דוברו לשעבר של נתניהו: "משתדל לא לשקר, הרבה פעמים לא יודע את האמת"

כך אמר גידי שמרלינג בכנס אילת. בכירה ב'חדשות 10' הכחישה נתק עם לשכת נתניהו, אבל הודתה כי "הם לא יביאו את הסיפור הבא לדרוקר"

יחסי רביב דרוקר ולשכת ראש הממשלה, עלו גם בפאנל שנערך בשעה זו (יום א') בכנס אילת לעיתונות. בפאנל 'יחסים במבחן, דובר-כתב', אמרה סמנכ"ל התוכן של 'חדשות 10', עדי גרטי, כי "אני מאמינה שאת הסיפור הבא שייצא ממשרד ראש הממשלה, לא ייתנו לדרוקר", אולם למרות זאת, הכחישה כי אין יחסי עבודה בין חברת החדשות של ערוץ 10 לבין משרד ראש הממשלה: "אנחנו לא מקבלים את היחס הכי חם תמיד, אבל אין נתק".

כזכור, לאחרונה פורסם כי אנשיו של נתניהו העבירו מסר לבכירי 'חדשות 10', כי אם דרוקר, הנחשב ל"סדין אדום בלשכת ראש הממשה", יפוטר מחברת החדשות, לשכת נתניהו תפעל לטובת ערוץ 10 במצוקה אליו הוא נקלע בשל חובותיו. בלשכת נתניהו אגב הכחישו את הפרסום.

במהלך הפאנל, אמר גידי שמרלינג, עד לפני חודשים אחדים ראש מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה וכיום דובר עיריית תל אביב, כי "דוברים משתדלים שלא לשקר, זו נקודה מאד בעייתית. אתה משתדל לא לתת הכחשה אם יש משהו, אבל הרבה פעמים אתה כדובר, לא יודע את האמת. אתה לא יודע כל מה שקורה שם, ואם שואלים אותך שאלה והבוס שלך עונה שהתשובה שלילית, אז אתה לא לוקח את הבוס שלך למכונת האמת".

שמרלינג אמר עוד כי "אין ספק שלרייטינג יש אפקט מאד משמעותי, וראש הממשלה רוצה לפנות לכמה שיותר אנשים", כשענה לשאלה האם נתניהו מעדיף גוף רייטינגי. בנוסף, הפריד שמרלינג בין הביקורת התקשורת למערכת היחסים של הלשכה והדובר עם הכתב: "גם במקרים של כתבים הכי לעומתיים של ראש הממשלה, רביב דרוקר ובן כספית, לא הגעתי למצב שזה עובר לפסים האישיים. לפעמים זה גולש ממערכת מקצועית למערכת אישית. בסך הכל אתה מייצג גוף מסוים, והוא גוף אחר, ולפעמים יש ניגוד אינטרסים".

דובר הכנסת, יותם יקיר, אמר כי "המושב הקודם של הכנסת יצר 70 חוקים חדשים, התקשורת הבליטה שניים". לדבריו, "התפקיד שלי הוא לנסות לקחת את אותם 70 חוקים ולנסות ולהביא אותם בצורה מעניינת".

בשלב זה גלש ויכוח בין יקיר לכתב הכנסת של 'חדשות 2', עמית סגל. יקיר אמר: "אני מאד לא אוהב את הבלעדיות. בשנותיי כדובר, בכל פעם שניסיתי לעשות עם עיתונאי על בלעדיות, יצאתי מאוכזב. קיבלתי אייטם אחד שהלך לכיוון אחר ממה שרציתי. לא אהבתי". על כך השיב סגל: "עם כזה דובר אין לי מה לעבוד. אם אני בכל מקרה יודע שהוא מעביר את ההודעה לכולם, אז אין לי מערכת יחסים של תן וקח עמו".

