רבעון טוב לבריטיש ישראל: "רבעון חזק נוסף עם שיפור במרבית הפרמטרים"
חברת בריטיש ישראל, הנמצאת בעיצומו של תהליך מיזוג עם חברת מליסרון מקבוצת עופר השקעות, מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם הכנסות מהשכרה, ניהול ואחזקה של נדל"ן להשקעה של כ-223 מיליון שקל, זאת לעומת 193 מיליון שקל בתקופה המקבילה, גידול של כ-15.5%. הגידול נובע בעיקר מהכנסות שנוספו עקב רכישת מרכזים מסחריים ונדל"ן מסחרי בשנים 2010 ו-2011 וכן מהשבחה ומשיפור בביצועים התפעוליים של מרכזים מסחריים קיימים.
נזכיר כי אתמול (ג') דיווחה החברה, כי בהתאם להבנה עקרונית, שכפופה לאישור ועדת הביקורת והדירקטוריון של החברה וחברת מליסרון, תמורת המיזוג שתשולם לבעלי המניות מהציבור של בריטיש תורכב חלקה (70%) מתשלום מזומן בסך של 14 שקל למניית בריטיש, ויתרתה (30%) בהקצאת מניות מליסרון ע"פ יחס החלפה של 16 מניות בריטיש ל - 3 מניות מליסרון.
ברבעון השלישי רשמה החברה רווח נקי לבעלי המניות של כ- 58 מיליון שקל לעומת כ-94.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הנקי נבעה בעיקרה מעליה בהוצאות המימון, כתוצאה מרכישת נכסים ופיתוח נכסים קיימים, כתוצאה מעליית המדד הגבוהה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (2.75% לעומת 1.62%) עקב, הפסדים בתיק ני"ע למול רווחים בתקופה מקבילה אשתקד וכן עקב זקיפה של הכנסות משערוך בהיקף נמוך יותר.
החברה רשמה הרבעון גידול של כ-13% ב-NOI (רווח מהשכרת נכסים והפעלתם) אשר הסתכם בכ-151 מיליון שקל, זאת לעומת 134 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. סך ה-NOI הושפע מגידול בתזרים מנסכים קיימים וכן מרכישת 50% נוספים בקניון חדרה וכן מרכישת קניון סירקין בפתח תקווה. מנגד, סך ה-NOI הושפע לשלילה מהמכירה של המרכז המסחרי בביתר עילית וכן ממכירת מבנה המשרדים בבית גלים בחיפה.
דירקטוריון החברה החליט אתמול (ג') על חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בסך של כ-20.54 מיליון שקל (12.5 אגורות למניה). יום התשלום נקבע ל-20 בדצמבר 2011.
אבי לוי, מנכ"ל החברה, אמר: "בולטת לחיוב העובדה שהמנוע העיקרי לצמיחת החברה הרבעון הוא הגידול בתזרימים התפעולים מנכסים זהים (Same Property NOI). לאור הפוטנציאל אותו אני מזהה בנכסים בבעלות החברה וכן לאור סטטוס של פרויקטים בביצוע, אני מעריך כי הצמיחה מנכסים זהים תמשיך להיות מנוע הצמיחה העיקרי של החברה גם בטווח הקצר עד הבינוני. כחלק ממדיניות ארוכת טווח לניהול פיננסי של החברה, החלטנו להקטין את היתרות הנזילות של החברה, יתרות אלה נותבו בעיקרן לפירעון של חלויות חוב שוטפות (לבעלי האג"ח ולמערכת הבנקאית), ביצוע השקעות לפיתוח והשבחת נכסים, רכישת 50% נוספים בקניון חדרה, חלוקת דיבידנד רבעוני לבעלי המניות וכן לביצוע רכישה עצמית של מניות ואג"ח להמרה של החברה."
לוי הוסיף כי "היכולת הגבוהה של החברה לייצר תזרימי מזומנים מפעילותה השוטפת, היציבות היחסית המאפיינת את תחום פעילותה לצד המינוף הנמוך יחסית כנגד הנכסים המשועבדים וכן השתייכותה לקבוצת מליסרון, יאפשרו לחברה לעבור בצורה טובה את המשבר הפוקד את השווקים הגלובליים בימים אלה, יאפשרו את מחזור חלויות החוב השוטפות של החברה וכן יאפשרו לחברה להמשיך בפיתוח והשבחת תיק הנכסים שבבעלות, לצורך המשך יצירה של ערך לבעלי המניות".
שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI אומר: "כנראה שפרסום זה הוא הפעם האחרונה כחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה. התוצאות טובות ומצביעות על שיפור ברוב הפרמטרים בחברה, תוצאות הקניונים מתחזקות המשרדים מתייצבים (דווח כי הושכרו רוב השטחים שהתפנו בבית המילניום ברעננה)."
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
