קבלה חלקית של ערעור מע"מ לעוסק אשר ספריו נפסלו

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

תקציר עא 8058/09; עא 8709/09 אברהים שובכי נ' מנהל מס ערך מוסף ירושלים
עו"ד לילך דניאל |

תקציר עא 8058/09; עא 8709/09

אברהים שובכי נ' מנהל מס ערך מוסף ירושלים

בית המשפט העליון קיבל באופן חלקי ערעור מע"מ לעוסק שנפסלו ספריו. בניגוד לפסיקת בית המשפט המחוזי, פסק בית המשפט העליון כי פסילת הספרים של המערער מוצדקת. עם זאת, עקב הנסיבות המיוחדות של המקרה בעקבות שריפת עסקו של המערער ולפנים משורת הדין, יש לבטל את הקנס שהושת על המערער. התוצאה האופרטיבית של הערעור היא כי יבוצע דיון לבחינת השומה מחדש, על פי הכללים שהותוו על ידי בית המשפט המחוזי.

השאלה המשפטית והרקע העובדתי

מדובר בשני ערעורים מאוחדים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים. המערער עסק במסחר בצמיגים ובמוצרים נלווים. בעקבות ביקורת שנערכה בעסקו של המערער נפסלו ספריו על ידי המשיב. המשיב הוציא למערער שומה לפי מיטב השפיטה, ולפיה חויב במס עסקאות בסך 141,876 ש"ח ובקנס בגין ניהול ספרים שלא כדין בסך 53,332 ש"ח, ועל כך נסב הערעור שהגיש המערער לבית המשפט קמה.

בית המשפט קמה עמד בפסק דינו על הנסיבות המיוחדות שנוצרו עקב השריפה אשר פרצה בעסקו של המערער ביום 1.12.2003, ואשר בגינה התקשה המערער לשחזר את הספרים. ואולם ספרי החשבוניות שלא היו במחסני העסק לא ניזוקו, ונתברר כי כ-70 חשבוניות שהוצאו על ידי המערער בסכום כולל של 596,344 ש"ח - לא הונפקו כהלכה. זאת מאחר שבחשבוניות אלה נעשתה הפניה לקבוצה של תעודות משלוח במהלך תקופה מסוימת (מתאריך אחד עד לתאריך אחר), מבלי לפרט את המספרים של תעודות המשלוח, את התאריך ואת מספר הצמיגים בכל תעודת משלוח.

משכך קבע בית המשפט קמה כי החשבוניות נערכו בניגוד לתקנה 9א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 (להלן: "ההוראות"), וכי "אין בידי לקבוע כי היה על המשיב להישען על ספרי המערער, ולהימנע משומה על פי מיטב השפיטה". למרות קביעה זאת הגיע בית המשפט קמה למסקנה כי אין לפסול את הספרים, מאחר שנימוקי פסילת הספרים לא התייחסו לרישום בחשבוניות.

לאור זאת מצא בית משפט קמה כי יש לבטל את פסילת הספרים, את הקנס ואת שומת העסקאות, ולהחזיר את השומה לבחינה מחדש, כפוף להנחיות שניתנו בפסק הדין לעניין הקטנת הפער בין מספר הצמיגים שנמכרו כנגד מספר הצמיגים המדווחים.

על תוצאה זו הלינו שני הצדדים בערעורים שלפנינו. לטענת המערער, בנסיבות המקרה ראוי היה לקבל את הערעור בשלמותו, לאחר שהוכח כי המשיב הוציא שומה שאינה הוגנת ונהג "באטימות" כדברי בית המשפט קמה. מנגד הלין המשיב על ביטול פסילת ספרי החשבונות של המשיב אף על פי שנמצא כי הספרים לא נוהלו על פי ההוראות.

דיון

דין ערעור המערער להידחות ודין ערעור המדינה להתקבל בחלקו, כאשר התוצאה האופרטיבית שלפיה יוחזר הדיון לבחינת השומה מחדש תישאר על כנה.

עם זאת, דומה כי בית המשפט קמה טעה בכך שביטל את פסילת הספרים, מן הטעם שנימוקי הפסילה לא התייחסו לרישום בחשבוניות. בהודעה למערער על הטלת קנס בגין אי ניהול ספרים כדין נאמר במפורש כי "בבדיקת וספירת הצמיגים שנמכרו נמצאו חשבוניות מס לא מפורטות אשר בהם נרשם מ-עד תעודת משלוח. על אף שנדרשת לא הומצאו תעודות המשלוח...". משנקבע אפוא כי המערער לא ניהל את ספריו כדין על פי ההוראות כפי שאכן עולה מהחשבוניות חסרות הפרטים, הרי יש לקבל את ערעורו של המשיב בנקודה זו ולהותיר את פסילת הספרים על כנה. ואולם, עקב הנסיבות המיוחדות של המקרה בעקבות שריפת עסקו של המערער ולפנים משורת הדין, יש לבטל את הקנס שהושת על המערער.

התוצאה האופרטיבית היא כי פסק דינו של בית המשפט קמה יישאר על כנו, למעט נושא פסילת הספרים.

תוצאה

הערעור התקבל חלקית.

בבית המשפט העליון

לפני כב' השופטים מ' נאור, ע' פוגלמן וי' עמית

ניתן ב-31.10.2011

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: