ניתוח קמפיין

ילד הזכוכית מציאותי: התאונה תקרה, התוצאה בידיים שלכם

את עטרה בילר, יועצת המיתוג והאסטרטגיה, הפרסומת עם ילד הזכוכית שכנעה: "אנחנו לא ג'יימס בונד, טעויות קורות ועדיף שיקרו ב-40 קמ"ש"
עטרה בילר |

"כל קמ"ש שאתה מוריד, מעלה את הסיכוי של הולך הרגל להישאר בחיים. חיים תלויים במהירות שלך" אומר קריין על רקע סרטון שמציג שני מצבים מאד ברורים: פגיעה בהולך רגל במהירות 60 קמ"ש, ופגיעה באותו הולך רגל במהירות של 40 קמ"ש.

הולך הרגל הוא ילד המדומה לילד עשוי זכוכית. הפגיעה במהירות 60 קמ"ש מנפצת אותו לרסיסים, בעוד שפגיעה במהירות 40 קמ"ש משאירה אותו בחיים ורק פוצעת אותו ברגלו.

לקח לי זמן להבין עד כמה הסרטון חכם

לכאורה, הדבר הבולט ביותר הוא השימוש בזכוכית. דימוי חזק לכשעצמו, שמסמל את החיים התלויים על בלימה, את שבריר הרגע בו הכול יכול להשתנות, ובעיקר את השאיפה שלנו לגונן על ילדינו כאילו היו עשויים זכוכית שבירה.

דימוי הזכוכית עונה על עקרון ההזדהות. דווקא בגלל שקל יותר לראות בובת זכוכית מתנפצת מאשר אדם אמיתי נפצע, מתרסק ומדמם, אנו מסוגלים להסתכל, להתרשם ולא להיאטם נוכח התאונה. אנחנו מגיבים רגשית אבל אנחנו עוד שם, צופים בסרטון ולא שמים את הידיים על הפנים תוך כדי חיפוש השלט-רחוק.

אולם, מעבר למטאפורה החזקה, נאמן הסרטון באופן אמיץ במיוחד לעקרון המציאות. על פי עקרון זה, ה"פתרון" לא מציג מניעה טוטאלית של התאונה. יש תאונה אבל היא לא קטלנית.

כדי להציג את הפתרון לבעיה, בפרסומת, כרע במיעוטו, ולא כמניעת כל רע אפשרי, צריך לוותר על הפנטזיה שהעולם יכול להיות מושלם. בתוך גבולות גזרה אלה, של עולם שלנצח יהיה פגום, מראה לנו הסרטון איך עדיף להתנהל..

אנו מורגלים לקמפיינים של "בעיה ופתרון". חריקת הבלמים - במקרה שאכן שמרת מרחק, לא נהגת שיכור, כן חגרת חגורת בטיחות, לא סימסת בטלפון ולא נרדמת בעת הנהיגה - תמיד נעצרת מילימטר לפני העמוד או הקרבן או התהום.

לפעמים הפתרון הוליוודי מדי, דרמאטי מדי, ואז, במקום שאומר לעצמי "לי זה לא יקרה" בהקשר לתאונה, אני מתקשה להאמין שאצליח לבלום בדקה התשעים, ובכך למנוע אותה... ואז "לי זה לא יקרה" תוקף את הפתרון ולא את הבעיה. במקום שאכחיש את המועדות שלי לבצע התנגשות, אני מתקשה להאמין שחיי או חיי הולך הרגל יינצלו בשבריר שנייה..

לכן, דווקא בגלל שתשדירי בטיחות בדרכים נוטים לדבר אלינו ב"שחור לבן", פותח הקמפיין הנוכחי גזרה חדשה, הלא היא גזרת ניהול הסיכונים המציאותית. אנחנו לא ג'יימס בונד ויש סיכוי שנעשה טעויות בחיינו. זה מפחיד וכמעט לא דיפלומטי לחשוב ככה.

את המציאות האפורה הזו מציג הקמפיין ואומר לנו: כולנו לא מושלמים וכולנו עושים טעויות, אולם עדיף לעשות אותן במהירות של 40 מאשר 60.

מאז הקמפיין אני מוצאת את עצמי מודעת לעובדה הפשוטה - מהי המהירות בה אני נוהגת בשטח בנוי. אפקטיביות מיידית למסר שהקריב את הגחמה להציל את העולם...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.