הציבור בלחץ: פידיונות של 100 מיליון שקל ביום בשבוע שהמעו"ף ירד 0.17% בלבד

ראלי? תעשיות הקרנות ממשיכה לדמם. המנייתיות ראו פדיונות של 80 מיליון ש', הקצב הגבוה מזה 3 חודשים. פדיונות גבוהים גם בקונצרני - צפו במספרים
רקפת גלילי | (10)

קרנות הנאמנות המסורתיות רשמו עוד שבוע קשה של פידיונות ברקע לירידות שערים קלות בלבד במדדים. ראלי סוף שנה כבר לא יהיה נחלתם של קרנות הנאמנות אשר הפדיונות בהן בסיכום השבוע חצו את רף החצי מיליארד שקל. מדובר בפדיונות של כ-100 מיליון שקלים ביום, קצב גבוה משמעותית מהפדיונות בשבוע הקודם שהסתכמו בכ-50 מיליון שקלים ביום. האומדנים וההערכות שנערכו על ידי כלכלני מיטב ונמסרו מרוני אפטר, מנהל קשרי יועצים, נערכו בנטרול הגיוסים לקרנות השקליות, קרנות מק"מ יחיד לרוב.

מעבר לכך, הקרנות המנייתיות (ישראל, חו"ל וגמישות) סבלו מפדיון שבועי נוסף, ואף חריג, של כ-80 מיליון שקל הפדיון השבועי הגבוה ביותר ב-3 החודשים האחרונים כאשר מדד ת"א 25 רשם ירידה קלה בלבד של כ-0.2% ומדד ת"א 100 התממש בכ-0.6%.

האפיק הקונצרני הראה מגמה דומה ורשם את הפדיון השבועי הגבוה ביותר החודש מקרנות אג"ח חברות וכללי - כ-420 מיליון שקל. ברקע מדד תל-בונד 20 ירד בכ-0.7%, מדד אג"ח קונצרני כללי רשם ירידה של כ-0.6%, ואילו מדד תל-בונד 40 ירד בשיעור של כ-0.5%. נציין כי מאז ראשית החודש נפדו מקרנות אג"ח חברות וכללי כ-1.1 מיליארד שקל.

קרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד, ככל הנראה, אלה מביניהן שהן ללא רכיב מנייתי, ממשיכות להפגין עוצמה בחודש האחרון לאחר שציינו שבוע שלישי רצוף של גיוסים כאשר רק בשבוע החולף הזרימו המשקיעים אליהן כ-60 מיליון שקלים.

בקרנות הנאמנות הכספיות קצב הפדיונות ממשיך לגדול מידי שבוע, כאשר רק בשבוע החולף נפדו מהן לא פחות מ-900 מיליון שקל נוספים הפדיון השבועי הגבוה ביותר מאז חודש מרץ 2009. הסיבות לכך הן כנראה בראש ובראשונה שיקולי סוף שנה של חברות עסקיות וגם תגובה להעלאת דמי הניהול הרוחבית בקרנות אלה, מה שמאלץ קופות גמל למכורן.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון לסוף שבוע שעבר כ-143 מיליארד שקל והקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-108.3 מיליארד שקל. הקרנות המסורתיות בנטרול הקרנות הכספיות וקרנות מק"מ יחיד /שער מיועד מנהלות כיום מעט פחות מ-100 מיליארד שקלים.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    היועץ 25/12/2011 16:31
    הגב לתגובה זו
    לא פלא שהצבור פודה מדי יום קרנות-- וקופתג--הגיע הזמן שהצבור ילמד את הבלוף של הבורסה בישראל--המחזורים קטנים כי אין שוק ושחקני מעוף עי סכומים קטנים מעלים ומורידים השוק כראות עיניהם-- דוגמא-- לפני שנים רבות כשהמעוף התחיל הייתי בבנק מסוים שעבד עם מומחה מעוף מארהב- השוק באותו רגע היה ללא שנוי- ואז נתן לפקידים דפים עם רשימת בקושים למניות- תוך שניות ספורות השוק החל להשתולל למעלה וכמובן אותו ספקולנט גזר רווחים אדירים-- למעשה השפיע בדרכי תרמית על השוק-- היום יש מערכות מחשב מתוחכמות שעושות עי הזנה נכונה ובמהירות מסחררת פעולות שמר ישראלי אינו יכול להתחרות-- הרשות אינה עושה שום דבר ואינה חוקרת אלמנטים אלה
  • 7.
    פרנקל 25/12/2011 12:18
    הגב לתגובה זו
    המדדים עומדים לפני נפילה של חמישים אחוז ראו הוזהרתם
  • 6.
    מחזורי נמוכים 25/12/2011 11:58
    הגב לתגובה זו
    עם מחזורים בושה ועוד המס הולך לעלות והעיקר שהבורסה 2% למעלה ישראבלוף
  • ממליץ (ל"ת)
    לא קונה תעליות 25/12/2011 12:28
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לא להשקיע בארץ שיחפשו פריירים אחרים (ל"ת)
    מוטי 25/12/2011 11:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כלכלן 25/12/2011 11:37
    הגב לתגובה זו
    ירוויח טעות לצאת עכשיו מהברוסה בדיוק לפני התיקון הגדול
  • 3.
    ישר 25/12/2011 11:12
    הגב לתגובה זו
    מי נפגע מעלית המס בטוח שלא רוכשי מניות כי לא קיים דבר כזה המס הוא נגד הר השקלים שחייב להניב לפחות אחוז אחד בשנה...
  • הצבור הבין 25/12/2011 11:43
    הגב לתגובה זו
    מדינה עם שלטון מנותק ממצוקות העם. לפעמים נדמה שביבי שונא את העם ומתנקם בו על שרה. מדינה רעה הטילו מס על קופות הגמל הצבור ברח אחכ הכריחו את השכירים לפתוח קופות. אחרת לא היה להם קופה אחת נורמלית. עכשיו הרסו את הבורסה. בסוף העם יקנה דולרים ואירו וישים תחת הבלטות בלי לשבור את הראש אני ככה עושה כל מה שהרוחתי עבר לדולר. זה יעלה פעם עדיף רווח של 5% מלשלם לפרעה ביבי וטרכטנבר הנבלה
  • 2.
    כי הציבור מטומטם 25/12/2011 11:02
    הגב לתגובה זו
    הציבור מטומטם.
  • 1.
    טרכטנבר וביבי עשקנים 25/12/2011 10:49
    הגב לתגובה זו
    צריך לצאת מהבורסה לשים תחת הבלטות וזהו בינכה רק ביבי מתעשר מזה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.