הבונדסבנק חושש לכספו: תוכנית הגוש להקמת קרן חדשה מסכנת את גרמניה

חוק בינלאומי מבטיח כי ה-IMF זכאי להיות ראשון בסדר הנשיה במקרה של חדלות פרעון ריבונית ומוריד את סיכויה של גרמניה להשיב את כספה לקלוש
דניאל פליישר | (4)

בנק המרכזי של גרמניה חושש כי התוכנית להרחבת מעורבותו של קרן המטבע הבינלאומית במלחמה כנגד משבר החובות תסכן את הסיוע שמוענק על ידי המדינה ליבשת.

ה-IMF תמיד נמצא גבוה יותר בהירככיית הנושים באשר לחלוקת התשלומים ע"י המדינות אשר קיבלו חבילות חילוץ, לפי החוקים הבינלאומיים. לכן הבונדסבנק חושש שהוא יוכל להשיב לעצמו רק חלק קטן מחלקו בקרן החילוץ במקרה של חדלות פירעון מאחת המדינות.

"הסיכון המבני של התחייבותה של גרמניה לסיוע בשווי 211 מיליארד אירו ישתנה (לרעה) אם ה-IMF ימשיך לתרום לתוכניות חילוץ גדולות נוספות", ציטט עיתון מקומי את נגיד הבנק הגרמני.

נשיא הבונדסבנק, ג'נס ווידמן, מודאג גם מעצם האפשרות של הכרזה על תוכנית IMF חדשה אשר תבהיל את המשקיעים ותוסיף לחץ לאמצעי חילוץ נוספים.

שבוע שעבר הסכימו מנהיגי אירופה לספק 200 מיליארד אירו בהלוואות לקרן המטבע המוניטרית לתמיכת גוש האירו. אך שבוע לאחר מכן, רק מספר מצומצם של מדינות באמת קיימו את הבטחותיהן וגרמו בכך לכרסטיאן לגארד, יו"ר הקרן, לצאת בבקשת עזרה אמש.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ככה לא עושים איחוד . (ל"ת)
    בא 16/12/2011 15:11
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    האירופאים לא יפספסו הזדמנות לעשות טעות . (ל"ת)
    בא 16/12/2011 15:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מוטי 16/12/2011 14:07
    הגב לתגובה זו
    הכל בלון נפוח של נזילות עודפת שרצה בין מחשבים (המצאה אמריקאית): ssrn.com/abstract=1877592
  • 1.
    אהוד 16/12/2011 14:00
    הגב לתגובה זו
    ארצות באירופה הם חובות אבודים. כדאי לגרמנים להכיר בכך וחבל על כל הבכי סביב העניין. יש לגרמניה הרבה מה להפסיד אם כל אחד יהיה צ' ילבה ויסרב לשתף פעולה במאמץ משותף. יהיו חובות אבודים ובכלל יהיו מחיקות חוב גדולות מאוד כלפי צדדים רבים אחרת לא ניתן יהיה להתקדם. כולם יספגו זאת. אפילו אנחנו הקטנים כאן.
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.