בר-מוחא נגד בכירי רשות השידור: "מדובר במאפיה פוליטית בחסות לשכת רה"מ"
מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל אביב, יוסי בר-מוחא, תקף הערב (יום א') במהלך פאנל ועדת העורכים, את הניסיון לפגוע לכאורה בשידור הציבורי וברשות השידור, וכיוון לבכירי הרשות. "יש כאלה שיש להם מטרה לפגוע בשידור הציבורי", אמר בר-מוחא, "מדובר במאפיה פוליטית בחסות לשכת ראש הממשלה".
רק בשבוע שעבר החליט בג"צ לא לקבל את עתירתה של אגודת העיתונאים התל אביבית, שעתרה נגד מינויו של יוני בן-מנחם למנכ"ל הרשות. האגודה טענה כי בן-מנחם הוא מינוי פוליטי של לשכת נתניהו, ואילו בראש ועדת האיתור עמד אמיר גילת, יו"ר הרשות ובעבר יועצו של נתניהו בעת כהונתו כשר אוצר.
על רקע הטענות להתערבות פוליטית ברשות השידור והטלוויזיה החינוכית, ההתנצלות של 'חדשות 10' בפני שלדון אדלסון, והשינוי בחוק לשון הרע שהתקבל בקריאה ראשונה בכנסת, אמרה נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר, כי "אלו ימים רעים לתקשורת. תקשורת חופשית, בדומה לשופטים בלתי תלויים, הם מיסודות המשטר הדמוקרטי המהותי. לא יכול להתקיים משטר דמוקרטי בו לא מבקרים את השלטון".
לדברי השופטת בדימוס דורנר, התקשורת תחשוש מביצוע תחקירים: "חוק לשון הרע הוא סימפטום. הוא חוק שעיקרו לא באפשרות להיתבע בבית משפט, אלא בהשפעת הסינון שלו. עיתונות חלשה מבחינה כלכלית, לא תיכנס לתחקירים שמטבע הדברים יכולים לסבול מעובדה אחת או לא נכונות".
מנכ"ל 'חדשות 2', אבי וייס תקף את אנשי נתניהו: "חייבים לעצור את הסחף. בלשכת ראש הממשלה ובשלטון יושבים אנשים שרוצים לעשות סדר בתקשורת, זה להציב בכל עמדה ובכל מוקד כוח 'אנשים משלנו'. זה הדבר המדאיג. המכלול הוא שמישהו רוצה לעשות סדר או לעצור גופים כאלה ואחרים בטוענות שונות".
לדבריו, "ראש הממשלה לא צריך להתעסק וזה לא צריך להתקרב אליו המינוי של מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית, זה הג'וב של ועדת האיתור. אני משוכנע שראש הממשלה לא התעסק 3 דקות מי יהיה מנכ"לית הביטוח הלאומי, וזה קצת יותר חשוב וקריטי מאשר החינוכית. שימו לב מה קורה בראשות השידור, בחינוכית. בזה צריך להתמקד. אני חושב שבהמון דברים אנחנו לא בסדר וכולנו חולים בהמון סוגיות, אבל זו כרגע הסוגיה הבוערת".
מנכ"ל ערוץ 10, יוסי ורשבסקי, תלה את הבעיות של ערוצו בסוגיית החובות: "הסיפור הוא אי פריסת החובות של ערוץ 10, זה לא בגלל שאנחנו שמאלנים או ימניים, זה כי דרכנו לאנשים על יבלות. אנחנו דורכים על היבלות ודורכים קשה. אף פעם הממשלות לא אהבו את התקשורת. הפעם הם לוקים בגרגרנות".
העורך הראשי של 'גלובס', חגי גולן, אמר כי "הדבר הכי גדול שקרה פה בשנה האחרונה היא המחאה החברתית, אבל מי שהכי נפגע ממנה היא התקשורת בגלל שוק הפרסום. חברות הצריכה, הבנקים הפסיקו לפרסם. התוצאה מאד קשה כי כלי התקשורת, גופים שעד לפני כמה חודשים היו מאד חזקים, נפגעו - הנה 'קשת' החזקה שנפגעה מאד".
איימו במיליונים, "החלטתי להתנצל"
אגב, מנכ"ל ערוץ 10 התייחס גם לסוגיית ההתנצלות בפני הבעלים של 'ישראל היום' שלדון אדלסון, שהובילה בסופו של דבר להתפטרותם של מנכ"ל 'חדשות 10' ראודור בנזימן ועורכת מהדורת 'שישי' רותי יובל, ולעזיבתו של מגיש 'שישי' גיא זוהר את התכנית.
ורשבסקי אמר כי "קיבלנו איום בתביעה בארה"ב, וזה היה אמור להגיע למיליוני דולרים. אז החלטתי להתנצל". לדבריו, "אם הערוץ היה עומד על הרגליים, לא היינו מתנצלים".
דברים אלו העלו תמיהה בקרב גורמים בשוק התקשורת, שאמרו כי "אם התחקיר נכון, אז הוא נכון ולא מתנצלים. זה מעורר שאלה לגבי הסיבה להתנצלות".
רשות השידור על דברי בר-מוחא: "דברי בלע"
מרשות השידור נמסר: "דברי הבלע שנשמעו באירוע הפתיחה רק מוכיחים כי לא היה מקום להשתתפותם של יו"ר הרשות, המנכ"ל וחברי ההנהלה. עילותה של אגודת העיתונאים כפי שבאה לידי ביטוי בחודשים האחרונים נגד רשות השידור ומנהליה,לא הותירו לנו ברירה, בעצה אחת מנכ"ל רשות השידור, יוני בן-מנחם, ויו"ר רשות השידור , ד"ר אמיר גילת החליטו להדיר השנה את רגליהם מהכנס. אגב, אותה אגודת העיתונאים עתרה לבג"צ נגד מינויו של בן-מנחם והעתירה נדחתה פה אחד".
