5 דגלים להיפוך מגמה בשוק המניות - אז האם זה מתקרב?

גולן ספיר, משנה למנכ"ל סיגמא בית השקעות, מתייחס לאפשרות של שינוי מגמה בשווקים - האם המהלך מתקרב?
ספיר גולן | (5)

בשלבים רבים בחיינו אנו שואלים את עצמנו, מה עשינו, איפה טעינו והיכן צדקנו? לרוב מתלווה לזה השאלה מה היה קורה אילו..

שבועיים לפני סופה של 2011 נדמה שכבר ניתן לערוך סיכומים ומסקנות. אך זה לא יחזיר אותנו למקומות שבהם נצטער שלא היינו. אינני יכול לחזור ולהשקיע בשחרים הארוכים או באג"ח ממדד התל בונד השקלי וודאי שהייתי שמח להחליף את מניות הבנקים בחברות הגדולות ממדד ה-500 S&P ולוותר על הצמודים הקצרים בתמורה למקמים.

מה שעלינו לעשות כמנהלי השקעות זה לחפש את הסימנים שיספקו לנו התראה מספקת לשינוי בכיוונם של האפיקים ויאפשרו לנו להתגונן או לתקוף במידת הצורך.

בשתי הכתבות הקודמות מיקמנו את היחידות הרלוונטיות: תשואת האג"ח האמריקאי ל-10 שנים, עקומי האג"ח הממשלתיים בישראל, מדד הויקס לשווקי המניות, נתוני המאקרו האמריקאיים ומהלכים להחזרת האמון באירופה.

לא הרמנו את הדגל הראשון ובצדק. תשואות האג"ח האמריקאי, כפי שצפינו לא הרימה את ראשה והיא מסתובבת סביב תשואת 2% מזה כחודשיים. קיצור מח"מים המתבקש ממהלך זה היה מקדים את זמנו ומבזבז תחמושת טובה לסרק.

הדגל השני לא הונף גם הוא. אולי כאן הדבר הנכון היה להניף לחצי התורן.. דווקא לאחר הורדת הריבית האחרונה ע"י נגיד בנק ישראל עלו תשואות האג"ח הארוכות קלות ואילו תשואות האג"ח הצמוד הקצרות ירדו בכמעט 0.5%. הדבר אפשר ביטוייה של אינפלציה סבירה יותר, סביב 2.3% - 2.5% מאשר זו ששררה לפני, כ-1.7%. אני חוזר ומזהיר מפני מהלך של עליית תשואות וקורא שלא להתפתות לשמר פוזיציות ארוכות מדי וחשופות מדי לעליית תשואות שאם וכאשר תתרחש תחבוט קשות במחמ"ים הארוכים.

מדד הויקס עומד כיום על 27 ואינו נראה ככזה העומד להתחיל במגמה של התמתנות, בה, לאחר רצף של מס' ימים הנגרם מירידה בסטיות התקן והתכנסותו של מדד ה-VIX לכיוון 20% נוכל להניף את הדגל. עד אז עדיף להמתין בחשיפות נמוכות של 50% - 60% ולנצל את הזמן על מנת לבחור את מטרות ההשקעה בדיוק רב, מבחינה ענפית, גיאוגרפית והמניות הספציפיות.

את הדגל הרביעי, הוא הדגל שמתבטא בצורה הטובה ביותר באמצעות נתוני מאקרו טובים מארה"ב הרמנו אז ונמשיך להתקדם ביציבות בחזית זו גם בהמשך המערכה. אוסף נתונים טובים יותר מהחודשים שקדמו (אך לא טובים עדיין אבסולוטית) בתחומי אמון המשקיעים והצרכנים, נתוני נדל"ן, ביקוש לעובדים וסימנים להתכווצותה של האבטלה, שולחים אותי לזירת המניות האמריקאית בחיפוש אחר החברות הגדולות והיציבות, בדגש על כאלה המייצאות לשווקים המתעוררים בענפי הקמעונאות, צרכנות מתכלה, היי טק צרכני וכדומה.

אולי הדגל הבעייתי ביותר, הוא זה שהרמנו בחשש רב במאמרי הקודם. אנחנו עדים למספר רב של מהלכים שמטרתם לשפר את האמון בכלכלת אירופה. איננו מצפים לשיפור במצב הכלכלי כי אם לשיפור במצב השווקים. זוהי זירה שונה וחשוב לשים את הדגש על כך. השווקים מצפים לחזרת האמון ויבצעו את התיקון המתבקש, לכשיגיע, מהר מהתיקון בכלכלות הפגועות. צעדים כגון אלה שתוכננו לאחרונה בבריסל (עם כל הקשיים הנלווים) מיזוג קרנות הייצוב והעמדתן על שווי של טריליון אירו, תמיכה מקרן המטבע הבינלאומית, הצלחת הנפקות אג"ח באיטליה ויוון (אמנם בתשואות גבוהות מדי) כחיזוק לממשלים המקצועיים החדשים והעיקר בהמשך צעדים מוניטאריים כהורדות הריבית בגוש האירו ע"י הנגיד החדש, מריו דראגי, והגברת הנזילות מחזקים אותנו להמשיך ולהחזיק דגל זה באוויר.

לסיכום, נראה שבמרבית החזיתות המגמה עדיין לא התהפכה ויש להמתין בשוחות ולהסתער רק לכיוון נקודות התורפה כגון אג"ח בדירוגים בינוניים בחברות שתשואותיהן עלו מדי ויש להן תזרימים טובים ויציבים, ובהחלט נראה כבר כהזדמנות טובה, אג"ח ממשלתי במח"מ בינוני והחברות גדולות בארה"ב.

מאת: גולן ספיר, משנה למנכ"ל סיגמא בית השקעות

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    סתם אחד 19/12/2011 08:50
    הגב לתגובה זו
    מבלי להבין חצי דבר בהשקעות... מדהים - כמה שטויות שטחיות במאמר אחד
  • 3.
    שוקי קבוקי 18/12/2011 23:30
    הגב לתגובה זו
    אז הבן סמנכל
  • 2.
    ההגון 18/12/2011 18:35
    הגב לתגובה זו
    ץ.....ונשאר בחיים!!!
  • 1.
    אודי 18/12/2011 11:48
    הגב לתגובה זו
    בבית השקעות בו היו" ר ו/או הדיקן מהאוניברסיטה מפרסם בימי משבר מאמרים נלהבים בעד סגירת הבורסה עד יעבור זעם!!! ככה מרימים דגלי שווא בימים בהם הכלכלה העולמית עומדת על סף תהום ומאשימים את הש.ג (סוכניות הדירוג) בכל דבר שלילי. כמה פשוט...
  • ראלי 900 18/12/2011 20:35
    הגב לתגובה זו
    שהשוק היה 1350 צעק בכל הקולות להכנס אנחנו לפני 1600 תבדקו....כן זה הדוקטור בתי השקעות שמות מפוצצים כותרות ענקיות ידע 0. אין דגלים יש דגל אדום שמתקרב לשחור הזהרו כל הסימנים צועקים זאת. הכותב אינו משוק ההון ומחזיק בפוזיצית שורט תודה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.