מאני טיים באירופה: לא רק לגוש באירופה, העולם כולו ישתנה
בעולם נמשכת "תחרות משיכת חבל" בין חברות דירוג האשראי למנהיגי אירופה. חברות הדירוג טוענות כי מקבלי ההחלטות האירופיים אינם נחושים מספיק למרות המצב הקשה של היבשת, המתבטא בהאטה חדה בפעילות הכלכלית (מדד מנהלי הרכש מצביע עתה על התכווצות בארבע הכלכלות הגדולות ביבשת ומשקף זאת היטב) ובמצבה הרעוע של מערכת הבנקאות. בנוסף, המנהיגים מגבילים את יכולתם של גופים אחרים לסייע. כך לדוגמא, חברות הדירוג היו רוצות לראות את הבנק המרכזי של אירופה (ECB) רוכש כמויות גדולות בהרבה של איגרות חוב אירופיות מכפי שמותר לו. מן הסתם, הצלחת המודל של הבנק המרכזי של ארה"ב (Fed), שרכש איגרות חוב בסכום גבוה עשרות מונים מעמיתו האירופי, עומדת לנגד עיניהן, כמו גם הידיעה כי למדיניות המוניטארית הסיכוי הגדול ביותר לבלום את ההידרדרות בטווח המיידי. מנגד, מנהיגי אירופה מתלבטים בין הצורך הדחוף להציל את המסגרות המאחדות אותם (האיחוד האירופי בכלל וגוש האירו בפרט), לבין הרצון לשמור על עצמאות פיסיקאלית וריבונית במדיניות הכלכלית הננקטת בשטחם. ברור להם ההכרח לשנות את המבנה הבעייתי הקיים ולהתקדם לקראת קונסולידציה פיסיקאלית, אך הדרך לשם, העיתוי ואופן הביצוע, אינם נהירים ורוויי יצרים. הויכוח בין שתי הגישות אינו מפתיע, ועוצמתו הרבה נגזרת מחומרת המשבר ומהתהודה התקשורתית הרבה לה הוא זוכה. השאלה הינה - מה הלאה? הגישה הספקנית של חברות דירוג האשראי לא תשתנה בשנה שנתיים הבאות. המשבר שפרץ לפני ארבע השנים העמיד אותן במבחנים קשים והן שואפות לשפר את מוכנותן למשברים הבאים. לכן, לא מפתיע כי שורת הצעדים שהוכרזו בפסגה האירופית לא שינתה משמעותית את דעתן. בתגובתן היה מסר תקיף ברור למנהיגי היבשת: אל תסתפקו בהחלטות הפסגה, קבלו החלטות נוספות והבטיחו כי יישומם של הצעדים שכבר הוכרזו יהיה מהיר, יסודי ושקוף. זמן ההכרזות, הדיבורים וההבטחות חלף - עת למעשים. המצב הנוכחי, בו חברות הדירוג משגיחות ומדרבנות את מקבלי ההחלטות להמשיך ולהגביר את מאמציהם, יאפיין גם את השנה הבאה. כשנשק הורדות הדירוג נמצא כל העת על השולחן, הן תרצינה לראות תיאום, תכניות מסודרות וביצוע מהיר ויעיל. צ'כוב אמר פעם כי אקדח המופיע במערכה הראשונה יירה לבסוף, אך הרצון של כולם לראות שלפחות בהצגה הזאת לא יהיה בכך צורך. האם חברות הדירוג זהירות מדי? אין לדעת. בשל גודל המשבר, רצון לקדם את ההתאוששות הכלכלית וצורך לשפר את המוכנות למשברים עתידים, מתקשים להשתלב זה בזה. הגיוני כי תהיינה התלבטויות ומחלוקות קשות בהמשך הדרך. מקומן של טעויות, אפילו קשות, לא ייפקד. שוקי המניות יוסיפו לנוע בין שני קטבים, מקבלי ההחלטות יכריזו מדי פעם על תכניות ורעיונות חדשים וימתינו לראות אם תגובתן של חברות הדירוג תוסיף להיות זהירה / מאופקת. אזהרות והסתייגויות מצד חברות הדירוג עצמן יוליכו בתגובה לשינוי / שיפור מתווה צעדים שכבר הוכרזו, או למהלכים חדשים. הדבר מבטיח לנו המשך תנודתיות ועצבנות גבוהה, ללא כיוון ברור. אולם, בסופו של דבר תתקבל החלטה לגבי גורל גוש האירו (מסתמן כי הדבר יקרה במרוצת המחצית הראשונה של השנה הבאה). אם יתברר כי שרד את המשבר - התרחיש הסביר בעיניי, הגיוני שתהיינה עליות ניכרות. עד אז, שוקי איגרות החוב ישקפו את החששות הרבים דרך הרמה הגבוהה מהרגיל של תשואות הפדיון על איגרות החוב הממשלתיות. תשומת הלב תמשיך להתמקד בהחלטות שיקבלו מנהיגי אירופה, אך גם מהלכים שינקטו גופים נוספים בתוך היבשת (ECB, בו תולות כעת חברות הדירוג את יהבן), מחוץ ליבשת (IMF ו/או בנקים מרכזיים מובילים בעולם) וההתפתחויות במאזני הבנקים ביבשת יותירו את רישומם תוך כדי התהליך. בעיני רוחי נראה כי גוש האירו ישרוד, ובעוד מספר שנים יתנהל באופן מסודר, מתואם ועמיד יותר בפני משברים. זאת משום שהחלופה - פירוק האירו ושיבה למדינות מתחרות עם מטבעות עצמאיים - גרועה יותר. גרמניה ביססה את מעמדה המוביל בגוש האירו ובאיחוד האירופי, בעוד בריטניה נדחקת הצידה. אם הגוש יפורק, גרמניה תאבד מעמד זה ומשום שהמארק יעלה - תחרותיות הייצוא שלה תינזק. לדעתי, עדיין די בגישה חיובית של גרמניה (וצרפת) לכדי להבטיח שגוש האירו יוסיף להתקיים - עם התיקונים הנדרשים. לא רק גוש האירו ישנה פניו, אלא העולם כולו. אחד התהליכים החשובים ביותר בעשרים השנים האחרונות - הגלובליזציה, הראתה כי יש לה גם פנים מכוערות, בעיתות משבר בעיקר. גם לתהליך החשוב הזה יהיה צורך לקבוע גבולות ברורים במסגרת העולם הכלכלי החדש של העשורים הבאים. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
- 5.vהבורר 15/12/2011 03:51הגב לתגובה זותותח אוהב אותך !למה אתה לא כותב הרבה??!!!!!!!!!!!!!1
- רונן מנחם 15/12/2011 07:33הגב לתגובה זותודה, משתדלים...
