פלאדיום כהשקעה אלטרניבית - אסטרטגיית ניהול חוזים
ההפסדים יכולים לגרום לאובדן רווחים שהצטברו בתיק במשך שנים או לחילופין להכניס את התיק למצב של הפסד שייקח שנים להחזירו. מסיבה זו, יש להשקיע זמן ומחשבה בבניית התיק ובגיוון הנכסים שבו, תוך התאמה לרמת הסיכון. להשקעות אלטרנטיביות רבות מתאם נמוך להתנהגות השוק ושילובן בתיק השקעות מאוזן הוא הכרחי.
אחת הקטגוריות בהשקעות אלטרנטיביות היא ניהול חוזים ואופציות, בה המשקיע בוחר נכס מסוים שיכול להיות מדד, סחורה או מטבע חוץ, ומבצע השקעה בלונג או בשורט בהתאם לתחזית שלו על הנכס. הדבר החשוב ביותר בהשקעה כזו, כמו בכל השקעה, הוא ניהול הסיכון. אחד הפרמטרים החשובים הוא למצוא אסטרטגיה שבה היחס בין הסיכוי לסיכון יהיה כמה שיותר גבוה.
הטיפ להיום הוא ביצוע אסטרטגיית שורט על הפלאדיום. מדובר במתכת מאוד נפוצה, וכדי להגדיל את יחס הסיכוי מול הסיכון נבחן את הגרף ונבנה אסטרטגייה מתאימה.
מחודש פברואר הפלאדיום נמצאת במגמת ירידה ברורה. המתכת איבדה יותר מ-30% משיאה. האסטרטגיה המוצעת היא ביצוע שורט על הפלאדיום. הטריגר לכניסה יהיה שבירה של רמת ה-570 שהוא השפל האחרון, ואמור להוות תמיכה חשובה.
הכניסה הראשונה תהיה עם 50% מהפוזיציה, עם יעד ראשון כהגעת הפלאדיום לאזור ה-400 נקודות במקרה כזה הרווח שייתקבל הוא 30% הסטופ יהיה 10% מעל הכניסה כך שהשגנו יחס סיכוי סיכון גבוה. ברגע שהשגנו את היעד נגדיל את הפוזיציה ל100% והיעד החדש יהיה באזור ה-200 נקודות שהוא השפל של שנת 2009 הסטופ במקרה שהכיוון יהיה נגדנו יעמוד במרחק של 5% מהכניסה השנייה כלומר באזור ה-483 נקודות ובמקרה שהוא ייתפוס נסגור את הפוזיציה ברווח כולל של 10%.
אבירם ברדוגו הוא מנהל אסטרטגיות מסחר בבית השקעות
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא
רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.
מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.
ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.
החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.
