הקיצוצים בחברות הסלולר: סלקום תפטר 100-150 עובדים בשל המיזוג עם נטוויז'ן

מטרת הקיצוצים הינה להוריד כפילויות תפקידים בשתי החברות. המהלך של סלקום מגיע לאחר שגם המתחרה פרטנר פיטרה בחודשים האחרונים מאות עובדים
תומר קורנפלד | (2)

גל הפיטורים בחברות הסלולר לא פוסח גם על חברת סלקום. חברת הסלולר צפויה לפטר כ-100-150 עובדים, זאת כחלק מתהליך המיזוג בינה לבין חברת נטוויז'ן - שמטרתו להוריד כפילויות תפקידים בשתי החברות. מי שמוביל את המהלך, הוא המנכ"ל החדש של סלקום ניר שטרן שבעברו כיהן כמנכ"ל נטוויז'ן.

המהלך של סלקום מגיע לאחר שגם המתחרה פרטנר שבשליטת אילן בן דב הודיעה על פיטורי מאות עובדים בחודש ספטמבר. אז היה מדובר בהתייעלות פנימית בחברה כחלק מהמיזוג עם חברת סמייל012.

הרגולציה הנוקשה בתחום הסלולר הובילה לשחיקה חדה ברווחי כל חברות הסלולר. הדבר החל בשנה שעברה כשדמי הקישוריות הופחתו בצורה דרמטית כאשר חברות הסלולר לא יצלחו למצוא לכך מענה. רגולציה זו באה לידי ביטוי גם בהגברת התחרות בענף שכללה הורדה חדה בדמי ההתנתקות.

ככל הנראה בחברות הסלולר עדיין לא ראו את שיאה של הרגולציה והן נערכות לכניסת תחרות לענף הן מצד מפעילים סלולריים וירטואליים אך גם מצד חברות סלולר נוספות אשר יוכלו לספק שירותי דור שלישי.

תגובת סלקום

"החברה החלה ביישום תוכנית המיזוג עם 013 נטוויז'ן במטרה ליצור קבוצת תקשורת חזקה, יעילה ומובילה, שתציע מכלול פתרונות תקשורת איכותיים ללקוח. מבנה הפעילות של הקבוצה, כפי שגובשה ע"י צוותי העבודה משתי החברות ובשיתוף חברת מקינזי כולל איחוד מטות החברות והעברת עובדי מטה 013 נטוויז'ן מראש העין לבית סלקום בנתניה".

"איחוד הפעילות מול הלקוחות העסקיים למתן שירות ONE STOP SHOP לסל המוצרים הרחב של הקבוצה, הן בעולם המכירה והן בעולם השירות; הפעילות ללקוחות הפרטיים לא תאוחד ותישאר נפרדת, במטרה לשמור על מיקוד לאור התחרות הגוברת בתחום הסלולר והאתגרים שיוצבו בפני השוק הקווי עם פתיחתו לשוק סיטונאי".

"הקבוצה תשמר את מערך נציגי השירות והמכירה ותמשיך בגיוס נציגים במטרה להמשיך ולהעניק את השירות הטוב ביותר. מתוך ראיה קדימה למיזוג המתהווה ורצון לשמר מקסימום עובדים משתי החברות, לא אוישו בחודשים האחרונים משרות שהתפנו במטה החברות. מרביתם של עובדי המטה, שיסיימו את תפקידם במסגרת המיזוג, הינם בעלי תפקידים חופפים שלא נמצאו להם תפקידים אחרים בפעילות הממוזגת".

"מדובר בכ- 140 עובדי מטה משתי החברות שהעסקתם תסתיים לאחר הליך שימוע מסודר. אנו פועלים על מנת לסייע לעובדים, ועושים כל מאמץ במציאת מקומות עבודה חדשים. לשם כך, התקשרנו עם שתי חברות השמה שתלוונה ותסייענה במתן ייעוץ והדרכה מקיפה לאיתור משרה חדשה עד למציאת תפקיד".

"תנאי ההסכם מול חברות אלה כוללים תמרוץ מיוחד עבור כל עובד שתימצא לו עבודה. בנוסף, העובדים יהנו מתנאי פרישה טובים יותר מהסכם העבודה שלהם ויקבלו פיצוי נוסף על פיצוי הפיטורים לו הם זכאים על פי הסכם ההעסקה. כל אחת ואחד מהעובדים הוא עולם ומלואו וצר לנו על הכאב הכרוך בכך. יחד עם זאת, בהיבט הכולל של תהליך מיזוג של שתי חברות אשר מעסיקות אלפי עובדים והתחרות העזה בשוק, מדובר בהליך הכרחי".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שתי החברות שהכי לא אהבתי התחברו (ל"ת)
    מצא מין את מינו 04/12/2011 09:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ליאור 04/12/2011 08:30
    הגב לתגובה זו
    לעבוד בחברות סלולר זה כבר לא להיט, עד 2006 הם היו נחשבים למקום יציב, היום כבר לא, פשוט זורקים אותך בלי שום סנטימנט, וזה לא כי הפסידו אלא הרוויחו פחות. בחיים צריך שינויים, אם לא יוזמים אותם הם באים בהפתעה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).