אג"ח בתשואה של 89% - יש 2 אפשרויות מבחינת המחזיקים

קובי שגב, מנכ"ל יובנק קרנות נאמנות, מתייחס למצבה הנוכחית של רשמת הקמעונאות "אייס דיפו" ושאר החברות בקבוצה
קובי שגב | (9)

אגרות החוב של אייס דיפו קמעונאית "עשה זאת בעצמך" הלכו וירדו לרמות שפל חדשות עם כל ידיעה שלילית על החברה בעיתונות הכלכלית. שורת הרווח הנקי של החברה השתנתה להפסד שהלך וגדל עם הרבעונים. אם נצלול אל תוך הדו"חות הכספיים ודיווחי ההנהלה, נוכל להבין קצת יותר טוב מה עשוי להיות גורלה של החברה וגורלם של בעלי האג"ח.

אייס דיפו מחזיקה את רשת אייס (ACE), רשת אוטו דיפו ושולטת יחד עם הום סנטר (מקבוצת פישמן) בשוק הידוע בכינוי DIY (עשה זאת בעצמך) . שילוב השתיים דחק רגליהן של ה"טמבוריות" השכונתיות הקטנות החוצה, וכעת הן משמשות כברירת מחדל לכל מאבזרי הבתים בישראל.

מבחינה מיתוגית, אין בידול משמעותי בין הרשתות, אין אף צרכן עם סניף אייס ליד הבית שיעדיף לנהוג חצי שעה בשביל להגיע לסניף של הום-סנטר. מצב של סטטוס קוו מסוג זה משאיר כל אחת מהרשתות עם הסניפים הקיימים שלה וקהל הלקוחות המקומי שלה.

רשת אוטו דיפו החלה את חייה כהבטחה גדולה כשהציעה פתרונות שלא קיימים בשוק, מוסך שפתוח עד 10 בלילה / שבת / מוצ"ש? מוסכניקים שכירים שגובים מחיר הוגן? כל מי שלקח בחייו יום חופש על מנת להכניס את האוטו למוסך ושילם בסופו של יום את כל משכורתו החודשית לשיפוץ לא מתוכנן, יודע על מה אני מדבר. בפועל ההבטחה לא התקיימה וה"ליפטים" של אוטו דיפו נותרו מיותמים. בנוסף, רכשה אייס דיפו גם את "נרות בשינקין" ו"רוזנפלד".

מיום הנפקתה הייתה אייס דיפו חברה בעלת הון עצמי מצומק. כל עוד החברה הרוויחה, לא הייתה שום בעיה. מרגע שהחלו להירשם הפסדים עברה החברה לגרעון בהון העצמי ולקשיים במימון השוטף. אם בוחנים לעומק את מצב החברה, ניתן לראות כי שורת המכירות והרווחיות הגולמית לא מראה שום בעיה. אמנם החברה לא צומחת, אך היא מצליחה לשמור על שיעורי רווחיות גולמית יפים (כ-40%), וברבעון השני אף הציגה 42.5%. במלל המצורף ציינה כי חל שיפור בתנאי הסחר של החברה.

למרות שהרבעון השלישי היה חלש יותר בשל המחאה החברתית (בדומה לשאר הקמעונאיות), בסיכומה של תקופה המכירות והרווחיות הגולמית תקינים.

כעת, אנו מגיעים לבעיה העיקרית של החברה - תפעול. סדרה ארוכה של מנהלים באו והלכו בשנים האחרונות, אף אחד מהם לא השאיר חותם. כולם לקחו פיצויים וסכומים נכבדים עבור החודשים הספורים ששימשו כמנכ"לים, מה שמהווה רק חלק מהבעיה. סעיף מכירה ושיווק בדו"ח רווח והפסד הולך וגדל, ומגלה שעלויות תפעול הסניפים והפרסום שהיוו 75% מהרווח הגולמי בעבר מתקרב בצעדי ענק לכיוון 100%. משמע, כל הרווח הגולמי מהמוצרים נעלם בתפעול הסניף. 20 מיל' ש' פירסום בשנה לא תורם להגדלת המכירות.

