חנוך דאום: "צריך לסגור את החינוכית - היא פח זבל, משחיתה כספי ציבור"
האם ראש הממשלה מנסה להשתלט על התקשורת הישראלית? בפאנל 'השתלטות עוינת על התקשורת - מציאות או פרנויה' שהתקיים היום במהלך כנס אילת לעיתונות, הודה חנוך דאום מ'ידיעות אחרונות', המקורב לבני משפחת נתניהו, כי "ההתערבות ברשות השידור איננה דבר חדש. ראש הממשלה והקואליציה מייצגים ציבור שמודר מהשיח התקשורתי והם עושים כדי לשנות זאת".
מנכ"ל 'חדשות 2' אבי וייס, נשמע מיואש במקצת: "מצבנו טוב, אבל עוד יהיה רע לתפארת. בגלל שמצבנו שפיר אנחנו עוד עומדים חזקים מול הלחצים. לשכת ראש הממשלה החליטה לעשות סדר ולשים אנשים משלנו בכל עמדה, וזה חמור. הם מתקרבים לליין-אפים של כולנו. זה אנטי דמוקרטי וחייבים לעצור את זה. תמיד יש תחקירים בקנה, אבל ברור שיש לערוץ 10 משהו מבושל והם מפחדים. האם לפרסם את התחקיר שיכריע את עתיד הערוץ לגזר דין מוות?".
ח"כ לשעבר יוסי שריד, שאל סתם תהה לגבי מצבה של התקשורת כיום: "אולי ראש הממשלה כבר לא מטלפן כי אתם כבר מאולפים?". וייס ענה: "אם אתה רואה את המהדורות אתה יודע את התשובה".
דאום תקף את ההתגייסות של התקשורת כלפי צד אחד במפה הפוליטית: "יש תחושה של עדר תקשורתי שרץ יחד בעיוורון. תמך באוסלו, בהתנתקות, העדר שיחרר את גלעד שליט והעדר זועק על תקופה נוראית לתקשורת. רוב הכבשים בעדר לא יודע על מה הם מדברים. העדר לא מייצג את הציבור".
ח"כ רוני בראון תקף את נתניהו: "הוא אמר שלא יהיה מוכן לעמוד שוב מול אותה תקשורת שתקפה אותו בקדנציה הקודמת שלו, והוא עושה מה שיכול לשנות את המצב, אם זה על ידי ספונסרים כגון שלדון ואם זה על ידי מינוי מקורבים. שימו לב שהכתב המדיני הבא של קול ישראל יהיה מקורב לנתניהו. נתניהו לא השלים את המשימה שהציב לעצמו - לעשות קדנציה שנייה עם תקשורת אוהדת יותר".
מנכ"ל אגודת העיתונאים יוסי בר מוחא, הודה כי "התקשורת לא מושלמת", אך לדבריו, "היא עושה את עבודתה נאמנה. שאף אחד לא יטען לבעלות של קבוצה אחת או אחרת על התקשורת. ראש הפירמידה החליט לעשות סדר, לנפות אנשים שלא מוצאים חן בעיניו. כך השליטה תגיע בגדול. יועצי ראש הממשלה מפעילים את קורי העכביש ומטילים מורא. היועצים האלו לא מוכשרים במיוחד, אבל הם קובעים מדיניות שמוכתבת על ידי יועץ של שרה נתניהו".
אבי וייס התייחס לרשות השידור: "אנחנו יודעים מה קורה שם. הם ממוטטים כלכלית, מה עוזר להם התקציב שאושר כשהם תקועים עם הרפורמה שלא יוצאת לדרך? ואף אחד לא זועק".
בשלב זה, אמר דאום "את החינוכית צריך לסגור, היא משחיתה כספי ציבור, היא פח זבל של כסף ציבורי. לא עושים שם כלום חוץ מלהשפריץ חלב על פני מפיקה. בושה שזה קיים. ודאי שצריך לסגור את החינוכית, כמו גם את רשות השידור".
וייס ענה: "אני לא רוצה לחשוב על איזה ערוץ לסגור. היחס בין תקציב לרייטינג בחינוכית גבוה יותר מהיחס ברשות השידור. חנוך, אתה מתנדב לסגור את החינוכית אבל אני לא רוצה לסגור אף ערוץ או עיתון".
חגי סגל מ'מקור ראשון', ענה: "ראש הממשלה נתניהו רוצה לסגור את ערוץ 10 ואת החינוכית, בגלל שהם שמלאנים". שריד הגיב: "הלוואי והתקשורת הייתה שמאלנית, כל החזות הזו אינה אלא תעתוע".
בסקר שנערך לקראת כנס העיתונאים באילת, עלה כי 68% מהנשאלים מסכימים לדחות את תשלום החובות של ערוץ 10 כדי שלא ייסגר. כמו כן, 63% מאמינים שיש קשר בין הניסיון לסגור את ערוץ 10 לבין התחקירים של רביב דרוקר נגד ראש הממשלה נתניהו, 72% חושבים שהתקשורת מוטה שמאלה, ו-22% חושבים שאינה מוטה שמאלה.
