השפן של רמי שביט והמשביר לצרכן
בשבועות האחרונים חבטו השווקים באיגרות החוב של חברת המשביר לצרכן ללא רחם. אגרת החוב של החברה מסדרה ב', סדרת חוב מרכזית אשר היקפה הכספי מסתכם בכ-100 מליון שקל ע.נ צנחה בחדות. מחיר איגרת החוב צנח מרמה של כ-80 אגורות בתאריך ה-8/11/2011, לרמה של 50 אגורות בפתיחת המסחר ב-1/12/2011, לפני שתיקנו מעט כלפי מעלה. מדובר על אותה אגרת חוב אשר המשקיעים שילמו עבורה כ-100 אגורות בהנפקה בחודש ינואר השנה. כלומר תוך פחות משנה נחתכה אגרת החוב של החברה בלא פחות מ-50%.
השוק אמר בשפתו שלו, כי הוא אינו מאמין בכושר ההחזר של החברה, ותשואות אגרות החוב גירדו את רמת 30% או בהגה שוק הונית, נתנו לה את התגית של "אג"ח זבל". ניתן לתלות חלק מירידות השערים באגרות החוב באווירה השלילית בשוק אגרות החוב הקונצרניות בכלל ובאווירה השלילית כנגד חברות ממונפות בפרט. אולם ברור כי ליבת ירידת מחיר אגרות החוב של המשביר נובעת מאמון נמוך של הפעילים בשוק במודל העסקי של החברה.
בתאריך ה-30/11/2011, היום האחרון לתקופת הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי, "בזמן הפציעות" שאחרי תום המסחר בבורסת תל אביב, פרסמה המשביר לצרכן את דו"חותיה הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2011. בדרך כלל, כאשר חברות מפרסמות דו"חות כספיים בתזמון שכזה, נהוג להניח כי מדובר בדו"חות כספיים רעים שהנהלת החברה חפצה להצניע. אולם הפעם תמונת המצב אשר השתקפה מן הדו"חות הייתה שונה בתכלית.
חברת המשביר לצרכן השכילה ברבעון השלישי של השנה, רבעון של מחאה חברתית אשר גבה מחיר כבד מרשתות קמעונאיות אחרות, להציג רווחיות תפעולית בארבעה מתוך חמישה מגזרים עסקיים ולצמצם הפסדים במגזר העסקי החמישי אשר הינו מגזר התעופה. זאת על אף העובדה כי חודש החגים התפצל השנה בין הרבעון השלישי והרבעון הרביעי של השנה.
הצמיחה בהכנסות והשיפור ברווחיות התפעולית בחברות ניו-פארם, אופיס דיפו וסיבוס מעודדת, ואילו פעילות בתי הכולבו הינה החוליה היציבה בקבוצה מזה תקופה. ביקורת רבות, וחלקן צודקות, שמע וקרא מר רמי שביט - הרוח החיה מאחורי המשביר לצרכן אודות קדחת המיזמים והעסקאות אשר ביצע ויש בכוונתו לבצע, אולם הפעם מגיע לו לשם שינוי מעט מילים טובות ומנת אשראי נוספת לפני שחורצים את דינו.
אמנם הרווחיות של הפעילויות העסקיות בקבוצה אינה מספקת ובחלקה שבירה, אולם אם אכן מדובר במגמה חיובית בעסקים, אשר החלה ברבעון הנוכחי, יוכל רמי שביט להשיב את אמון השווקים וללעוג לכל אלה שכבר מיהרו להספיד אותו. הדרך לרווחיות פרמננטית משמעותית במשביר לצרכן עדיין ארוכה. זאת על רקע אתגרים עסקיים והאטה כלכלית מתקרבת. אבל אין ספק כי לפחות על בסיס התוצאות ברבעון השלישי של השנה יש למשקיעים באגרות החוב של המשביר לצרכן מקום גדול יותר לאופטימיות.
אנו סבורים כי טוב יעשה רמי שביט אם יחתור לאיתור שותף עסקי שישקיע בהון מניות החברה ויחזק את מבנה ההון של החברה. בדרך זו תאלץ אומנם קבוצת שביט להיפרד מחלק לא מבוטל ממניות הבייבי האהוב שלה. אך תזכה לתנופה מחודשת בשוק ההון אשר תבוא לידי ביטוי בעלייה מהותי במחיר החוב, ותאפשר לחברה להתמודד עם שלל היוזמות העסקיות אותן היא מקדמת.
- 4.רוני 08/12/2011 12:21הגב לתגובה זוזה בחור בשם אורן, בכיר באחת החברות בקבוצה...
- 3.תוהה 08/12/2011 10:39הגב לתגובה זוכותה יקר, למיטב ידיעתי אייס דיפו אינה משתייכת לקבוצת החברות של רמי שביט, אלא לגאון סחר. אגב, סרט עצוב בפני עצמו. אנא ממך תקן את הדרוש תיקון והקפד להבא.
- אופיס דיפו (ל"ת)המדייק 08/12/2011 22:54הגב לתגובה זו
- 2.משקיע במשביר 08/12/2011 10:19הגב לתגובה זואבל זה לא אומר שאני מוכר בלופים. יורשה לי לכתוב שאני מסכים איתו. המשביר הוא הוולמארט או הטארגט של ישראל, ובמשברים כלכליים הרשתות האלה פורחות, בדיוק כמו רמי לוי. ולא לשכוח את חנות הדגל בכיכר ציון בירושלים. אני רכשתי מניות ואגח של המשביר במחירים נמוכים עד מגוחכים, ולדעתי כבר ברבעון ארבע אני אראה רווחים משמעותיים.
- אני באותו מצב. מקווה שאני לא עושה שטויות :-) (ל"ת)אלון 08/12/2011 13:01הגב לתגובה זו
- 1.מדבר מפוזיציה 08/12/2011 09:20הגב לתגובה זוכמה כספי פנסיה השחלת שם
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
