בנייה לחילונים בבית שמש: יוקמו 1,000 יח"ד במרכז העיר בהליך פינוי בינוי
יוזמת פינוי בינוי נוספת צפויה לצאת לדרך. בימים הקרובים צפוי שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס להביא לאישור ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה הכרזת מתחם חדש לפינוי - בינוי בבית שמש. הפרויקט שיאושר צפוי להוסיף למעלה מ-1,000 יחידות דיור במרכז העיר הוותיקה, להביא לחידושה ולחיזוק ההרכב הדמוגרפי של האוכלוסייה המתגוררת בה כיום. ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי המיזם אינו מיועד לאוכלוסייה החרדית מאחר שמדובר במרכז העיר הוותיקה המאופיין באוכלוסיה חילונית ומסורתית ומאחר ומדובר בבניינים של 8-12 קומות שאינם מתאימים לצרכיה.
מדובר במתחם ביאליק הנמצא באזור הוותיק של בית שמש ובו כיום 333 יחידות דיור קיימות בבנייני מגורים נמוכים מרובי כניסות, שנבנו בתקופת קום המדינה במסגרת השיכון הציבורי. פרויקט הפינוי-בינוי צפוי להוסיף למתחם למעלה מ-1,000 יחידות דיור, כך שמספר יחידות הדיור במתחם המחודש והמודרני יעמוד על 1,350 יח"ד. הפרויקט החדש שייבנה במקום כולל בנייה רוויה לגובה. גובה הבניינים אשר עתידים להיבנות במתחם במצב המוצע נע בין 8 ל-12 קומות. משרד הבינוי והשיכון עתיד להשקיע בהליך שינוי התב"ע והתכנון במתחם סכום של 2.53 מיליון שקל.
המתחם הצפוי לקבל את אישור וועדת השרים במסלול הרשויות המקומיות במסגרתו הרשות המקומית היא שיוזמת ומקדמת את התב"ע, אחראית על השטחים והמבנים הציבוריים ורק בהמשך הדיירים מתקשרים עם יזם לביצוע הפרויקט. משרד הבינוי והשיכון במסלול זה הוא שמממן את התב"ע ואת מנהל הפרויקט.
על מנת להוציא לפועל את הפרויקט בהקדם, כל מקבץ דירות מתוך 330 הדירות במתחם בו תהיה התארגנות דיירים, יוכל לצאת לדרך מבלי להיות תלוי בשאר המקבצים. מטרת מהלך זה היא לזרז את תהליך התארגנות הדיירים בשאר המקבצים מתוך חשיבה שעצם הצפייה בהתקדמות הפרויקט החדשני והמודרני, תביא לזירוז הסכמת דיירים מתלבטים.
אטיאס אמר: "פינוי-בינוי זה לעתים הסיכוי היחיד לשנות את איכות החיים והמגורים של התושבים והאוכלוסיות החלשות המתגוררות בשכונות ישנות. כך, משקיע המשרד כ-12 מיליון שקל בבניית היכל התרבות בעיר שעלות הקמתו נאמדת בכ-32 מיליון שקל. כדי לשמור ולחדש את מרכז בית שמש המשרד השקיע מאמצים רבים בחידוש העיר הוותיקה, הצערתה ובתכנית זו שתביא לבנייה גבוהה במרכז העיר המאופיינת באוכלוסייה חילונית ומסורתית. תנופת הבנייה בד בבד עם בניית למעלה מ-1,300 יחידות דיור בעיר הוותיקה, תחדש את פניה, תיתן תנופה לעיר ותיצור אזורי תעסוקה בעיר. להתחדשות העירונית חשיבות רבה בהיבט החברתי משום שהיא מאפשרת שינוי חברתי וכלכלי של אזורים ישנים במרכזי הערים הוותיקות."
- 3.קובי 21/11/2011 14:08הגב לתגובה זושר השיכון מקצה אלפי יח' דיור מסובסדות לפרזיטים מכל צבע ומין. הקמאת דירות לחילונים איננה כלל בלכסיקון......האם מישהו שמע אי פעם על בניה למגזר החילוני?... באים פרזיטים לשכונה חילונית [לדוגמה רמות ב' ] מקבלים דירה גדולה בשכירות אפס, ומפעילים טרור הולך וגובר. אחרי מספר שנים, ראו פלא אין שריד לתושב חילוני אחד גועל נפש!
- 2.בן סמואל 21/11/2011 12:36הגב לתגובה זועד שבא אוכלוסיה דתית .גם בינינים של 50 קומות לא יביאו את מנהטן לכאן . ללא דאגה לתעסוקה ,המגדלים יהפכו לפילים לבנים .
- 1.אלון 21/11/2011 12:08הגב לתגובה זוגזור ושמור
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןאור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל
אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי
מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.
במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת
ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר
מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.
המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.
יירוט בעלות שולית נמוכה
אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין
מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים
בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.
