הבונדסבנק חושש לכספו: תוכנית הגוש להקמת קרן חדשה מסכנת את גרמניה

חוק בינלאומי מבטיח כי ה-IMF זכאי להיות ראשון בסדר הנשיה במקרה של חדלות פרעון ריבונית ומוריד את סיכויה של גרמניה להשיב את כספה לקלוש
דניאל פליישר | (4)

בנק המרכזי של גרמניה חושש כי התוכנית להרחבת מעורבותו של קרן המטבע הבינלאומית במלחמה כנגד משבר החובות תסכן את הסיוע שמוענק על ידי המדינה ליבשת.

ה-IMF תמיד נמצא גבוה יותר בהירככיית הנושים באשר לחלוקת התשלומים ע"י המדינות אשר קיבלו חבילות חילוץ, לפי החוקים הבינלאומיים. לכן הבונדסבנק חושש שהוא יוכל להשיב לעצמו רק חלק קטן מחלקו בקרן החילוץ במקרה של חדלות פירעון מאחת המדינות.

"הסיכון המבני של התחייבותה של גרמניה לסיוע בשווי 211 מיליארד אירו ישתנה (לרעה) אם ה-IMF ימשיך לתרום לתוכניות חילוץ גדולות נוספות", ציטט עיתון מקומי את נגיד הבנק הגרמני.

נשיא הבונדסבנק, ג'נס ווידמן, מודאג גם מעצם האפשרות של הכרזה על תוכנית IMF חדשה אשר תבהיל את המשקיעים ותוסיף לחץ לאמצעי חילוץ נוספים.

שבוע שעבר הסכימו מנהיגי אירופה לספק 200 מיליארד אירו בהלוואות לקרן המטבע המוניטרית לתמיכת גוש האירו. אך שבוע לאחר מכן, רק מספר מצומצם של מדינות באמת קיימו את הבטחותיהן וגרמו בכך לכרסטיאן לגארד, יו"ר הקרן, לצאת בבקשת עזרה אמש.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ככה לא עושים איחוד . (ל"ת)
    בא 16/12/2011 15:11
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    האירופאים לא יפספסו הזדמנות לעשות טעות . (ל"ת)
    בא 16/12/2011 15:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מוטי 16/12/2011 14:07
    הגב לתגובה זו
    הכל בלון נפוח של נזילות עודפת שרצה בין מחשבים (המצאה אמריקאית): ssrn.com/abstract=1877592
  • 1.
    אהוד 16/12/2011 14:00
    הגב לתגובה זו
    ארצות באירופה הם חובות אבודים. כדאי לגרמנים להכיר בכך וחבל על כל הבכי סביב העניין. יש לגרמניה הרבה מה להפסיד אם כל אחד יהיה צ' ילבה ויסרב לשתף פעולה במאמץ משותף. יהיו חובות אבודים ובכלל יהיו מחיקות חוב גדולות מאוד כלפי צדדים רבים אחרת לא ניתן יהיה להתקדם. כולם יספגו זאת. אפילו אנחנו הקטנים כאן.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.