בשל השקעה בבנקים: אלרוב ישראל רשמה הפסד נקי שהסתכם בכ- 46.8 מ' ש' ברבעון

ההכנסות ירדו בכ-13%. לחברה השקעה מנייתית נרחבת בבנק לאומי ופועלים אשר גרמה להפסד הון ממניות הבנקים בסך של כ- 97 מיליון שקלים
רקפת גלילי | (2)

חברת אלרוב ישראל שהיא חברת האם של אלרוב נדלן מפרסמת היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון מהם עולה כי ההכנסות ירדו בכ-13% והחברה עברה להפסד נקי מרווח נקי ברבעון המקביל אשתקד בשל השקעתה בניירות ערך ישראלים - בבנק לאומי ופועלים.

ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ- 236.5 מיליון שקלים, לעומת כ- 272.9 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון בהכנסות נובע בעיקר מכך שברבעון המקביל אשתקד נרשם רווח מניירות ערך סחירים בהיקף של כ- 98 מיליון שקלים. עם זאת, ההכנסות מהפעלת בתי מלון ברבעון גדלו בכ- 9% והסתכמו בכ- 89.9 מיליון שקלים.

ההפסד הנקי ברבעון הסתכם בכ- 46.8 מיליון שקלים (חלק הרוב כ- 70 מיליון שקלים), לעומת רווח של כ- 120 מיליון שקלים (חלק הרוב כ- 111.7 מיליון שקלים) ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד נובע מרישום הפסד מניירות ערך בסך 123 מיליון שקלים ברבעון זה מול רישום רווח בהיקף של כ- 98 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד.

לחברה תיק ניירות ערך הכולל ליום המאזן מניות בנקים בשווי של כ- 629 מיליון שקלים (מתוכו 380 מיליון שקלים למסחר ו- 249 מיליון שקלים זמינים למכירה). לחברה השקעה מנייתית נרחבת בבנק לאומי ופועלים אשר גרמה להפסד הון ממניות הבנקים בסך של כ- 97 מיליון שקלים, ברובו נובע מהשקעה בבנק לאומי. יתרת תיק המניות הינה בעיקר השקעה ישירה בחברות פרוטליקס ו- Aposense באמצעות חברת טכנורוב (80%).

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נסחרת במחיר מציאה (ל"ת)
    שווה ביותר 28/11/2011 10:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ארגמן 28/11/2011 10:03
    הגב לתגובה זו
    אסור ואין שום משעות לניתוח דו" חות הרווח והפסד זה מאחר והנותוח אינו מושלם הן בהקשר העיתוי והן בהקשר הכולל.מעולם אין ולא ניתן לבצעניתוח מקצועי על בסיס תקופה כה קצרה וחסרת משקל כלכלי כזה ובפרט לחברה כה חזקה ומרכזית כחברת אלרוב בע" מ
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.