גרטי התייחסה לסוגיית התן וקח: "לעתים נדירות וזה קורה, שיש גוף שעבד איתנו לא בהוגנות. יש מקרים אבל הם בודדים. אני לא נוהגת להתקשר ולאיים ולצעוק. בתור עורכת לשעבר של 'המקור', אני יכולה לקבוע עם מי אני לא עובדת. הרי בסופו של דבר, מידע לא מקבלים רק מדוברים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איך יודעים מתי הוא משקר?הוא פותח את הפה (ל"ת)
    פינוקיו 05/12/2011 13:32
    הגב לתגובה זו
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה

ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה

מנדי הניג |

רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.

במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של 67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות של הפעילות.

על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול של הנפקה.


האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?

"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי. 

חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".

מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?

"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".

מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?

מונית
צילום: ביזפורטל

עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד

התקנות החדשות מבטלות דרישות טכניות שהותאמו לאוטובוסים, ומאפשרות לרשויות המקומיות להפעיל הסעות מותאמות וגמישות יותר במיוחד במסלולים קטנים ומרוחקים של תלמידי החינוך המיוחד

מנדי הניג |

תקנות תעבורה חדשות שחתמה עליהן שרת התחבורה, מירי רגב, יאפשרו לראשונה שימוש במוניות רגילות להסעת תלמידים, בפרט תלמידים עם צרכים מיוחדים. התקנות צפויות להיכנס לתוקף כבר בימים הקרובים, אחרי עבודת מטה שנערכה במשרד התחבורה בשיתוף משרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים.

מאות רשויות מקומיות ברחבי הארץ מפעילות מדי יום מערך הסעות מורכב עבור תלמידי החינוך המיוחד. לא מדובר באוטובוסים עמוסים, אלא לרוב במסלולים נקודתיים עם שניים או שלושה תלמידים בלבד לפעמים מיישובים שונים, לפעמים בנסיעה ארוכה, לעיתים תוך צורך בהתאמות מיוחדות. במציאות הזו, מונית רגילה היא פתרון הגיוני וזמין, אלא שעד כה חלו עליה כללים שהיו מותאמים בכלל עבור כלי רכב גדולים כמו אוטובוסים או מיניבוסים.

כך למשל, התקנות דרשו התקנת פנסי איתות מיוחדים מאחור, או הורדת תלמידים אך ורק מצד ימין כללים שקשה או בלתי אפשרי ליישם במונית סטנדרטית. בפועל, נהג המונית יושב קרוב לתלמידים, יכול להשגיח עליהם מקרוב, ולעיתים אפילו עוזר באופן אישי. לכן, ההיגיון שהנחה את משרד התחבורה היה לעדכן את ההגדרה בחוק של "הסעת תלמידים" כך שלא תחול על מוניות רגילות, ובכך לאפשר גמישות תפעולית לצד שמירה על בטיחות.

שרת התחבורה רגב מסבירה: "עם כניסתי לתפקיד הנחיתי את אנשי משרדי לבחון את מערך תקנות התעבורה, ובכל מקום שבו ניתן להפחית חסמים בירוקרטיים ותקינה מיותרת, בלי להתפשר על הבטיחות - לפעול לטובת האזרח. בוודאי כאשר מדובר באלה שהכי זקוקים לעזרתנו - תלמידי החינוך המיוחד. מערכת הסעות התלמידים, ושל תלמידי החינוך המיוחד בפרט, היא אתגר יומיומי לרשויות המקומיות ולמשפחות. התקנות החדשות יאפשרו להסיע ילדים גם במוניות רגילות, בצורה שתיתן מענה יעיל, בטוח ונגיש יותר. משרד התחבורה רואה חשיבות עליונה בשוויון ההזדמנויות ובנגישות לכל ילד, בכל מקום״.

גם מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, מתייחס לשינוי: "התקנות החדשות נועדו לתת מענה מותאם למציאות של החינוך המיוחד – להסיע פחות תלמידים, לעיתים למרחקים גדולים, בצורה יעילה ובטוחה. זהו מהלך שיקל על הרשויות, יוזיל עלויות ויביא גמישות שדרושה בשטח."