עודכנו רטרואקטיבית סכומי ניכוי הוצאות אש"ל בארץ

עו"ד, רו"ח אריאל דרייפוס

בעקבות פסיקת בג"ץ עודכנו סכומי האש"ל בתיקון לתקנות מס הכנסה
עו"ד לילך דניאל |

תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972 (להלן: "התקנות") העניקו סמכות לשר האוצר לקבוע סכומי הוצאות אש"ל (אכילה, שתייה ולינה) שנישום רשאי לנכותן מהכנסתו החייבת. סמכות זו לא הופעלה במשך כחצי יובל שנים. עקב כך, במהלך תקופה זו לא התאפשר למשלמי המס בישראל, הלכה למעשה עקב השחיקה האינפלציונית של הסכומים שלא עודכנו, לנכות הוצאות אש"ל מהכנסתם החייבת לצורכי מס. בעניין זה הוגשה עתירה לבג"ץ (בג"ץ 1878/09) אשר התקבלה.

נכון למועד הגשת העתירה בשנת 2009, קבעה תקנה 2(3) לתקנות את גבולות ניכוי הוצאות האש"ל. בעתירה נטען כי על פי טיבה, תקנה 2(3) לתקנות מטילה על שר האוצר סמכות חובה לעדכן מעת לעת את השיעורים המרביים לצורך ניכוי הוצאות אש"ל, כדי שאפשר יהיה להפעיל הלכה למעשה את מערכת הניכויים בגין הוצאות האש"ל. לחלופין נטען כי גם אם סמכות זו היא סמכות רשות, הרי הימנעותו של השר מהפעלתה במהלך השנים - מאז 1985 ועד היום - היא בלתי סבירה עקב האינפלציה הגבוהה, שכן בשל האינפלציה התרוקנו שיעורים אלה מכל תוכן, והימנעות מעדכון סכומי האש"ל מונע למעשה אפשרות פרקטית לניכוי ההוצאות.

נזכיר כי העתירה עסקה בעבר בלבד, שהרי בחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011 תוקן סעיף 32(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, ונקבע כי הוצאות אש"ל כלל לא יותרו בניכוי החל מיום 1.1.2011.

כיום, בעקבות פסיקת בג"ץ עודכנו סכומי האש"ל בתיקון לתקנות מס הכנסה - קביעת מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות) (הוצאות אש"ל בארץ) (תיקון), התשע"ב-2011, כדלקמן:

הוצאות אש"ל לעניין נישומים שהוכיחו

הוצאותיהם באמצעות קבלות:

התקופה הרלוונטית ארוחת בוקר ארוחת צהריים ארוחת ערב

עד 28.2.2009 1 ש"ח (

לא השתנה) 4 ש"ח (לא השתנה) 2 ש"ח (לא השתנה)

1.3.2009 עד 31.12.2009 11 ש"ח 44 ש"ח 22 ש"ח

1.1.2010 עד 31.12.2010 12 ש"ח 46 ש"ח 23 ש"ח

הוצאות אש"ל לעניין נישומים שלא הוכיחו הוצאותיהם באמצעות קבלות אך ניהלו רישום לפי תקנה 6 לתקנות:

התקופה הרלוונטית ארוחת בוקר ארוחת צהריים ארוחת ערב

עד 28.2.2009 1 ש"ח (לא השתנה) 3 ש"ח (לא השתנה) 1 ש"ח (לא השתנה)

1.3.2009 עד 31.12.2009 11 ש"ח 33 ש"ח 11 ש"ח

1.1.2010 עד 31.12.2010 12 ש"ח 35 ש"ח 12 ש"ח

מאחר שמדובר בעדכון רטרואקטיבי, על נישומים שכבר הגישו את דוחותיהם לשנים האמורות לשקול הגשת דוחות מתקנים לשנים אלו, כדי לנכות את הסכומים המעודכנים.

הכותב - עורך הירחון "ידע למידע" ומרכז תחום המסים בחברת "חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.