שריד אמר על דאום: "הוא בחור חביב ואני מחבב אותו. לו הייתי מוצג על ידי מנחה הפאנל כמקורב לראש הממשלה ואפילו לרעייתו, הייתי תובע אותו על פי החוק החדש כי עיתונאי שהוא מקורב זה דבר והיפוכו. 'הארץ' הוא לא עיתון שנוטה שמאלה לפי הסקר אלא עיתון שמאל. בהקשר הזה אני רוצה לומר בגנות האובייקטיביות ובזכות הבעת העמדה. האובייקטיבית היא מפלטו הראשון של הנוכל ושל החמקן והשתלטן. באילו מדינות יש עיתונות אובייקטיבית? הניו יורק טיימס הוא אובייקטיבי? לעזאזל האובייקטיביות המעושה הזו. אם אני צריך להעדיף כלי תקשורת, אז אעדיף את בעל האג'נדה הגלויה ולא הסמויה. רק אצלנו, מי שלא רוצה להביע עניין מתהדר באובייקטיביות".
ח"כ לשעבר רון נחמן, אמר: "אתם כל הזמן באותה בועה, כאילו אין עולם חוץ מזה. שימו לב לסקרים, יש חוסר אמון של הציבור בתקשורת, בפוליטיקה ועוד. אולי כל אחת מהמערכות צריכות להסתכל פנימה ולשאול אם הן לא טלית שכולה תכלת?".
בועז ביסמוט, עורך החוץ של 'ישראל היום', שחוטף במהלך הכנס לא אחת מהקולגות, אמר: "אנחנו לא צריכים להצטדק ש'ישראל היום' קיים כי אנחנו פונים לעם ולא לברנז'ה. אנחנו נותנים חופש ביטוי לכולם, אנחנו מכבדים אנשים כנים, אנחנו לא צבועים".
- 6.הדובר הליצן של שרה שוב מקשקש (ל"ת)כל כך עלוב 07/12/2011 12:13הגב לתגובה זו
- 5.הערוץ היחיד עם תוכניות מעניינות בערב, ברצף (ל"ת)גלית 07/12/2011 08:58הגב לתגובה זו
- 4.השמאל השתלט על הכנס.עצוב מה שהולך פה. (ל"ת)עתונאי בכנס השמאלני 06/12/2011 23:19הגב לתגובה זו
- 3.אבי 06/12/2011 21:41הגב לתגובה זולמה מצטטים את האיש הזה בכלל, שיעשה הכל כדי שישימו אליו לב.יחשוף את כל מחלותיו רק כדי לזכות בתשומת לב.מעורר קבס
- 2.מי זה לעזאזל חנוך דאום,למה הוא מעניין מישהו? (ל"ת)תמיר 06/12/2011 21:39הגב לתגובה זו
- יוסי 07/12/2011 08:04הגב לתגובה זואם טרחת להיכנס לפה ואפילו להגיב!!
- 1.הפיון של ביבי, פתאט (ל"ת)לולי 06/12/2011 18:51הגב לתגובה זו

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%
המדינה גבתה יותר מסים בהשוואה שנתית בעיקר מחברות וגם הגאות בבורסה תרמה את חלקה כשניכויי המס מניירות ערך זינקו ב-132% שם נרשמה פעילות ערה במיוחד; לעומת זאת, המסים מצריכה ויבוא ירדו בשל עונת החגים ומספר ימי עבודה מצומצם
בספטמבר הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-42.7 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ -4% לעומת ספטמבר אשתקד, כך לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. המספרים האלו מציגים לנו תמונה מעניינת. המדינה גובה יותר מסים, אבל לא בזכות עלייה בצריכה אלא בגלל רווחיות גבוהה של חברות ופעילות ערה בשוק ההון.
המספרים מראים על מגמת התאוששות לעומת השנה שעברה. אחרי תקופה של ירידה בגבייה במהלך 2023, בעיקר בשל השפעות המלחמה, הנתונים מצביעים על שינוי כיוון: מתחילת 2024 ועד סוף ספטמבר 2025 נרשם גידול בקצב השנתי של כ -10% בגביית המסים, לעומת ירידה של 8% בתקופה הקודמת. גם הגבייה של ספטמבר השנה גבוהה ב-1% מהשיא שנרשם אשתקד.
הקופה הציבורית מתמלאת מהר יותר, והמדינה מצליחה לגבות יותר מסים מהמתוכנן. ברבעון השלישי של השנה גבתה רשות המסים 132 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 127.2 מיליארד שקל - פער של כ-4%.
הגוף שצריכים למחוא לו כפיים הוא - רשות המיסים. לאורך תקופת המלחמה כשהגירעון גדל וההוצאות הביטחוניות טיפסו בקצב שלא ראינו שנים, רשות המסים היא הגוף היחיד שהצליח להחזיק את הכלכלה הישראלית מעל המים. וזה לא קרה באמצעות תוכניות סיוע גרנדיוזיות או מהלכים מפוצצים אלא פשוט על ידי גבייה עקבית, חכמה לצד אכיפה הדוקה וניהול כמעט צבאי של כל שקל שנכנס לקופה הציבורית. בשלושת השנים האחרונות גדלה גביית המסים בכ-60 מיליארד שקל, היעד השנתי עודכן ל־496 מיליארד שקל, והתחזית ל-2026 כבר מזנקת ל-530 מיליארד.
- איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה
- עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגבייה הזאת לא נובעת רק ממסים חדשים כמו מס "הרווחים הכלואים" או מהקפאת מדרגות המס, אלא בעיקר מעבודה שיטתית בשטח. מאות מפקחים חדשים, מערכות מידע מתקדמות ופרויקטים כמו “חשבוניות ישראל” הפכו את האכיפה לכלי מדיניות של ממש. אפשר גם להזכיר את נוהל גילוי מרצון והצלבות דיגיטליות בשוק הקריפטו שהצליחו להביא מיליארדים לקופה.