יוסי בכר: "הבעיות הגדולות של ישראל - חוסר משילות, בירוקרטיה וכך שהכל שפיט"

כך התבטא יו"ר בנק דיסקונט ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר בוועידת דיסקונט של מרכז הבנייה הישראלי. "ב-2011 נגיע לצמיחה של 3% וזה בסדר"
לירן סהר | (22)

ד"ר יוסי בכר, יו"ר בנק דיסקונט, התייחס היום (ה') בוועידת דיסקונט של מרכז הבנייה הישראלי, להשלכות המשבר הכלכלי העולמי על המשק הישראלי.

"קצב הצמיחה בישראל סביב ה-5% מאז שנת 2004 הוא הגבוה ביותר אחרי ברזיל, רוסיה, הודו וסין (מדינות ה-BRIC), אולם ההשפעה של מה שקורה בשווקי העולם תגיע גם אלינו", אמר בכר בראשית דבריו. "ישראל היא כמעט המדינה היחידה בקרב המדינות המערביות שיורדת בחוב הלאומי שלה ב-5 השנים האחרונות. ארצות הברית נמצאת כיום בגירעון של 10% מהתוצר ואילו אצלנו בישראל הקטנה הולכים מכות על חריגה של 3%. המזל הגדול הוא שהמשבר הגדול הכה בנו ב-2003, מאז הטיפול עברנו ממשק עם גירעון תקציבי של 6%-7% לקצב צמיחה של 5%. כשאני מציג בחו"ל כי אין בארץ תלות בין מפלגה הפוליטית השולטת ובין השמירה על התקציב נדהמים, המשמעת התקציבית הפכה נורמה. אני מאמין שנגיע לצמיחה של 3% ב-2011וזה בסדר."

אולם בכר מסביר שאסור להיות שאננים - "אנחנו כבר בתוך ההאטה וניתן לראות זאת בירידה בגביית מיסים, עדיין לא רואים פיטורים המוניים, את זה רואים בשלבים יותר מאוחרים. התוצר שלנו מתקרב ל-800 מיליארד שקל ואנחנו מוציאים בשנה למעלה מ-35 מיליארד שקל רק על תשלומי ריבית, כדי לסבר את האוזן, תקציב הביטחון הוא 50 מיליארד. זה מדהים לחשוב מה ניתן היה לעשות עם 35 מיליארד שקל, כאשר ההוצאות על המלצות טרכטנברג עומדות על 3-4 מיליארד שקל בלבד. לדבריו, "בעבר תשואת האג"ח של ישראל הייתה זהה לתשואות של מדינות האחרות במזרח התיכון, המצב כיום הוא חלום עבור אלו שהקימו את המדינה."