- 4.זאב 14/12/2011 15:20הגב לתגובה זושחברות דירוג שלא נבחרו מנהלות מדיניות? מה קרה לנו? האם אין ממשלות ותהליך קבלת החלטות, שאינו תלוי ברייטינג של חברות שעד כה נכשלו בתחזיות?
- רונן מנחם 15/12/2011 07:32הגב לתגובה זובוקר טוב. אין ספק כי בסיטואציה שנוצרה, החשיבות של חברות דירוג האשראי גדלה. אחת הסיבות יכולה להיות שחברות הדירוג כיום למודות ניסיון ולכן האזהרות שלהן צריכות להילקח בחשבון יותר מבעבר ע" י מקבלי ההחלטות. מנגד, ייתכן כי הן זהירות יתר על המידה דווקא בגלל הצלחתן המעטה בתחילת המשבר. האמת, כנראה, נמצאת היכן שהוא באמצע. בברכה, רונן.
- 3.יוסי עמית 14/12/2011 11:45הגב לתגובה זוחברות הדירוג איחרו את הרכבת והורידו דירוג הרבה אחרי שהעניינים החלו לקרוס, ובכך לא ממש מילאו את תפקידם. אני מניח שהעננה הזאת רובצת מעליהם במדיניות האקטיבית שלהם כיום - ולאמר את האמת, אינני חושב שהן טועות הפעם. עד כמה, אם בכלל, יכולות להשפיע חברות הדירוג על קבלת ההחלטות של הממשלות באירופה?
- רונן מנחם 14/12/2011 12:08הגב לתגובה זושלום. אכן, העננה כאן ומי שנכווה ברותחין... לעצם העניין, חברות הדירוג מגלות משנה סדורה ועקבית בשנה שנתיים האחרונות. השפעתן על החלטות הממשלות גדולה. למשל, הן מהוות תנאי עיקרי ליכולת להכיר בתספורת עם יוון בתור הסדר רצוני (וולונטארי). בברכה, רונן
- 2.ספרטה 14/12/2011 11:07הגב לתגובה זוהיי רונן קל לראות רק שחור . בכתבות שלך יש שקיפות ואמת ,בסך הכול אין הרבה ברירות כמו שאתה כותב להיות או לחדול ,נראה לי שאירופה גם הבינה זאת וכול העולם ,כתבה של מציאות וקרן אור להמשך הדרך תודה
- רונן מנחם 14/12/2011 12:02הגב לתגובה זואכן, כשאנו חווים מצירות תנודתית ורגשית יוצאת דופן בשוקי ההון, אחת הדרכים הנכונות יותר היא לנקוט גישה מפוכחת ככל הניתן. בברכה, רונן.
- 1.משקיענית 14/12/2011 10:19הגב לתגובה זובסדר העולם החדש ובגוש האירו החדש ועתיר רגולציה מה יהיה מצבה של בריטניה ולמה היא מתנגדת למבגלות החדשות?
- רונן מנחם 14/12/2011 12:00הגב לתגובה זושלום. בריטניה התנגדה לגוש האירו ובמשאל עם הרעיון לא עבר. היא מתנגדת למגבלות החדשות כי היא חוששת שמגזר הבנקאות (ה" סיטי" ) שלה יינזק, לדוגמא אם יוטלו מסים על התעשייה הפיננסית. אולם, ההערכות כי כי בריטניה תצטרך למצוא דרך להשתלב בכל זאת בתהליכים המתרחשים כעת באירופה, אחרת תתקשה להמשיך לבצע את מדיניות הצנע החריפה שמנהיגה כעת ממשלתה החדשה. בברכה, רונן

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר
מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.
הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.
מיליארדים על השולחן
הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.
במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.
- אינטל עלולה לאבד את היתרון היחיד שלה; זה יכול להיות מסוכן
- טראמפ מטיל מכסים נוספים על הודו - סה"כ 50% על היבוא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.