שר התקשורת מנסה להרגיע: "לדעתי - חוק לשון הרע לא יעבור בצורתו הנוכחית"
כך אמר מוקדם יותר היום שר התקשורת משה כחלון בכנס העיתונות באילת, בפאנל בנושא הרדיו האזורי בישראל, בו לקחו חלק דני נישליס מנכ"ל רדיו תל אביב, אהרון אורגן מבעלי רדיו אמצע הדרך, יוסי אליטוב מהרשות השניה, סוהיל כראם מנכ"ל רדיו א-שמס, בהנחיית חיים הכט
שר התקשורת משה כחלון, התייחס היום (יום ג') לתיקון לחוק לשון הרע, במסגרתו יוכל אדם לתבוע עיתונאי וגוף תקשורת ב-300 אלף שקלים בלי הוכחת נזק, מול המצב הנוכחי בו הסכום עומד על 50 אלף שקלים.
לדבריו, "אתם העיתונאים לא סופרים אותנו וטוב שכך, אתם לא נמצאים במצב של חולשה וזה שאתם מעמידים את עצמכם במקום הזה רק מרע את מצבכם. יש מתחים בין השלטון לתקשורת, דנים בהם ואפילו פותרים אותם. עוד לא ראיתי חוק או סוגיה שפגעו בחופש הביטוי במדינת ישראל".
השר כחלון שאל: "אשמח לשמוע מכם איפה נפגע חופש הביטוי? תנו לי דוגמא אחת. ב'חינוכית' עדיין לא קורה כלום, בחוק לשון הרע כלום, מתקיים דיון ציבורי וזה טוב ובריא. דיבורים יש מכל קצוות הקשת. אתם עושים קציצות מראש הממשלה וטוב שכך, ואף אחד לא מונע את זה מכם. תנו לוויכוח הציבורי להתקיים. בשביל זה יש ממשלה והיא תדע לבלום את מה שצריך לבלום. אנחנו בממשלה זקוקים להגנה מפניכם ולא להיפך. אני מאמין שבסופו של דבר החקיקה בנוגע ללשון הרע תגיע לאמצע, למצב בו כולם יהיו מרוצים. החוק לא יעבור כמו שהוא".
מנכ"ל רדיו 90FM אמצע הדרך, אהרון אורגד, הגיב: "התקשורת משדרת פאניקה ובהלה. העם לא איתנו כי התקשורת לא השכילה להסביר שאנחנו בעצם מבקרים את המשטר. אני עומד בראש תחנה שמפעילה 7 כתבים שהם נשכנים וגורמים להרבה כאבי ראש. אנחנו בהנהלה מגבים אותם ולעולם לא שילמתי שקל בגלל לשון הרע. צריך לדבר אמת וכך אף אחד לא ייפגע".
חיים הכט, בכובעו כמנכ"ל רדיו קול רגע, התייחס לתיקון לחוק לשון הרע: "ישנם לא מעט מקרים בהם כדי להתגונן, אנחנו צריכים לשלם עשרות אלפי שקלים. ישנם הרבה פרקליטים משועממים שמחפשים לעוט על כל הזדמנות כזאת. אנחנו מבזבזים 400 אלף שקל בשנה על עורכי דין. אתם לא מבינים מה יקרה כאן, כי הפרס הכספי ייתן תמריץ להתנפל עלינו".
הכט ביקר את הרשות השנייה: "אתם מזמן הפסקתם להיות רגולטורים, הפקרתם את הרגולציה לפקידי האוצר. יש מקומות שזועקים לרגולציה. הרגולציה עוסקת בזוטות במקום בדברים האמיתיים".
המשתתפים התייחסו גם למצב הכלכלי בשוק התקשורת. אורגד: "הטאלנט הכי חזק שלי לא מרוויח 30% ממה שטאלנט של ערוץ 10 מרוויח ופושט רגל". נישליס: "כשהחלו הכתבות על פיטורים, אספתי את כל העובדים ואמרתי להם שאיש לא יפוטר בגלל המצב הכלכלי. תבואו לעבודה עם חיוך ורגועים. נתתי להם תחושה של בית והרגשה טובה שגם על התקופה הזו נתגבר. אני מניח שנצמצם מעט משדרי חוץ ופרויקטים מיוחדים".