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    אברהם 18/12/2011 10:03
    הגב לתגובה זו
    אני לא מאמין שהוא עדיין מחלק עצות אחיטופל
  • 18.
    חזי 17/12/2011 02:12
    הגב לתגובה זו
    במקום שזה יגיע לנכדים שלי זה הגיע לילדים של סוכני הביטוח וחברות הביטוח
  • 17.
    לא נשכח ולא נסלח לוועדת בכר גזל מהחוסך לטיקון (ל"ת)
    גימלאי 16/12/2011 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    הבעיה הכי גדולה בארץ-רפורמת בכר והרס הפנסיה (ל"ת)
    ההיסטוריה תשפוט אותך 16/12/2011 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    והכי כדאי לך לברוח מכאן עם הבוחטות שעשית (ל"ת)
    פריד היהודי 16/12/2011 13:53
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    שמוליק 16/12/2011 10:45
    הגב לתגובה זו
    יוסי היקר. צר לי לבסר לך שאתה ושכמותך הם הבעיה העיקרית ש המדינה. אנשים שעשו הרבה תאוריה וחיו חיי מעבדה נוחים וחושבים שהם יודעים מה קורה במציאות. אני מבין שזה או מטיפשות או מחוסר הבנה ולא מרוע אבל אין לזה הצדקה. הפרס שקיבלת מדיסקונט רק מעיד על השיטה. שמך הפך לשנוא בקרב חלקים גדולים מהעם ואת זה אתה לא תוכל לתקן לעולם. זאת הקללה הגדולה שנפלה בחיקך.
  • עני בפוטנציה 16/12/2011 13:41
    הגב לתגובה זו
    גם אם נצא מנקודת הנחה שהוא לא התכוון להרע, אלא רק עשה זאת מטפשות, הקללה שנקראת " ועדת בכר" תישאר רשומה על שמו לנצח לדראון עולם.
  • 13.
    ישראל 16/12/2011 08:51
    הגב לתגובה זו
    אתה הראשון שצריך להישפט על מה שנקרא וועדת בכר. בושה לנו שאתה ממשיך להחזיק בתפקידי מפתח במשק. אין לך אפילו העוז להתייחס לאותה וועדה שנקראת על שמך. אפילו למשפט ציבורי אתה לא נותן הזדמנות. פשוט בושה. רק חלילה ונגיע לפשיטת רגל אולי יזכרו שהכל שפיט
  • 12.
    אורי 16/12/2011 08:20
    הגב לתגובה זו
    בושה וחרפה שאתה מעיז עוד לדבר בציבור אחרי שגזלת את כספי חסכונות הגמל מציבור העובדים בישראל..
  • 11.
    אזרח. 16/12/2011 07:28
    הגב לתגובה זו
    אחרי מה שעשית לאזרחים עם הועדה שלך ( למעשה של ביבי ) אתה עוד מחייך ?. חוצפן !.
  • למה שלא יחייך? 16/12/2011 08:57
    הגב לתגובה זו
    החיים שלו טובים, לא כמו שלנו שודדים אותנו כל יום ובמיוחד בפנסיה
  • 10.
    האם זה הגאון מוועדת בכי? (ל"ת)
    רוני 16/12/2011 06:43
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    פוסל במומו. יוסי בכר פעל כמו אחרון שלומיאלים. (ל"ת)
    יעקב 16/12/2011 06:12
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ישראל ישראלי 16/12/2011 03:56
    הגב לתגובה זו
    טיקונים וגזלנים
  • 7.
    אחרי החורבן שהוא זרע כאן הוא עוד פותח את הפה! (ל"ת)
    אב 16/12/2011 01:00
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    קללת בכר לקופות הגמל אכל לנו את הכסף !בושה !! (ל"ת)
    פריד היהודי 15/12/2011 22:51
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סתמאחד 15/12/2011 22:13
    הגב לתגובה זו
    ללא נימוקים זורק לכל הכוונים
  • 4.
    כמעט פנסיונר 15/12/2011 21:36
    הגב לתגובה זו
    אני במקומך לא הייתי מראה את הפרצוף שלי כאשר הניהול השרלטני של המוסדיים שבידיהם הפקדת את הכספים שלנו עולה לנו הרבה כסף גם בדמי ניהול וגם בהפסדים על הלוואות חסרות אחריות לטייקונים, בלי שנקבל את הרווחים שהקופות הקודמות עשו כשמכרו את הניהול של הנכסים שלנו. חבל שלא הקשבת למישהו כמו דורון שורר שאמר את זה בקול רם.
  • 3.
    למה שלא תחייך? 15/12/2011 21:33
    הגב לתגובה זו
    לאוכלי חינם הכל בגללך ימח שמך
  • 2.
    מרושש 15/12/2011 21:06
    הגב לתגובה זו
    הרפורמה שלך בשוק ההון שבוצעה לפני כ-3 שנים, מטרותיה היו טובות, אך הביצוע היה כושל, משום שלא הייתה שום מגבלה על בעלי קו" ג להגדיל את דמי הניהול, ובכך נתח גדול מידי הולך לבתי ההשקעות, ולנו נשאר פירורים לפנסיה שתבוא ואנו נהיה עניים. יש צורך לשנות את שיטת דמי הניהול, ולתת לחברות ההשקעה עד 20 אחוז מהרווחים בלבד, בעוד שעבור הפסדים צריך להימנע מתשלום דמי ניהול
  • חזי 17/12/2011 02:17
    הגב לתגובה זו
    ושיתחרו על חלק מהרווחים
  • 1.
    אייל 15/12/2011 21:04
    הגב לתגובה זו
    המדינה שוחתת אותנו אל תקנו בית עכשיו ותראו איך שהמחירים ירדו אל תאשירו את העשירים ( בנקים ) אנחנו נטחנים מכל הכוונים, הסבלנות משתלמת
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן שרייבר  (ניב קנטור)חן שרייבר (ניב קנטור)

תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל

מאמר דעה של נשיא לשכת רואי החשבון לקראת הבחירות בלשכה: על מבנה ההנהגה והבחירה הדמוקרטית

חן שרייבר |

על רקע הבחירות מחר בלשכת רואי החשבון, שבמסגרתן צפויים חברי הלשכה להצביע גם על שינוי תקנון הנוגע למבנה ההנהגה ולמשך כהונת נשיא הלשכה מתפרסם המאמר הבא. למאמר תגובה של אריאל פטל, חבר בועד המרכזי: כהונת נשיא לכל החיים? כך נראית הדרך לדיקטטורה בלשכת רואי החשבון

אחד הסעיפים המרכזיים שעומדים על הפרק הוא ביטול מגבלת הקדנציות הרצופות לנשיא, מהלך שעורר בחודשים האחרונים חילוקי דעות בתוך הלשכה. הדברים שלהלן משקפים את עמדתו של נשיא הלשכה המכהן, חן שרייבר, כפי שהיא מובאת במאמר דעה מטעמו.


מעמד המקצוע הוא הנושא החשוב ביותר שנמצא על סדר יומי מאז הודעתי על כניסה לחיים הציבוריים והתמודדתי על נשיאות לשכת רואי החשבון בישראל. הוא החזון, הוא הדרך, הוא העתיד של כולנו. כל בר דעת יודע שבשביל שמעמד המקצוע שלנו יהיה במקום הראוי לו – בקדמת הבמה של המגזר העסקי בישראל, אנו צריכים לשכה חזקה, שהכוח נמצא בידי כלל חבריה ולא בידי קבוצה מצומצמת.

לכן בקדנציה הראשונה שלי כנשיא לשכת רואי החשבון, הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים.

מדוע מדובר במהלך דמוקרטי וכל כך חשוב? מכיוון שהבחירה אם להישאר עם ההנהגה באשר היא, תהיה אך ורק בידי החברות והחברים בכל שלוש שנים. במסגרת התהליך, ההכרעה עוברת אך ורק לכלל החברים, כמקובל בלשכות המקבילות כמו לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס, ואנו מחסלים בעצם את ההצבעה המיושנת בקלפיות והבחירה של ההנהגה בידי קומץ עסקנים.