עוד מינויים ברשות השידור: מנהל רשת א' אבישי פלחי, מנהלת רק"ע - חיה בראל
ועדת המכרזים של רשות השידור בחרה היום (יום ד') את אבישי פלחי למנהל רשת א' - חטיבת האומר, ואת חיה בראל למנהל רק"ע - חטיבת שידור לחו"ל ולעולים. מינויים אלו הם במסגרת גל מינויים ברשות לתפקידים בהם כיהנו ממלאי מקום, ותפקידים בהם מנהלי רשתות סיימו קדנציה בת 3 שנים וחוזיהם לא הוארכו אוטומטית.
חיה בראל מגישה תכנית אישית על תרבות ותיאטרון ברשת א', שימשה כמנהלת רשת א' בתל אביב במשך 4 שנים, ובעלת ניסיון של 14 שנה ברשת ב' כמגישת חדשות; אבישי פלחי עובד ברשות השידור משנות ה-90, היה קריין וגם עורך מוזיקה בקול המוזיקה, ועורך אינטרנט ויומנים ברשת ב'.
ועדת המכרזים החליטה שלא לבחור באף מועמד לתפקיד סמנכ"ל אסטרטגיה שיווק ופיתוח עסקי, משרה חדשה שלא הייתה קיימת עד כה ברשות השידור. יו"ר הרשות אמיר גילת, המשמש כיו"ר ועדת המכרזים, ימליץ לוועד המנהל של הרשות על הקמת ועדת איתור לתפקיד.
- 5.י. עובד הרדיו 17/01/2012 19:15הגב לתגובה זויום אחד מישהו יעשה סדר ורפורמה ברשות וכל המינויים המזיקים האלה לא יוכלו להתקיים.
- 4.עובד הרדיו 14/01/2012 15:47הגב לתגובה זוחיה בראל אשה משכמה ומעלה מעל המדמנה האנושית ברשות השידור. מוכשרת, משכילה ובעיקר "מענטש" ולא יעזרו תגובות של אנשים ממורמרים ומוסתים
- 3.הגר 03/01/2012 20:00הגב לתגובה זובראל, ניהלה בעבר חטיבה ברשת א. היא תיפקדה בצורה גרועה, התעמרה בעובדים, הביאה לעזיבה של חלקם ולמרמור בקרב השאר. תלונות הוגשו בזמנו להנהלה. בראל יצרה לה אויבים רבים בחצרות הרשות. לא ברור איך אחרי כל זה האישה הלא מאוזנת הזו מקבלת מישרה לידיה. בושה לרשות השידור וצר לי על רשת רקע.
- 2.מאיר עיניים 22/12/2011 12:51הגב לתגובה זוהאם הושג הרוב למינוי משה נסטלבאום למנהל הטלוויזיה? ביום ראשון נידע
- איתי 23/12/2011 14:39הגב לתגובה זואין מתאים מנסטלבאום רק הוא יגיד כן לליכוד
- 1.צבי 22/12/2011 06:35הגב לתגובה זויותר מכמה מאות מאזינים לרשת א בשעות השיא, סיבה לסגירה של הרשת שממומנת מכספי הציבור. רק''ע הרשת לעולים היתה פופולארית בקרב העולים עד שבהחלטה לא מובנת ושגויה הופסקו שידורי הרשת בתדרי AM וכיום השידורים לא נקלטים יותר בהרבה מריכוזי עולים מחבר העמים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