נישליס הוסיף: "ב-3 הימים האחרונים כולם מדברים על התמוטטות כולל כולם. אף אחד לא אמר כאן במהלך 3 ימי הכנס שגוף התקשורת היחידי במדינה שהוא יציב, איתן וחזק גם כלכלית וגם פיזית הוא הרדיו האזורי. אנחנו מצליחים כי אין לנו טייקונים, כי אנחנו הטייקונים. 15 שנה אנחנו במקצוע בגלל אהבתנו למקצוע ואנחנו גוף מדויק, ללא איומים, ללא פחדים. אנחנו מתפרנסים בצורה טובה. יש כאן תעשיה פורחת ומצליחה ואני לא מרגיש שום איום ופחד. כל אלה שבוכים היום ומוציאים מיליונים על הפקות ריאליטי הזויות בוכים על מר גורלם. אנחנו למדנו להסתדר, חיים בצניעות ולכן אנחנו לא נופלים".
- 1.על הכנס השתלטו אנשי השמאל לגמרי.עצוב וחבל. (ל"ת)הכנס הדפוק ביותר מאז 07/12/2011 10:36הגב לתגובה זו

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה
ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה
רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון
זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.
במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של
67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות
של הפעילות.
על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול
של הנפקה.
האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?
"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי.
- הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".
מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?
"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".
מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?

עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד
התקנות החדשות מבטלות דרישות טכניות שהותאמו לאוטובוסים, ומאפשרות לרשויות המקומיות להפעיל הסעות מותאמות וגמישות יותר במיוחד במסלולים קטנים ומרוחקים של תלמידי החינוך המיוחד
תקנות תעבורה חדשות שחתמה עליהן שרת התחבורה, מירי רגב, יאפשרו לראשונה שימוש במוניות רגילות להסעת תלמידים, בפרט תלמידים עם צרכים מיוחדים. התקנות צפויות להיכנס לתוקף כבר בימים הקרובים, אחרי עבודת מטה שנערכה במשרד התחבורה בשיתוף משרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים.
מאות רשויות מקומיות ברחבי הארץ מפעילות מדי יום מערך הסעות מורכב עבור תלמידי החינוך המיוחד. לא מדובר באוטובוסים עמוסים, אלא לרוב במסלולים נקודתיים עם שניים או שלושה תלמידים בלבד לפעמים מיישובים שונים, לפעמים בנסיעה ארוכה, לעיתים תוך צורך בהתאמות מיוחדות. במציאות הזו, מונית רגילה היא פתרון הגיוני וזמין, אלא שעד כה חלו עליה כללים שהיו מותאמים בכלל עבור כלי רכב גדולים כמו אוטובוסים או מיניבוסים.
כך למשל, התקנות דרשו התקנת פנסי איתות מיוחדים מאחור, או הורדת תלמידים אך ורק מצד ימין כללים שקשה או בלתי אפשרי ליישם במונית סטנדרטית. בפועל, נהג המונית יושב קרוב לתלמידים, יכול להשגיח עליהם מקרוב, ולעיתים אפילו עוזר באופן אישי. לכן, ההיגיון שהנחה את משרד התחבורה היה לעדכן את ההגדרה בחוק של "הסעת תלמידים" כך שלא תחול על מוניות רגילות, ובכך לאפשר גמישות תפעולית לצד שמירה על בטיחות.
שרת התחבורה רגב מסבירה: "עם כניסתי לתפקיד הנחיתי את אנשי משרדי לבחון את מערך תקנות התעבורה, ובכל מקום שבו ניתן להפחית חסמים בירוקרטיים ותקינה מיותרת, בלי להתפשר על הבטיחות - לפעול לטובת האזרח. בוודאי כאשר מדובר באלה שהכי זקוקים לעזרתנו - תלמידי החינוך המיוחד. מערכת הסעות התלמידים, ושל תלמידי החינוך המיוחד בפרט, היא אתגר יומיומי לרשויות המקומיות ולמשפחות. התקנות החדשות יאפשרו להסיע ילדים גם במוניות רגילות, בצורה שתיתן מענה יעיל, בטוח ונגיש יותר. משרד התחבורה רואה חשיבות עליונה בשוויון ההזדמנויות ובנגישות לכל ילד, בכל מקום״.
- משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד
- ה-BRT יוצא לדרך: יחבר בין ראשל"צ, רמלה ולוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, מתייחס לשינוי: "התקנות החדשות נועדו לתת מענה מותאם למציאות של החינוך המיוחד – להסיע פחות תלמידים, לעיתים למרחקים גדולים, בצורה יעילה ובטוחה. זהו מהלך שיקל על הרשויות, יוזיל עלויות ויביא גמישות שדרושה בשטח."