צמיחה בעזריאלי: "שטחי הנדל"ן יגדלו ב-50% ב-5 שנים ליותר ממיליון מ"ר"

קבוצת עזריאלי מסכמת את הרבעון השלישי עם גידול של 13% בהכנסות מדמי שכירות שהסתכמו ב-320 מיליון שקל. הרווח מתחום הקניונים עלה ב-7%. IBI: "הנכסים של עזריאלי משמעותית איכותיים יותר מנכסי בריטיש"
לירן סהר | (1)

קבוצת עזריאלי (עזריאלי קבוצה) מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם רווח נקי של כ-188 מיליון שקל, זאת בהשוואה ל-251 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון המקביל אשתקד ביצעה הקבוצה שיערוך לרוב נכסיה בהתאם לשיעור עליית המדד וכללה רווח מהתאמת שווי הוגן של נדל"ן בסך של כ-152 מיליו שקל לעומת שיערוך בסך של כ-106 מיליון שקל ברבעון הנוכחי שנעשה רק לקניון קריית אתא ועכו עקב פתיחתם.

הקבוצה סיכמה את הרבעון עם הכנסות בהיקף של כ-443 מיליון שקל, זאת לעומת כ-490 מיליון שקל אשתקד. ההכנסות מדמי שכירות, ניהול ואחזקה הסתכמו הרבעון בכ-320 מיליון שקל, גידול של כ-13% לעומת התקופה המקבילה אשתקד במהלכה הסתכמו הכנסות אלו ב-283.9 מיליון שקל.

ה-NOI הסתכם הרבעון ב-250 מיליון שקל, עלייה של 12% לעומת התקופה המקבילה אשתקד במהלכה נרשם NOI של כ-224 מיליון שקל. ה-NOI מנכסים זהים, המייצג בעיקר את הצמיחה הפנימית משכר דירה, צמח בשיעור של כ-6% ברבעון זה בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד.

תחום הקניונים רשם גידול של כ-7% ברווח עם 169 מיליון שקל, לעומת 158 מיליון שקל אשתקד. בתחום המשרדים רשמה החברה רווח של כ-81 מיליון שקל, גידול של כ-23% בהשוואה לנתון אשתקד שהסתכם בכ-66 מיליון שקל.

הקבוצה מחזיקה בכ-61% מחברת גרנית הכרמל השולטת בחברות סונול, טמבור, סופר-גז וחברת ההתפלה GES. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של חברת גרנית הסתכם ברבעון הנוכחי ל-22 מיליון שקל לעומת 14 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הקבוצה מחזיקה גם בכ- 4.8% ממניות בנק לאומי. ברבעון זה שווי האחזקה ירד ב- 235 מיליון שקל לאחר מס. כמו כן מחזיקה הקבוצה גם בכ- 20% ממניות לאומי קארד, לאור העובדה כי החברה משערכת אחזקה זו רק אחת לשנה- ברבעון הרביעי, שווי האחזקה לא השתנה ברבעון זה.

נציין כי ב-15 באוגוסט התקשרה הקבוצה בהסכם מכר מותלה לרכישת מחצית הזכויות בקניון עיר ימים בנתניה משיכון ופיתוח תמורת כ-35 מיליון שקל וביום 11 בספטמבר רכשה בהסכם מותלה את המחצית השנייה משיכון ובינוי נדל"ן תמורת כ-370 מיליון שקל.

נכון להיום עומד היקף ההשקעות המוערך של הקבוצה במנועי הצמיחה העתידיים על למעלה מ- 3 מיליארד שקל, אשר עם השלמת בנייתם של הנכסים בהקמה, בשנים הקרובות, צפויים להוסיף כ- 50% לשטחי הנדל"ן של הקבוצה שיסתכמו ביותר ממיליון מ"ר.

להערכת דירקטוריון החברה, על פי סקר החברות והעסקים, הפעילות העסקית במשק הישראלי המשיכה להתרחב גם ברבעון השלישי אך בקצב מתון הרבה יותר ולאור ההתפתחויות בכלכלה ובחברה הישראלית. בעקבות הצמיחה במשק והגידול בפעילות העסקית ובצריכה הפרטית, רמת הביקושים ומחירי השכירויות עלו, ובמרבית הנכסים נרשמה עלייה בפדיונות במהלך תקופת הדוח. יחד עם זאת מסבירים בקבוצה כי עדיין קיים קושי בהעלאת דמי השכירות באזורים מסוימים בהם התחרות גוברת.

גידול זה כולל, בין היתר, גם את מרכז עזריאלי שרונה (דרום הקריה) (אשר בקרוב יחלו עבודות החפירה והדיפון לתחילת בנית מתחם המשרדים והמסחר בהיקף של כ- 125,000 מ"ר); מרכז עזריאלי בחולון (בעיצומן של עבודות הקמת המרתפים); קניון עזריאלי רמלה (שבניתו צפויה להתחיל בקרוב), פרויקט עזריאלי ראשונים והקמת מבנה נוסף על קרקע הפרויקט בקרית אתא אשר ישמש בעיקר למשרדים.

שלמה שרף, מנכ"ל הקבוצה מסר: "הצמיחה החזקה בעסקי הליבה של הקבוצה משקפת היטב את יכולות הניהול ומהלכי ההשבחה שלנו; מעבר לכך, אנו ממשיכים להתמקד בהשקעה נרחבת בבניית מנועי הצמיחה העתידיים עם היקף השקעות מוערך של מעל ל-3 מיליארד שקלים, הצפויים להוסיף כ- 50% נוספים לשטחי הנדל"ן של הקבוצה בחמש השנים הקרובות."

שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI אומר כי "חברת הנדל"ן של הקבוצה ממשיכה להציג תוצאות טובות וצמיחה גבוהה שמצליחה להפתיע שוב בעוצמתה. הקניונים מציגים צמיחה של 3% ב- same property noi, המשרדים מציגים עליה של 12% ב same property noi, כך שסה"כ החברה מציגה צמיחה של כ- 12% בנתוני ה- NOI . שיעורי התפוסה ממשיכים להיות גבוהים ביותר, כ- 100% בקניונים וכ- 95% במשרדים."

לדברי ליפמן, שיעור ההיוון הממוצע של מגזר הנדל"ן הוא 7.9%. "נתון זה שמרני בעיני לאור איכות הנכסים של החברה, להשוואה נכסי בריטיש ישראל מייצגים שיעור נמוך יותר של 7.86% בעוד הנכסים של עזריאלי משמעותית איכותיים יותר. אין ספק שהסטטוס של החברה צריך להיות כיום נכסים מניבים וייזום. מצד אחד לחברה מאזן יציב ומזומן בהיקפים כאלו שהיא יכולה בקלות לממן ולסיים לבצע את כל הפרויקטים עליהם היא מדווחת, מצד שני ייזום נרחב בעיקר בתחום המשרדים שקשה לצפות מה תהיה רמת הביקוש ומחירי השכירות בו בעוד כ- 4 שנים, מעלים מעט את רמת הסיכון של החברה. אנו נותרים בהמלצת קנייה למנייה (שנסחרת כיום במחיר נוח מאוד להשקעה, שהיא בהחלט עוגן במדד המעוף וצריכה להוות מרכיב גבוה באחזקות סגמנט הנדל"ן בכל תיק השקעות."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ספרו לנו גם כמה הפסיד בלאומי? (ל"ת)
    י 24/11/2011 09:36
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.