- 5.פרימיטבי. (ל"ת)בושה 06/12/2011 23:09הגב לתגובה זו
- 4.חיליק 05/12/2011 10:02הגב לתגובה זוכל העתירות של האגודה נדחו, הגיע הזמן לחזק את רשות השידור ולא לפגוע בה.
- 3.אברי 04/12/2011 23:31הגב לתגובה זואתם מכירים מדינה אחת בעולם? אחת? שהעיתונאים שם היו מאפשרים לאדם כמו בר מוחא להיות נציגם? לא קונגו! לא בראזוויל!! לא הנכשלת שבמדינות. האיש חסר סטייל לחלוטין. ממש בדיחה! לא להאמין שאדם כזה מדבר בשם עיתונאים ומייצג אותם. עיתונאים אקדמאים שאותם מייצג נו מי? נחשו בעצמכם! בושה!
- 2.רק לפני שנה הוא ליקק בתחת לאמיר גילת (ל"ת)דלית 04/12/2011 22:05הגב לתגובה זו
- 1.סוף סוף 04/12/2011 21:36הגב לתגובה זובעל הבית!
- ג'ורג' יצחקי 04/12/2011 23:18הגב לתגובה זוכשבתקשורת שלט השמאל , זה היה נכון והגון ודמוקרטי , אך כעת כשמנסים להביא מעט איזון למערכת , מיד קופצים כל אותם שאיתרגו את שרון , אלו שלא סיפרו את האמת על הסכמי אוסלו הארורים , ומנסים לספר לנו שזה סוף הדמוקרטיה . זה לא הסוף זו התחלת הפריחה שלה

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה
ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה
רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון
זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.
במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של
67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות
של הפעילות.
על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול
של הנפקה.
האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?
"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי.
- הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".
מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?
"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".
מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?

עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד
התקנות החדשות מבטלות דרישות טכניות שהותאמו לאוטובוסים, ומאפשרות לרשויות המקומיות להפעיל הסעות מותאמות וגמישות יותר במיוחד במסלולים קטנים ומרוחקים של תלמידי החינוך המיוחד
תקנות תעבורה חדשות שחתמה עליהן שרת התחבורה, מירי רגב, יאפשרו לראשונה שימוש במוניות רגילות להסעת תלמידים, בפרט תלמידים עם צרכים מיוחדים. התקנות צפויות להיכנס לתוקף כבר בימים הקרובים, אחרי עבודת מטה שנערכה במשרד התחבורה בשיתוף משרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים.
מאות רשויות מקומיות ברחבי הארץ מפעילות מדי יום מערך הסעות מורכב עבור תלמידי החינוך המיוחד. לא מדובר באוטובוסים עמוסים, אלא לרוב במסלולים נקודתיים עם שניים או שלושה תלמידים בלבד לפעמים מיישובים שונים, לפעמים בנסיעה ארוכה, לעיתים תוך צורך בהתאמות מיוחדות. במציאות הזו, מונית רגילה היא פתרון הגיוני וזמין, אלא שעד כה חלו עליה כללים שהיו מותאמים בכלל עבור כלי רכב גדולים כמו אוטובוסים או מיניבוסים.
כך למשל, התקנות דרשו התקנת פנסי איתות מיוחדים מאחור, או הורדת תלמידים אך ורק מצד ימין כללים שקשה או בלתי אפשרי ליישם במונית סטנדרטית. בפועל, נהג המונית יושב קרוב לתלמידים, יכול להשגיח עליהם מקרוב, ולעיתים אפילו עוזר באופן אישי. לכן, ההיגיון שהנחה את משרד התחבורה היה לעדכן את ההגדרה בחוק של "הסעת תלמידים" כך שלא תחול על מוניות רגילות, ובכך לאפשר גמישות תפעולית לצד שמירה על בטיחות.
שרת התחבורה רגב מסבירה: "עם כניסתי לתפקיד הנחיתי את אנשי משרדי לבחון את מערך תקנות התעבורה, ובכל מקום שבו ניתן להפחית חסמים בירוקרטיים ותקינה מיותרת, בלי להתפשר על הבטיחות - לפעול לטובת האזרח. בוודאי כאשר מדובר באלה שהכי זקוקים לעזרתנו - תלמידי החינוך המיוחד. מערכת הסעות התלמידים, ושל תלמידי החינוך המיוחד בפרט, היא אתגר יומיומי לרשויות המקומיות ולמשפחות. התקנות החדשות יאפשרו להסיע ילדים גם במוניות רגילות, בצורה שתיתן מענה יעיל, בטוח ונגיש יותר. משרד התחבורה רואה חשיבות עליונה בשוויון ההזדמנויות ובנגישות לכל ילד, בכל מקום״.
- משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד
- ה-BRT יוצא לדרך: יחבר בין ראשל"צ, רמלה ולוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, מתייחס לשינוי: "התקנות החדשות נועדו לתת מענה מותאם למציאות של החינוך המיוחד – להסיע פחות תלמידים, לעיתים למרחקים גדולים, בצורה יעילה ובטוחה. זהו מהלך שיקל על הרשויות, יוזיל עלויות ויביא גמישות שדרושה בשטח."