באותו הקשר, הרהור קטן - מה קורה אם אייס מפסיקים לפרסם כלל? האם כולם עוברים לקנות בהום סנטר? לפי דעתי, לא רק שזה לא יקרה, גם הום סנטר תפסיק לפרסם. אם נסכם את הבעיה העיקרית של החברה במילה אחת - גודל. החברה יכולה להצטמצם ולהרוויח או להשקיע מסיבית ולצמוח, בגודל הנוכחי זה פשוט לא זה.

בשורה התחתונה, עד כה שולמו החזרי האג"ח כסדרם. ב-30/11, מספר שעות לפני פרסום הדו"חות הכספיים, הגיעו קבוצת גאון אחזקות, בעלי השליטה באייס והאחראים הבלעדיים למינויים הכושלים שנעשו בחברה, לסיכום עם הבנקים ומרווח נשימה של שנה נוספת לפחות. בעלי השליטה יעבירו עוד 20 מיל' ש' לאייס. להערכתנו זה לא מספיק. 20 מיל' ש' ישאירו את אייס באותו הגודל.

מבחינת בעלי האג"ח הסיפור די פשוט, הסדר חוב לא יהיה באייס. אפשרות אחת היא שגאון תהפוך להיות "שוגר דדי" של אייס, ישנן עוד חברות שפועלות בצורה זו, לדוגמא רוזבאד שבשליטת דודי ויסמן או EGRE שבשליטת שאול אלוביץ'. לשתי האחרונות יש דבר משותף, הן מצטיינות והוא להפסיד כסף בעקביות ולאורך זמן, שני בעלי השליטה תומכים בצורה שוטפת, מעבירים כספים לחברה על מנת שבעלי האג"ח יקבלו קרן וריבית ללא עיכובים מיותרים. אין למחזיקי האג"ח של אייס שום בעיה עם הזרמה קבועה של מיליוני שקלים מגאון לאייס. סדרת האג"ח קטנה יחסית ולא מהווה משקולת על בעלי השליטה.

האפשרות השנייה במידה ובעלי האג"ח לא יקבלו החזרי קרן וריבית במועדם, היא הוצאת בעלי המניות אל מחוץ לחברה. כשבעלי האג"ח ישתלטו על החברה הם יבצעו צמצומים של סניפים מפסידים, גם אם מחזור המכירות ירד ב-20%-25% ל-600 מיל' ש'. שיעורי רווחיות תפעולית של 3.3% יביאו לרווח תפעולי של כ-20 מיל' ש' ולתג מחיר של 100 מיל' ש' על הפעילות של אייס וחברות הבנות האחרות. סדרת האג"ח של החברה בהיקף של כ-71 מיל' ע.נ. בשווי של כ-35 מיל' ש', מכירת הפעילות תחזיר למשקיעים חלק ניכר מסדרת האג"ח.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אכן עלית על תופעה " בועת הפירסום" (ל"ת)
    בועה שכולם מסתירים 04/12/2011 19:10
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    קשה הבנה עובד אייס 04/12/2011 18:01
    הגב לתגובה זו
    ההרגשה של העובדים מעיקה וחוסר מורל ניכר אפילו על פניו של המנהל כאילו...הכל לא ברור שקט לפני הסערה שאיזו בשורת איוב חלילה תגיע עצוב!!!
  • 7.
    מדוע לשלם רבית במקום לרכוש את האג" ח? (ל"ת)
    cleareye 04/12/2011 17:51
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    החובות? הספקים? מה עם מאות עובדים??? (ל"ת)
    מאור 04/12/2011 17:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גלילאו 04/12/2011 16:50
    הגב לתגובה זו
    כנראה נגררת כגון מיתון אבטלה הורדת אשראי וכו....לא יהיה מנוס מפשיטת רגל של אייס אלה עם נס חנוכה ??? לצערי הרב עוד חברות גדולות צפויות לקשיים דומים אייס התחילה להדרדר במדרון כבר מזמן מסיבות ניהול ותיפעול כושל לא היה מי שיעצור את כדור השלג (עדיין אין) וכאמור עכשיו זה קצת מאוחר אפילו
  • 4.
    קובי ומה עם החוב לבנק ולספקים (ל"ת)
    אמיר 04/12/2011 16:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    r 04/12/2011 15:36
    הגב לתגובה זו
    ינואר 2012, מי מבטיח שהסכום לא ילקח? אם החברה לא תעלה על דרך המלך אולי ימשכו את הכסף אחרי שישלמו משהו לבנקים? כי אם ילקח הסכום מה שישאר לבעלי האג" ח זה חברה עם הון עצמי שלילי ענק, מקסימום ימכרו את השלד הבורסאי בכמה גרושים כשמתוך זה שלל עו" ד ונציגות בתשלום יאכלו חלק נכבד מהכסף. אשמח אם תסביר תשלול אפשרות זו.
  • 2.
    אלון 04/12/2011 14:35
    הגב לתגובה זו
    יש לכם ניחוש אחד, מי מפרסם להם ומי קונה להם את המדיה. אגב יש לכם ניחוש אחד מי הספק המרכזי שלהם.
  • 1.
    הנדימן 04/12/2011 14:25
    הגב לתגובה זו
    הום סנטר וכל מיני מתחרים חדשים מפציצים במודעות הארד סל ואת אייס בקושי רואים. באמת מעניין איך זה ישפיע
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.     

