ניתוח קמפיין

ילד הזכוכית מציאותי: התאונה תקרה, התוצאה בידיים שלכם

את עטרה בילר, יועצת המיתוג והאסטרטגיה, הפרסומת עם ילד הזכוכית שכנעה: "אנחנו לא ג'יימס בונד, טעויות קורות ועדיף שיקרו ב-40 קמ"ש"
עטרה בילר |

"כל קמ"ש שאתה מוריד, מעלה את הסיכוי של הולך הרגל להישאר בחיים. חיים תלויים במהירות שלך" אומר קריין על רקע סרטון שמציג שני מצבים מאד ברורים: פגיעה בהולך רגל במהירות 60 קמ"ש, ופגיעה באותו הולך רגל במהירות של 40 קמ"ש.

הולך הרגל הוא ילד המדומה לילד עשוי זכוכית. הפגיעה במהירות 60 קמ"ש מנפצת אותו לרסיסים, בעוד שפגיעה במהירות 40 קמ"ש משאירה אותו בחיים ורק פוצעת אותו ברגלו.

לקח לי זמן להבין עד כמה הסרטון חכם

לכאורה, הדבר הבולט ביותר הוא השימוש בזכוכית. דימוי חזק לכשעצמו, שמסמל את החיים התלויים על בלימה, את שבריר הרגע בו הכול יכול להשתנות, ובעיקר את השאיפה שלנו לגונן על ילדינו כאילו היו עשויים זכוכית שבירה.

דימוי הזכוכית עונה על עקרון ההזדהות. דווקא בגלל שקל יותר לראות בובת זכוכית מתנפצת מאשר אדם אמיתי נפצע, מתרסק ומדמם, אנו מסוגלים להסתכל, להתרשם ולא להיאטם נוכח התאונה. אנחנו מגיבים רגשית אבל אנחנו עוד שם, צופים בסרטון ולא שמים את הידיים על הפנים תוך כדי חיפוש השלט-רחוק.

אולם, מעבר למטאפורה החזקה, נאמן הסרטון באופן אמיץ במיוחד לעקרון המציאות. על פי עקרון זה, ה"פתרון" לא מציג מניעה טוטאלית של התאונה. יש תאונה אבל היא לא קטלנית.

כדי להציג את הפתרון לבעיה, בפרסומת, כרע במיעוטו, ולא כמניעת כל רע אפשרי, צריך לוותר על הפנטזיה שהעולם יכול להיות מושלם. בתוך גבולות גזרה אלה, של עולם שלנצח יהיה פגום, מראה לנו הסרטון איך עדיף להתנהל..

אנו מורגלים לקמפיינים של "בעיה ופתרון". חריקת הבלמים - במקרה שאכן שמרת מרחק, לא נהגת שיכור, כן חגרת חגורת בטיחות, לא סימסת בטלפון ולא נרדמת בעת הנהיגה - תמיד נעצרת מילימטר לפני העמוד או הקרבן או התהום.

לפעמים הפתרון הוליוודי מדי, דרמאטי מדי, ואז, במקום שאומר לעצמי "לי זה לא יקרה" בהקשר לתאונה, אני מתקשה להאמין שאצליח לבלום בדקה התשעים, ובכך למנוע אותה... ואז "לי זה לא יקרה" תוקף את הפתרון ולא את הבעיה. במקום שאכחיש את המועדות שלי לבצע התנגשות, אני מתקשה להאמין שחיי או חיי הולך הרגל יינצלו בשבריר שנייה..

לכן, דווקא בגלל שתשדירי בטיחות בדרכים נוטים לדבר אלינו ב"שחור לבן", פותח הקמפיין הנוכחי גזרה חדשה, הלא היא גזרת ניהול הסיכונים המציאותית. אנחנו לא ג'יימס בונד ויש סיכוי שנעשה טעויות בחיינו. זה מפחיד וכמעט לא דיפלומטי לחשוב ככה.

את המציאות האפורה הזו מציג הקמפיין ואומר לנו: כולנו לא מושלמים וכולנו עושים טעויות, אולם עדיף לעשות אותן במהירות של 40 מאשר 60.

מאז הקמפיין אני מוצאת את עצמי מודעת לעובדה הפשוטה - מהי המהירות בה אני נוהגת בשטח בנוי. אפקטיביות מיידית למסר שהקריב את הגחמה להציל את העולם...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.