תקציב הפרסום של רשת מלונות ישרוטל יוצא למכרז: נעשו פניות למספר משרדים
תקציב הפרסום של רשת מלונות ישרוטל יוצא למכרז בענף הפרסום. לאייס נודע כי בימים האחרונים נעשתה פנייה ראשונית מצד רשת המלונות למספר משרדים מהם מעוניינת רשת המלונות לקבל הצעות.
בשנים האחרונות (מעל לעשור) מטופל תקציב הפרסום של רשת מלונות ישרוטל, הרשת הגדולה בישראל, בידי משרד הפרסום JWT ישראל, עוד מתקופת טמיר כהן JWT. בסביבת רשת המלונות אומרים כי לאחר שנים רבות של עבודה משותפת החברה בודקת את האפשרות לרענן את הפעילות בגזרת הפרסום ומעונינת לבדוק מה יש למשרדים אחרים להציע לה. טרם ידוע בשלב זה האם JWT יתמודד שוב על התקציב.
לאייס נודע כי הרשת אינה מגבילה את הטיפול בתקציב למשרדים הגדולים בענף. פניות מטעמה נעשו למספר משרדים בעשירייה הראשונה ובעשירייה השנייה.
ב-2010 עמד תקציב הפרסום של ישרוטל על כ-7 מיליון דולר במחירי מחירון, על-פי יפעת בקרת פרסום. בפועל מדובר על כ-11 מיליון שקלים. ב-2011 עמד תקציב הפרסום על כ-14 מיליון דולר (מ.מחירון) כאשר בפועל מדובר על כ-22 מיליון שקלים. היקף פעילות הפרסום של ישרוטל הופך את תקציבה לכזה שבענף הפרסום הכורע תחת נטל קיצוץ הוצאות המפרסמים יחכו לו בזרועות פתוחות.
מי שלבטח לא יוכלו לטפל בתקציב הפרסום של רשת ישרוטל הם יהושע TBWA המחזיק בתקציב הפרסום של רשת מלונות פתאל, משרד הפרסום 'אברהם' המטפל בתקציב הפרסום של רשת קראון פלאזה ובאומן בר ריבנאי המטפל בתקציב הפרסום של רשת מלונות דן. תקציב הפרסום של רשת מלונות פתאל עמד ב-2011 על כ-5.2 מיליון דולר (מ.מחירון) המהווים בפועל כ-8.3 מיליון שקלים. תקציב הפרסום של רשת מלונות דן עמד ב-2011 על 2.9 מיליון דולר (מ.מחירון) המהווים בפועל כ-4.6 מיליון שקלים, כך על פי נתוני יפעת בקרת פרסום.
יוזכר כי מוקדם יותר השנה איבד מקאן אריקסון את תקציב הפרסום של מלונות קראון פלאזה לטובת 'אברהם'. מיותר להניח שמשרד הפרסום הגדול בישראל שחווה לאחרונה על בשרו את הצניחה החדה בשוק ישמח למקם עצתמו חזרה בשוק התיירות, בייחוד כשמדובר בתקציב הגדול ביותר בקטגוריית המלונאות.
מרשת מלונות ישרוטל לא נמסרה תגובה. ממשרד הפרסום JWT ישראל לא התקבלה תגובה עד למועד פרסום הידיעה.
- 2.30/11/2011 15:29הגב לתגובה זוהם בערך פנו לכל משרד ברשימת ה-30 הראשונים
- 1.אלישבע 30/11/2011 15:25הגב לתגובה זוהתקציב היחיד שקנית לו מדיה עשה ויברח. המיתוג מחדש לא עבד יפה, אבל עשיתם אחלה סיבוב על הלקוח. סחתיין
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