מיכאל קלמן
צילום: מנורה מבטחים

מנורה נגד הרש"פ: תובעת אותה על רבע מיליארד שקל

התביעה הוגשה בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. מנורה טוענת כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, היא "שיפתה ופיצתה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת"

עוזי גרסטמן |

חברת הביטוח מנורה מבטחים הגישה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד הרשות הפלסטינית (הרש"פ), בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. אומדן מנורה לסכום הכולל של הנזקים שנגרמו לה הוא כרבע מיליארד שקל.


על-פי נתוני המשטרה, שפורסמו באחרונה בתקשורת, ב-2024 נגנבו בישראל כ-18 אלף כלי רכב, וב-2023 היקף גניבות כלי הרכב היה כמעט 20 אלף. מלבד הנזק הכלכלי העצום, מסבירה מנורה בכתב התביעה כי תופעת גניבות הרכב בישראל מקרינה באופן ישיר על תחושת הביטחון של הציבור. לדברי החברה, היא גם עשויה להסביר, במידה מסוימת, חלק מהתייקרות פרמיות ביטוחי הרכב בשנים האחרונות.


במסגרת התביעה שהגישה מנורה, טוענת החברה כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, הנתונים לשליטתה ואחריותה הבלעדית הרשות הפלסטינית, "שיפתה ופיצתה מנורה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת".


כמו כן, על פי כתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד ארז בלוך ממשרד ארז בלוך, אל שטחי הרשות הפלסטינית הגיעו אלפי כלי רכב שהיו מבוטחים על-ידי החברה. מתוך אותם כלי רכב, הצליחו חברות האיתור איתוראן ופוינטר לאכן ולהוכיח שכלי רכב רבים מצאו את דרכם לשטחי הרשות, וביחס לאחרים התקבל אישור ממשטרת ישראל כי כלי הרכב הגנובים הגיעו לשטחי A.


בתביעה מתבססת מנורה בין היתר על ההנחה משפטית שלפיה כלי רכב שנגנבים בשטח ישראל מגיעים לתחנתם האחרונה בשטחי הרשות הפלסטינית. אותה חזקה נשענת גם על פסק דין של נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, שקבע בהיותו שופט עליון מן המניין כי רכב שנגנב בישראל "יסיים את חייו" בשטחי הרש"פ. עוד קבע אז השופט עמית ב"הלכת אלשחרה", כי "אין חולק כי התופעה של גניבות רכב היא מכת מדינה זה שנים רבות... גניבת הרכב היא רק התחנה הראשונה ובשטחי הרשות הפלסטינית קמה תעשיה שלמה של 'משחטות' רכב - המהוות 'תחנה סופית' לרכבים הגנובים - ושל סחר בחלפים ובכלי רכב גנובים, שגם עליה ניתן לומר שהיא בבחינת מכת מדינה... היקף התופעה הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ואף בגדר ידיעה שיפוטית".