוף שנה כבר לא יהיה נחלתם של קרנות הנאמנות אשר הפדיונות בהן בסיכום השבוע חצו את רף החצי מיליארד שקל. מדובר בפדיונות של כ-100 מיליון שקלים ביום, קצב גבוה משמעותית מהפדיונות בשבוע הקודם שהסתכמו בכ-50 מיליון שקלים ביום. האומדנים וההערכות שנערכו על ידי כלכלני מיטב ונמסרו מרוני אפטר, מנהל קשרי יועצים, נערכו בנטרול הגיוסים לקרנות השקליות, קרנות מק"מ יחיד לרוב.
מעבר לכך, הקרנות המנייתיות (ישראל, חו"ל וגמישות) סבלו מפדיון שבועי נוסף, ואף חריג, של כ-80 מיליון שקל הפדיון השבועי הגבוה ביותר ב-3 החודשים האחרונים כאשר מדד ת"א 25 רשם ירידה קלה בלבד של כ-0.2% ומדד ת"א 100 התממש בכ-0.6%.
האפיק הקונצרני הראה מגמה דומה ורשם את הפדיון השבועי הגבוה ביותר החודש מקרנות אג"ח חברות וכללי - כ-420 מיליון שקל. ברקע מדד תל-בונד 20 ירד בכ-0.7%, מדד אג"ח קונצרני כללי רשם ירידה של כ-0.6%, ואילו מדד תל-בונד 40 ירד בשיעור של כ-0.5%. נציין כי מאז ראשית החודש נפדו מקרנות אג"ח חברות וכללי כ-1.1 מיליארד שקל.
קרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד, ככל הנראה, אלה מביניהן שהן ללא רכיב מנייתי, ממשיכות להפגין עוצמה בחודש האחרון לאחר שציינו שבוע שלישי רצוף של גיוסים כאשר רק בשבוע החולף הזרימו המשקיעים אליהן כ-60 מיליון שקלים.
בקרנות הנאמנות הכספיות קצב הפדיונות ממשיך לגדול מידי שבוע, כאשר רק בשבוע החולף נפדו מהן לא פחות מ-900 מיליון שקל נוספים הפדיון השבועי הגבוה ביותר מאז חודש מרץ 2009. הסיבות לכך הן כנראה בראש ובראשונה שיקולי סוף שנה של חברות עסקיות וגם תגובה להעלאת דמי הניהול הרוחבית בקרנות אלה, מה שמאלץ קופות גמל למכורן.
תעשיית הקרנות מנהלת נכון לסוף שבוע שעבר כ-143 מיליארד שקל והקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-108.3 מיליארד שקל. הקרנות המסורתיות בנטרול הקרנות הכספיות וקרנות מק"מ יחיד /שער מיועד מנהלות כיום מעט פחות מ-100 מיליארד שקלים.
- 8.היועץ 25/12/2011 16:31הגב לתגובה זולא פלא שהצבור פודה מדי יום קרנות-- וקופתג--הגיע הזמן שהצבור ילמד את הבלוף של הבורסה בישראל--המחזורים קטנים כי אין שוק ושחקני מעוף עי סכומים קטנים מעלים ומורידים השוק כראות עיניהם-- דוגמא-- לפני שנים רבות כשהמעוף התחיל הייתי בבנק מסוים שעבד עם מומחה מעוף מארהב- השוק באותו רגע היה ללא שנוי- ואז נתן לפקידים דפים עם רשימת בקושים למניות- תוך שניות ספורות השוק החל להשתולל למעלה וכמובן אותו ספקולנט גזר רווחים אדירים-- למעשה השפיע בדרכי תרמית על השוק-- היום יש מערכות מחשב מתוחכמות שעושות עי הזנה נכונה ובמהירות מסחררת פעולות שמר ישראלי אינו יכול להתחרות-- הרשות אינה עושה שום דבר ואינה חוקרת אלמנטים אלה
- 7.פרנקל 25/12/2011 12:18הגב לתגובה זוהמדדים עומדים לפני נפילה של חמישים אחוז ראו הוזהרתם
- 6.מחזורי נמוכים 25/12/2011 11:58הגב לתגובה זועם מחזורים בושה ועוד המס הולך לעלות והעיקר שהבורסה 2% למעלה ישראבלוף
- ממליץ (ל"ת)לא קונה תעליות 25/12/2011 12:28הגב לתגובה זו
- 5.לא להשקיע בארץ שיחפשו פריירים אחרים (ל"ת)מוטי 25/12/2011 11:44הגב לתגובה זו
- 4.כלכלן 25/12/2011 11:37הגב לתגובה זוירוויח טעות לצאת עכשיו מהברוסה בדיוק לפני התיקון הגדול
- 3.ישר 25/12/2011 11:12הגב לתגובה זומי נפגע מעלית המס בטוח שלא רוכשי מניות כי לא קיים דבר כזה המס הוא נגד הר השקלים שחייב להניב לפחות אחוז אחד בשנה...
- הצבור הבין 25/12/2011 11:43הגב לתגובה זומדינה עם שלטון מנותק ממצוקות העם. לפעמים נדמה שביבי שונא את העם ומתנקם בו על שרה. מדינה רעה הטילו מס על קופות הגמל הצבור ברח אחכ הכריחו את השכירים לפתוח קופות. אחרת לא היה להם קופה אחת נורמלית. עכשיו הרסו את הבורסה. בסוף העם יקנה דולרים ואירו וישים תחת הבלטות בלי לשבור את הראש אני ככה עושה כל מה שהרוחתי עבר לדולר. זה יעלה פעם עדיף רווח של 5% מלשלם לפרעה ביבי וטרכטנבר הנבלה
- 2.כי הציבור מטומטם 25/12/2011 11:02הגב לתגובה זוהציבור מטומטם.
- 1.טרכטנבר וביבי עשקנים 25/12/2011 10:49הגב לתגובה זוצריך לצאת מהבורסה לשים תחת הבלטות וזהו בינכה רק ביבי מתעשר מזה

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
